הכרעת דין בתיק פ 40268/06

פתח דבר

על פי עובדות כתב האישום מיום 21.9.06 נטען, כי ביום 16.9.06 בשעה 23:00 או סמוך לכך, בדירתם של הנאשמת ושל בעלה, הוא, המתלונן נתן גרינברג (יליד 1953), (להלן: "המתלונן" או "נתן"), המצויה ברחוב מסילת ישרים בתל אביב - התווכחו השניים, המתלונן והנאשמת.

לטענת מאשימה, נטלה הנאשמת סכין מטבח ממגירה במטבח ותקפה שלא כדין את המתלונן בדקרה אותו עם הסכין בראשו, בבטנו ובידו השמאלית. המתלונן, תוך מהלך דברים אלו, ניסה לעצור בעדה ולהוציא הסכין מידה.

במעשיה אלו, גרמה הנאשמת לחבלה חמורה בבטנו של המתלונן, חבלה אשר חייבה את אישפוזו וניתוחו, לפצע חתך בראשו אשר חייב תפירתו ולפצע דקירה בידו השמאלית.

לפיכך, מואשמת הנאשמת בהוראות החיקוק כדלקמן: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (נשק קר) לפי סעיף 333 בצירוף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 וכן, פציעה בנסיבות מחמירות (נשק קר) - עבירה לפי סעיף 334 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק הנ"ל.

בישיבות יום 22.11.06 וה 7.12.06 - לא טען סניגורה המלומד של הנאשמת, עו"ד בר שלום, כל טענת זוטא או אליבי.

טען, כי מעשי הנאשמת כהגנה עצמית היו. המתלונן היכה בנאשמת. "המילה ויכוח אינה מתאימה פה בכלל".

מודה הנאשמת כי דקרה את בעלה - אך היה זה לאחר והוא היכה אותה. דקרה אותו רק לאחר וחשה חסרת אונים (הדגשות שלי אלא אם יאמר אחרת- ע.ק.ה). היכה הוא בראשה, בשאר חלקי גופה. אין הנאשמת מודה כי לקחה סכין ממגירת המטבח. היתה זאת סכין אשר היתה מונחת "איפה שהוא", תוך סערת רגשות. אינה יודעת היכן היתה הסכין.

לא כפרה הנאשמת בעצם החבלות.

הווה אומר - זירת המחלוקת אינה באם דקרה הנאשמת את המתלונן, אלא מדוע? בעקבות מה דקרה היא אותו? האם חל עליה, כטענתה, סייג הגנה עצמית אליבא סעיף 34 ט"ז וסעיף 34י' לחוק העונשין התשל"ז-1977?

לפיכך : הווה בודק מהי התשתית העובדתית הנטענת על ידי שני הצדדים, המתלונן והנאשמת לארוע. האם, אכן, בבדיקת התשתית וקביעתה בהתיחסות לכל חלופה שהיא (להלן) יכולה להתקבל טענת הסייג האמור על ידי הנאשמת? האם עולה היא בקנה אחד עם ממצאי זירת ארוע ושאר ראיות שבתיק?

לצורך ברור הדברים - יש לפנות לגירסאות השניים, זה מול זה. תחילה - כמסירתן בבית המשפט; לאחר מכן - בעימודן ואימותן למול אמרותיהם הם, בבדיקת ראיות חפציות, ממצאי שטח כאמור ובקביעות העולות מכך.

ולזכור

לאורך כל הבדיקה - מזהיר עצמו בית המשפט כי מדובר בעדות מול עדות, עדות יחידה במשפט פלילי, כאמור בסעיף 54א לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1977 .

ותחילה, תשומת לב הקורא אל עדות המתלונן.

עד התביעה, המתלונן, מר נתן גרינברג מסר כי בן 55 הוא. עלה מברית המועצות ב 1990.

עד הארוע - עבד בשמירה, היה לו אישור לנשק.

את לריסה, הנאשמת, פגש ב 2001. נפגשו באוקראינה. התחתנו ב 2003. זו אישתו השלישית ואין לזוג ילדים משותפים. לריסה אינה אזרחית ישראלית.

בדירתם - שני חדרים. פרוזדור, אמבטיה, שרותים לחוד ( שם,  עמ' 16). מהסלון - יציאה למרפסת גדולה.

בדירה, עובר ובעת המקרה, גר גם אלכסיי. אלכסיי גר בחדר אחד והם - בשני.