הכרעת דין בתיק פ 40166/05

1.         פירוט האישום

הנאשם הינו אביו של הקטין ד.מ. יליד שנת 1995 שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום, כמו גם היום, התגורר באותה כתובת יחד עם אשתו של הנאשם ויקטוריה מורזין והקטין.

לפי המפורט בכתב האישום, במשך תקופה ארוכה ועד לחודש פברואר 2005 תקף הנאשם את בנו הקטין ד.מ. (להלן: " הקטין"), כאשר לא היה שבע רצון מהישגיו הלימודיים או מיכולותיו הספורטיביות, על ידי כך שהוא היכה אותו באמצעות ידיו, הפילו על הרצפה, היכה אותו באמצעות חגורה על ישבנו, היכה אותו באמצעות ספר לימוד על ראשו וגרר אותו בשיערותיו.

בנוסף, איים הנאשם על הקטין כי יגזוז את שיערותיו בניגוד לרצונו וכמו כן מנע ממנו להיפגש עם חברי כיתתו ואיים עליו כי ייגרשו מביתו.

עוד מפורט בכתב האישום, שהנאשם אימן את הקטין אימוני איגרוף, ובמהלך אימונים אלה תקף אותו בכך שהיכה אותו בעוצמה רבה יותר מזו שנדרשה באימונים רגילים, עד שהפילו על הרצפה ועלב בו על יכולותיו הדלות.

לטענת המאשימה, אין מדובר בתקיפה סתם או תקיפת בן משפחה קטין או אף תקיפה בנסיבות מחמירות, אלא מדובר בהתעללות גופנית ונפשית בשל הצטברות והתמשכות מעשי התקיפה לאורך זמן.

כמו כן, מיוחסת לנאשם עבירת איומים נוספת בכך שהוא איים על אשתו שעה שאמר לה שאם תעזוב את הבית ביחד עם הקטין, יהפוך אותה לנכה לכל חייה.

כמו כן, נטען בכתב האישום, שהנאשם תקף את אשתו מספר רב של פעמים, בכך שסובב את ידה לאחור, עד שנגרמו לה סימני נפיחות בידיה, ובהזדמנות אחת אף תקף אותה באיגרוף מתחת לעינה וגרם לה לשטפי דם קשים, עד שנזקקה לטיפול רפואי.

בגין מעשים אלה כנגד אשתו, מיוחסות לנאשם עבירות של איומים ותקיפת בן משפחה הגורמת חבלה של ממש.

2.         תגובת הנאשם לכתב האישום

עו"ד לויט, ב"כ הנאשם, כפר בשם הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, למעט אותה עובדה המייחסת לו אימון של הקטין באיגרוף.

כמו כן, הודה הנאשם שהיו מספר מקרים שבהם מנע הוא מהקטין לראות ילדים מסויימים מכיתתו, אך בין סנקציה זו לבין עבירה פלילית אין כל קשר וזיקה.

לנאשם לא היתה כל טענת זוטא או טענת אליבי, והוא לא התנגד אף להגשת הודעותיו במשטרה.

3.         אי העדתו של הקטין בבימ"ש

כתב האישום הוגש כנגד הנאשם ביום 31.5.05, בסמוך לאחר הארועים נשוא כתב האישום, אך ראוי לציין שהקטין שהינו יליד שנת 1995, נחקר ע"י חוקרת ילדים חקירה שהוקלטה ותומללה, אך חוקרת הילדים, עובדת סוציאלית גב' שגית כהן, ציינה בפרק הרלוונטי לטופס גביית עדות ילד, כי היא אוסרת את עדותו של הקטין בבימ"ש ובפרק הנימוקים לעמדה זו ציינה: "אני סבורה כי עדותו בבימ"ש עלולה לגרום לו נזק רגשי, עדותו כנגד אביו עלולה להוביל אותו לקונפליקט נאמנויות, לפגוע בסיכויים לשיקום היחסים ביניהם ולהטיל על כתפיו את האחריות לתוצאות המשפט".

ביום 5.3.06 הגישה חוקרת הילדים, הגב' כהן, נספח המתייחס לעדות הקטין בבימ"ש, נספח זה נערך כשנה לאחר גביית הודעת הקטין ולאחר שחוקרת הילדים התייחסה לאפשרות העדת הקטין בבימ"ש ואסרה אותה, כאשר היא מציינת בנספח (ת/10) שהיא מצאה לנכון לבדוק בשנית סוגיית איסור/התרת העדתו של הקטין בבימ"ש, וזאת לאחר ששוחחה עם פקידת הסעד המטפלת, שהודיעה לה על ניתוק הקשר עם המשפחה; פניה לבית הספר בו לומד הקטין ושיחות שנערכו עם המחנכת, אשר פירטה בפניה את השיפור שחל בתפקוד הקטין, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית; חידוש הקשר בין הקטין לבין הנאשם; התרשמות המחנכת שהקטין מאושר בעת האחרונה יותר מאשר בתקופות קודמות, ועל כן התרשמה חוקרת הילדים שחלה רגיעה ושיפור בתפקוד המשפחתי וחזרה פעם נוספת על עמדתה כנגד העדת הקטין, משום שהעדתו עלולה לפגוע ולחבל בנסיונות לשיקום מערכת היחסים המשפחתית ומשום כל אותם טעמים שפורטו בחוות דעתה הראשונית.

עמדתה זו של חוקרת הילדים, שלא נסתרה בחקירתה בבימ"ש ולא היה מקום להפוך את המלצתה, מותירה את ביהמ"ש עם עדותו של הקטין, שנגבתה ע"י חוקרת הילדים, כאשר במקרים שכאלה, שהם נדירים עפ"י החוק, ונועדו לשרת אינטרס ציבורי ממעלה ראשונה של הגנה על קטין נפגע עבירת אלימות, נדרש ביהמ"ש להתייחס בזהירות רבה מאד להתרשמותה והערכתה של חוקרת הילדים מאמיתות גירסתו של הקטין, כל זאת בשים לב לעובדה שהערכה שכזו נעשית ע"י גורם שאינו ביהמ"ש עצמו, אף שמדובר בגורם מקצועי שהוסמך עפ"י הוראות המחוקק להעריך בפני ביהמ"ש את אמיתות גירסת הקטין לפי מיטב שפיטתו, הערכתו, מקצועיותו, מדדים שנקבעו ע"י אנשי מקצוע ונסיונו בגביית הודעות מקטינים שכאלה.

4.         ראיות המאשימה

א.         באי כח הצדדים הגישו לביהמ"ש תיק מוצגים מוסכם, כך שבפני ביהמ"ש נשמעו מספר מצומצם של עדים.