הכרעת דין בתיק פ 40139/05

האישומים

במהלך השנים שעד 2003 כיהן א', המתלונן, כמנכ"ל חברה. בינו לבין הנאשם שררו יחסי ידידות. באותה תקופה היה הנאשם שותף בחברת קורפל-טל מעבדות בע"מ, אשר עסקה בהקמת רשתות תקשורת מחשבים וטלפונים.

חברת קורפל-טל זכתה, במהלך שנת 2002, במכרז ומכוחו הקימה רשת תקשורת במשרדי החברה בה שימש א' כמנכ"ל. בסוף אותה שנה נתגלעה מחלוקת בין שתי החברות אודות הסכומים שהעבירה החברה לחברת קורפל-טל ולשם יישוב המחלוקת הועבר העניין להכרעת בורר. הבורר קבע, בינואר 2003, כי חברת קורפל-טל חייבת לחברה סכום של 363,619 ש"ח וזו אכן העבירה את הסכום על פי קביעת הבורר, כך על פי כתב האישום.

סמוך לחודש מרץ 2003 פנה הנאשם למתלונן ואיים עליו, כי יפרסם מידע הנוגע למערכת יחסים אינטימית שניהל המתלונן עם ב', מתוך כוונה להניעו לשלם סכום של 390,000 ש"ח, כפיצוי עבור הנזק שנגרם לחברת קורפל-טל, בגין הכרעת הבורר. בסמוך לכך, פנה הנאשם ל-ב' והציג בפניה קלטת ותמונות, בהן היא מתועדת בעת קיום יחסי מין עם המתלונן, ואיים עליה בפרסום חומר זה באומרו: "חייב להשיג מחברת  (וכאן בא שם החברה בה עבד המתלונן - ז.כ.) סכום של 350,000 ש"ח בכל מחיר, למרות שאני אוהב אותך".

בסמוך לאחר מכן, עובר ליום 7.3.03, התקשר המתלונן לנאשם והזמינו לביתו. במהלך הפגישה שילם המתלונן לנאשם סכום של 390,000 ש"ח בשלושה שיקים משוכים מחשבונו בבנק לאומי.

במעשיו אלה, כך התביעה באישום הראשון, סחט הנאשם את המתלונן ואת ב' באיומים, כי אם לא ישלמו לו, יעשה שימוש בתמונותיהם הנוגעות לצנעת הפרט, או יפרסם מידע הנוגע למערכת היחסים ביניהם. המתלונן חשש מן הנאשם ואיומיו ועל כן שילם לו סכום של 390,000 ש"ח.

באישום השני טוענת התביעה, כי במהלך חודש פברואר 2004 הגיע הנאשם לביתו של המתלונן ודרש ממנו סכום של 50,000$, שכן גורמים בענף בו עוסק המתלונן, מבקשים עליו מידע ומכיוון שהוא מסרב לשתף פעולה איתם, נגרם לו הפסד בסכום של 78,000$.

בסמוך לכך איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין, בשמו הטוב ובפרסום אודות מערכת יחסיו עם ב', מתוך כוונה להניעו לשלם לו סכום של 50,000$.

לאחר מכן התקשר הנאשם אל ב', פעמים אחדות, ואיים עליה, כי "חייב להשתמש בכל מה שיש לי, כי אין לי ברירה", כדי להניע את המתלונן לשלם לו סכום של 50,000$.

במהלך החודשים מרץ-אפריל 2004, כך התביעה, פנה הנאשם למתלונן, במספר הזדמנויות, ודרש ממנו את הסכום האמור. במעשיו  האמורים, כמתואר באישום השני, טוענת התביעה, כי הנאשם איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בשמו הטוב ובפרסום דבר הנוגע לו ול-ב', מתוך כוונה להניעו לשלם לו את הסכום הנזכר.

על פי אלה, האשימה התביעה את הנאשם, באישום הראשון, בעבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק) ובאישום השני בסחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא לחוק.

