הכרעת דין בתיק פ 40151/07

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין (להלן:" החוק"); עבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק ועבירה של מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(5) לחוק.

2.        עובדות כתב האישום

על פי המפורט בכתב האישום בתאריך 20.5.07 בשעה 15:30 או בסמוך לכך נהג הנאשם ברכבו בצומת הסמוך לקיוסק "העיר" בטייבה כשהוא נושא על גופו אקדח. הנאשם הבחין כי רכב בו נהג ראמי חג' (להלן: " המנוח") עומד במרכז הכביש וחוסם את המעבר לכלי הרכב. הנאשם צפר למנוח ובתגובה הוציא המנוח את ידו מהחלון והחל לקלל את הנאשם תוך שהתקדם עם רכבו מספר מטרים על מנת לאפשר לנאשם לעבור עם רכבו. הנאשם המשיך בנסיעה ונעצר ליד רכבו של המנוח פתח את הדלת הקדמית ימנית של רכבו ושאל את המנוח, "מה קרה? למה אתה מקלל?". בתגובה לכך, ירד המנוח מרכבו, נעמד ליד דלת רכבו הפתוחה של הנאשם ודרש מהנאשם לעזוב את המקום. בתגובה לכך החנה הנאשם את רכבו, וירד כשהוא נושא אקדח ללא היתר כדין והחל לירות לקרבת רגלי המנוח. משראה אחיו של המנוח, חאג' יחיא ג'אבר (להלן :"ג'אבר"), שהנאשם יורה לכיוון אחיו, רץ לעבר הנאשם, בעט בבטנו ונפל לרצפה. הנאשם ירה לכיוון רגליו של ג'אבר בעוד ג'אבר והמנוח התקרבו לכיוונו והחלו לדחוף אותו קלות ולדרוש ממנו שיזיז את האקדח. באותו רגע כאשר המנוח ואחיו נמצאים מולו ירה הנאשם בבטנו של המנוח. כתוצאה מכך, נפצע המנוח באורח קשה ובדרכו לבית החולים נפטר.          

3.         תגובת הנאשם לכתב האישום

הנאשם אישר את הנטען בסעיפים 1-5 לכתב האישום, אשר לסעיף 6 ואילך, אישר הנאשם כי החנה את רכבו לצד המדרכה ויצא כדי לברר מדוע המנוח מקלל אותו ולמה טרק את דלת רכבו ואמר לו לעוף מהמקום. לטענת הנאשם תקף אותו המנוח או אז הוציא הנאשם את האקדח שהיה ברשותו שלא כדין על מנת להפחיד את המנוח. המנוח התקרב לעברו ובשלב זה ירה לכיוון רגליו של המנוח על מנת למנוע מהמנוח להמשיך ולהתקרב אליו, אך למרות זאת המנוח התנפל עליו וניסה להוציא מידיו את האקדח.  באותו שלב קפץ אחיו של המנוח על הנאשם ובשלב זה נפלט כדור מאקדחו של הנאשם וגרם למותו של המנוח, כאשר לנאשם לא הייתה כל כוונה לפגוע במנוח ואף לא כיוון את אקדחו על מנת לפגוע במנוח.

הנאשם הכחיש כי ירה לעבר רגליו של ג'אבר אך כאמור הודה שירה לכיוון רגליו של המנוח.

4.         ראיות התביעה

עד התביעה העיקרי הינו אחיו של המנוח - מר חג' יחיא אל ג'אבר, אשר נכח במקום האירוע ואף היה מעורב בו כאמור. כמו כן העיד מטעם התביעה ד"ר זייצב שהינו עד מומחה מטעם המרכז הלאומי לרפואה משפטית וכן העידו חוקרי המשטרה שניהלו את החקירה. 

א.   עת 4 - חג' יחיא עבד אל ג'אבר

      לעד היו שני אחים, האחד נפטר בתאונת דרכים והשני נפטר מהאירוע נשוא תיק זה. 

הודעתו הראשונה של העד במשטרה מיום 20.5.07

בהודעה זו סיפר ג'אבר כי ביום האירוע הגיע לקיוסק וישב לשתות ולאכול, בסביבות השעה 13:00 התקשר לאחיו המנוח והזמינו להצטרף אליו. המנוח הגיע לאזור תוך 10 דקות, ובעודו יושב ברכב ליד הקיוסק עמד מאחוריו רכב מסוג מזדה כאשר הוא ראה את אחיו ניגש לרכב המזדה ומשוחח מספר דקות עם נהג המזדה.  העד המשיך וסיפר כי כאשר יצא המנוח מהרכב ראה את הנאשם צועד בעקבותיו כשבידו אקדח, סיפר כי יצא מהקיוסק ונתן לנאשם מכות ובתגובה ירה הנאשם לכיוון רגליו של ג'אבר, כאשר המנוח ביקש להתקרב ולהרביץ לנאשם ירה הנאשם בבטנו של המנוח.

