הכרעת דין בתיק פ 40171/04

רקע כללי

1.         בתאריך 27.6.2003, בסמוך לשעה 18:45, התרחשה תאונת דרכים מחרידה בכביש 444, בקרבת הישוב אלעד.

            רכב מסוג GMC, מספר רישוי 7902208, שהיה נהוג בידי הנאשם, חיים בן הרוש, נסע מכיוון דרום לצפון, ופגע ברכב פרטי מסוג דייהטסו, מספר רישוי 7371783, אשר נסע מכיוון צפון לדרום.

            כתוצאה מהתאונה הנוראה קיפחו את חייהן חדווה אליהו ז"ל, רעייתו של מר אפרים אליהו, נהג הדייהטסו, ובתו רעות אליהו ז"ל, שהיתה אותה עת בת 10 חודשים.

            שלושת ילדיו הנוספים של נהג הרכב הנפגע, ליאל, יצחק ואיתיאל, נפצעו באורח קשה ואושפזו בבית החולים למשך כ-10 ימים.

            כמו כן, נפצעו נהג הדייהטסו, מר אפרים אליהו, ונוסעי רכב מסוג מיצובישי, שנפגע אף הוא באירוע התאונה, באורח קל.

נזקים כבדים נגרמו לכל כלי הרכב המעורבים בתאונה.

התאונה התרחשה ביום שישי, בסמוך לשעה 18:45, זמן קצר לפני כניסת השבת. פניו של נהג ה-GMC היו מועדות לישוב אלעד, ישוב בעל אופי חרדי, ואילו הדייהטסו הנפגעת יצאה זמן מה לפני התאונה מאלעד, כאשר פניה מועדות לעיר תל-אביב, שם היו אמורים בני המשפחה לבלות את השבת.

בעקבות התאונה, הוגש ביום 22.9.2003 כתב אישום נגד הנאשם לבית המשפט לתעבורה בפתח תקוה (ת.ד. 2329/03), בו יוחסו לו עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה ברשלנות שגרמה לחבלה של ממש, לפי סעיף 62(2) ביחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; ונהיגה ללא רשיון רכב תקף, לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה.

עוד טרם הקראת כתב האישום וקבלת תגובתו של הנאשם לאשמות המופנות כלפיו, החליטה המאשימה לתקן את כתב האישום ולהמיר את העבירה שעניינה גרימת מוות בנהיגה רשלנית, בעבירה של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ביום 28.4.2004, הודיעה התביעה על תיקון כתב האישום בטרם הקראה, ובד-בבד ביקשה להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי, שהוא בית המשפט המוסמך לדון בעבירה של הריגה.

בהתאם לבקשתה זו של התביעה, הועבר התיק לבית המשפט המחוזי בת"א, והונח על שולחני.

            בכתב האישום המתוקן, מייחסת התביעה לנאשם עבירות אלה:

            הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין; נהיגה שגרמה לחבלה של ממש, לפי סעיף 62(2) ביחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; ונהיגה ללא רשיון רכב תקף, לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה.

תמצית העובדות הנטענות בכתב האישום, ותגובת הנאשם

2.         התביעה טוענת כי הנאשם נהג את רכבו מכיוון דרום לצפון על מנת להגיע לישוב אלעד, טרם כניסת השבת. התאונה התרחשה בכביש 444, שהינו כביש אספלט סלול, יבש ותקין, המשמש כדרך בין-עירונית, כאשר מהירות הנסיעה המותרת בו הינה 80 קמ"ש. בכביש זה נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, כאשר מפריד ביניהם קו הפרדה רצוף בצבע כתום.

            בכיוון נסיעת ה-GMC, בו נהג הנאשם, מצוי שול אספלט ברוחב 3.3 מטר, ואילו בצד הנגדי קיים שול אספלט ברוחב מטר אחד. השוליים בשני הכיוונים נתחמים ע"י מעקה בטיחות.

            התאונה התרחשה בעקומה ימנית, מבחינתו של הנאשם, ובעקומה שמאלית, מבחינתו של נהג הדייהטסו. מזג האויר היה נאה, הראות טובה, ובשעת התאונה שרר, עדיין אור יום.

            שדה הראייה לפנים, בכיוון נסיעת הנאשם ועד למקום התאונה, היה כ-270 מטר.

            לטענת התביעה, במהלך נסיעת הנאשם בכביש, בסמוך לקילומטר ה-14.6, החל הנאשם לעקוף רכב אחר שנסע לפניו, כאשר הוא נוהג את רכבו במהירות של כ-90 קמ"ש, שעה שאור השמש מסנוור אותו. זאת, תוך גילוי קלות-דעת, אדישות ונטילת סיכון בלתי סביר לחיי המשתמשים בדרך.

            במהלך העקיפה, חצה הנאשם את קו ההפרדה הרצוף, כך שכל ארבעת גלגלי רכבו נמצאו בנתיב הנגדי, והתנגש עם חזית הרכב בדופן ימין של הדייהטסו, אשר נסעה בנתיבה.