אציין, כי נמנעתי מאזכור שם החברה בה עבד המתלונן ומאיזכור שמה של ב' (אות סתמית), כולל איזכור האות הראשונה של שמה, כדי למנוע פגיעה בה, שכן גם היא עבדה באותה חברה.

נקודות הסכמה ומחלוקת

ההגנה לא חלקה על הרבה מן העובדות שבבסיס אישומי התביעה (עמ' 1-2 לסיכומיה הכתובים). היתה הסכמה על מערכת היחסים הקרובה שנוצרה בין הנאשם למתלונן, על הזמנת העבודה מחברת קורפל-טל ועל המחלוקת הכספית שנוצרה בין שתי החברות.

עם זאת טוענת ההגנה, בתגובתה על כתב האישום, כי לאחר שהמתלונן הציע לנאשם לגלגל כספים של החברה בה עבד המתלונן באמצעות חשבון ע"ש הנאשם ולאחר שזה סירב להצעת המתלונן, הפך זה את עורו, התנכר לנאשם ונוצרה ביניהם המחלוקת הכספית המתוארת.

גם באשר להפניית המחלוקת לבורר לא היתה מחלוקת, אם כי באשר לפסיקתו, הבהירה ההגנה, כי הוא פסק שהחברה בה עבד המתלונן, איננה חייבת לשלם לחברת קורפל-טל את מה שדרשה קורפל-טל. אציין כבר עתה, כי מה שנכתב בכתב האישום, בהקשר זה, כנזכר לעיל, אכן איננו מדויק.

ההגנה הודתה גם בשיחות שניהל הנאשם עם המתלונן ובדין ודברים שהתפתח, אך טענה, כי הנאשם לא איים על המתלונן. הייתה גם הודייה בפגישת הנאשם עם ב', במהלכה סיפר לה, כי הוא כועס על המתלונן, שבגד באמונו על רקע ביצוע העבודות. הוא אמר לה, כך ההגנה, כי בדעתו לפנות לבעלי החברה, בה עבד המתלונן, כדי לקבל את סכום הכסף שחברתו חייבת לחברת קורפל-טל. הוא, הציג בפניה, באמצעות המחשב הנייד שלו, שתי תמונות הלק5חות מקלטת שצולמה על ידי המתלונן, האחת כשהיא בלבניה והאחרת - של המתלונן ועובדת אחרת בחברה, בעת קיום יחסי מין. את הסיבה להצגת התמונות מפרטת ההגנה בעת ניתוח גירסת הנאשם. היא טוענת שם (עמ' 22 לסיכומיה הכתובים), כי לא היתה לנאשם כל כוונה לפגוע ב-ב', אותה חיבב, וכל מטרתו היתה לגלות בפניה את פרצופו האמיתי של המתלונן, אשר, כמוהו, נתנה בו אמון והמתלונן מעל בו. כאשר אמר לה דברים אלה, כך ההגנה, הבהיר לה, בתגובה לשאלתה, כי המתלונן הפיץ תמונות שלו בעת קיום יחסים אינטימיים איתה ועם נשים אחרות. לבקשתה הראה לה את שתי התמונות.

הנאשם אינו חולק גם על זה שהמתלונן פנה אליו לאחר הפגישה עם ב', הודה בקיום החוב כחוב אישי שלו, שילם לו סכום של 390,000 ש"ח וביקש ממנו שלא לפנות לבעלי החברה בה עבד.

המחלוקת העיקרית, באשר לאישום הראשון, נוגעת לשאלה האם ביצע הנאשם עבירה של סחיטה באיומים, לה טוענת התביעה.

בהקשר האישום השני, אין מחלוקת, כי התקיימו שיחות שונות בין הנאשם למתלונן, בהן סיפר לו הנאשם, כי בשל הקשר שלו עימו וסירובו למסור עליו מידע, נגרם לו נזק כספי בשל אובדן הזדמנות לקבלת עסקה עם חברת קורפל-טל.