בהמשך חקירתו השיב העד לשאלות החוקר כי המנוח נפל לקרקע כתוצאה ממכה בראש שנתן לו הנאשם עם הקת של האקדח (ש' 7 עמ' 2), העד סיפר כי חבט בנאשם בפנים ובחזה אך לא ירד לו דם. עוד הוסיף וציין כי הנאשם ירה לכיוון הרצפה "אולי חמש (צ.ל.- פעמים) בערך" ופעם אחת ירה במנוח (ש' 13 עמ' 2). יצוין כי העד הוסיף וסיפר כי כשנפל לקרקע נגרם לו שפשוף ביד שמאל- בגב האמה.

הודעתו השניה של העד מיום 27.5.07

בהודעה זו חזר וסיפר את השתלשלות האירוע, העד סיפר כי לאחר שהמנוח ניגש לרכבו של הנאשם ושוחח עמו, יצא הנאשם בעקבות המנוח מצויד באקדח והחל להתקרב למנוח ותוך כדי כך ירה באקדח לכיוון רגליו של המנוח, באותו שלב, יצא העד מהקיוסק וראה את הנאשם מנסה להתקרב אל המנוח בעוד המנוח מנסה לחמוק מהיריות, העד יצא מהקיוסק כאמור, וכך סיפר:

" ...אני יצאתי ונתתי בעיטה לבחור עם האקדח עם הרגל שלי ואני בעטתי בו בחזה שלו ואז הוא ראה אותי וירה לכיוון שלי לכיוון הרגלים ולא פגע בי ואמרתי לו מה אתה עושה ככה מה אנחנו עשינו לך תשחק בידיים שלך ולא באקדח ואני ואח שלי נתנו לו מכות והוא מקלל יא בן זונה ונתן לאח שלי יריה אחת בבטן של אח שלי" (עמ' 2 ש' 5-12).

בהמשך כאשר נשאל העד האם היו מכות בין המנוח לבין הנאשם השיב כי הנאשם הכה במנוח מכה אחת או יותר (לדבריו לא זוכר במדויק), באמצעות הקת של האקדח  בכתף. לשאלות החוקר תיקן ג'אבר את המידע שמסר בהודעתו הראשונה לפיו המכה ניתנה בראש והדגיש כי המכה ניתנה בכתף ולא בראש. יצוין כי ב"כ הנאשם ביקש לראות בכך כחוסר מהימנות וחוסר אמינות של העד, אך מוצא אני לדחות זאת כבר בשלב זה, שכן העד היה נסער ומבולבל בעת מסירת הודעתו הראשונה, בסמוך לאירוע, כאשר העד מדבר על שני אזורים הקרובים האחד לשני וסביר שטעה, כמו כן מיקום המכה וקביעה שזו ניתנה בראש ולחילופין בכתף איננה משליכה ואף לא נוגעת לגדר המחלוקת באשר לאחריותו הפלילית של הנאשם בעבירת ההריגה, ואין במידע זה כדי להפליל או להטיב את מצבו של הנאשם בשום דרך, כך שלא מצאתי כל הגיון וסיבה שהעד יבחר לשקר בנקודה זו, למעט העובדה שהיה נסער ומבולבל ומשכך מסר בהודעתו הראשונה מידע כללי ושאינו מדויק.

אינפורמציה נוספת שמסר העד בהודעתו הראשונה וביקש לתקנה בהודעה זו מפאת הלחץ והבלבול שאחזו בו ביום האירוע - כך לדבריו, נוגעת לעובדה שבעוד שבהודעתו הראשונה

השתמע מדבריו כי המנוח נכנס לרכבו של הנאשם כאשר ניגש לשוחח עמו, הרי שבהודעה זו ביקש לתקן ולהבהיר כי המנוח לא נכנס לתוך הרכב אלא שוחח עם הנאשם כשהוא עומד מחוץ לרכב.

בהמשך נשאל העד היכן עמד כאשר הנאשם ירה בבטנו של המנוח והשיב:

"עמדתי לידו ליד הבן אדם שיורה אני הייתי נותן לו מכות אני עמדתי איתו פנים מול פנים ואח שלי עמד לידי לצד שמאל שלי וגם הוא רב איתו אבל לא קופצים עליו כי פחדנו בגלל שיש לו אקדח ואז כשאח שלי עומד הוא שלח את היד שלו עם האקדח וירה באח שלי יריה אחת לכיוון הבטן ומייד ברח"( עמ' 3 ש' 7-12). 

הודעתו השלישית של העד מיום 27.5.07