הכרעת דין בתיק פ 40219/05

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:

א.         סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(2) ו- (3) לחוק העונשין, תשל"ז 1971 (להלן: " החוק");

ב.         הפקרה אחרי פגיעה - עבירה לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1971 (להלן: " פקודת התעבורה");

ג.          איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק;

ד.         היזק בזדון - עבירה לפי סעיף 452 לחוק;

ה.         נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה;

ו.          הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק;

ז.          הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק.

2.         בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם בעובדות ובמעשים המיוחסים לו, אך לאחר  שמיעת 5 עדי תביעה הודה הנאשם בכל עובדות כתב האישום ובמרבית סעיפי העבירה שיוחסו לו, למעט סעיף העבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה. לפיכך גדר המחלוקת בין הצדדים היא משפטית גרידא ונוגעת לסעיף 332(2) ו- (3) לחוק.

3.         עובדות כתב האישום

על פי כתב האישום, במועד ביצוע העבירות היה נתון הנאשם במעצר בית מלא ונגזר עליו  עונש פסילת רשיון.

בתאריך 16/7/05 נהג הנאשם ברכב מסחרי בדרך עפר המכונה "קו 400" סמוך לכביש 6, כשארגזו ועגלה נגררת שחוברה לרכב עמוסים חלקי מתכת.  משהבחין  הנאשם בניידת משטרה ( להלן: " הניידת הראשונה"), ביצע פניית פרסה כדי להימלט מהניידת, תוך שפגע בגדר המפרידה בין דרך העפר לכביש 6. השוטר שנהג בניידת הפעיל את הכריזה והאורות המהבהבים והורה לנאשם לעצור. בתגובה, הגביר הנאשם את מהירות נסיעתו כשהניידת בעקבותיו ( להלן: " המרדף"). במהלך המרדף וכתוצאה מנהיגתו הפרועה של הנאשם הועפו חלקי מתכת מהרכב, כאשר אחד החלקים פגע בזכוכית הניידת וניפצה. השוטר הזעיק תגבור נוסף וניידת שניה (להלן: " הניידת השניה") נענתה לקריאה.

הנאשם הבחין בניידת השניה שהגיע מולו והמשיך במהירות נסיעתו ישירות לכיוונה. על מנת להימנע מהתנגשות חזיתית, נאלצה הניידת לרדת אל שולי הנתיב וכתוצאה מכך נגרם נזק לתחתית הניידת.

הנאשם המשיך בנסיעתו המסוכנת וביצע פניה חדה שמאלה, במהלכה ניגח את הניידת הראשונה, משם נכנס לעיר טייבה כאשר כל אותה העת הניידות בעקבותיו.

בשל נהיגתו הפרועה נאלצו כלי רכב שחלפו בדרכו לסטות ממסלולם ולרדת לשולי הדרך. כך בהמשך נסיעתו התנגש רכבו של הנאשם ברכב טנדר חונה וגרם לו נזק.

הנאשם המשיך בנסיעתו המסוכנת ופגע ברכב מזדה. כתוצאה מהפגיעה הסתובב רכב המזדה במקום פעמיים והנהג נפגע בכתפו ובראשו.

לאחר כמחצית השעה של מרדף הגיע הנאשם סמוך לביתו, יצא מהרכב, הרים שתי אבנים גדולות ורץ לכיוון הניידת שעצרה אחריו, כשהוא מקלל את השוטרים, מאיים לפגוע בהם ואוחז באבנים בתנועה מאיימת.

השוטר הספיק לצאת מהניידת אך הנאשם רדף אחריו. השוטר צעק לנאשם לעצור ומשזה לא עצר, שלף השוטר אקדח וירה שתי יריות אזהרה באוויר. רק אז עצר הנאשם.

4.         ב"כ  המאשימה סמכה עיקר טיעוניה על ההלכה שנפסקה בפסק דינו של כב' הנשיא ברק, בע"פ 217/04 חאפז אלקורעאן נגד מדינת ישראל (להלן: " פרשת אלקורעאן"), אשר  קבעה כי יש להחיל את כלל הצפיות על עבירת סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה.