הכרעת דין בתיק פ 40097/05

1.   כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 בצרוף 335א(1) לחוק העונשין.

2.   עובדות כתב האישום

הנאשם שירת כשוטר במשמר הגבול (להלן:"מג"ב).

ביום 11/09/03 בשעה 14:00 סייר צוות מג"ב (להלן: "הצוות"), בג'יפ המשטרתי (להלן: "הג'יפ), בכפר קאסם, כאשר הנאשם נהג בג'יפ. במהלך הסיור באזור התעשייה בעיר, התפתח עימות בין אנשי המג"ב לבין  תושבי המקום במהלכו נעצרו מספר תושבים וביניהם שאדי עמאר (להלן: "שאדי). אביו של שאדי, מר סאלח עמאר (להלן: "המתלונן"), הגיע למקום וניסה לחלץ את בנו מהג'יפ כאשר בתגובה לכך ירה הנאשם בפלג גופו התחתון של המתלונן מטווח של כ-1.5 מטר. כתוצאה מהירי נגרם למתלונן פצע ירי בירך ימין.

3.   תגובת הנאשם לכתב האישום

בתשובתו לכתב האישום, מסר הנאשם כי ניסה יחד עם יתר אנשי הצוות לעצור את שאדי ואדם נוסף, כאשר שאדי התנגד תוך הפעלת כוח, עקב כך התקבצו לפחות עשרה אנשים אשר עשו שימוש בכוח רב כלפי הנאשם ויתר אנשי הצוות. הנאשם טען כי הפעלת הכוח כללה: זריקת מקלות, אבנים, דחיפות, יריקות, השמעת קללות, נאצות, גידופים, מכות יבשות בעורף ובצוואר, ניסיון הורדת ציוד מהג'יפ וכו'. הנאשם אישר כי בשלב כלשהו הגיע המתלונן למקום אלא שכפר בכך שידע כי זהו אביו של שאדי. הנאשם אישר את האמור בכתב האישום לפיו ניסה המתלונן לחלץ את שאדי אשר אותה עת ישב בג'יפ כשהוא כבול. לטענת הנאשם ניסה המתלונן לבדו ובעזרת אחרים לחלץ את שאדי מהג'יפ והכל תוך הפעלת אלימות כלפי הנאשם וחבריו. במהלך מאבק זה, התקרב המתלונן לנאשם, מצד שמאל, ובמרחק של כמה צעדים מהנאשם הניף לעברו אבן שגודלה כ- 50 ס"מ וכיוונה לכיוון ראשו של הנאשם. בתגובה לכך, דחף הנאשם מספר אנשים וניסה לזוז ימינה, הנאשם דרך את נשקו, וירה בכיוון של כ- 30 מעלות ביחס למיקומו של המתלונן.

טענת ההגנה היא שפעל כפי שפעל עקב סכנת חיים ממשית שנשקפה לו אותה עת וכי  הירייה נורתה מתוך הגנה עצמית וצורך. לעמדת הנאשם פעל בהתאם לנוהל פתיחה באש שהיה תקף אותה עת.

הנאשם כפר בכך שהירייה שירה לעברו של המתלונן היא זו אשר פגעה במתלונן וגרמה לפציעתו. 

        4.  גדר המחלוקת

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשלוש נקודות עיקריות כפי שהגדירו אותן הצדדים: ראשית, האם הירי בוצע לצורך הגנה עצמית או שמא לצורך מניעת חילוץ שאדי מהג'יפ. שנית, האם נפגע המתלונן כתוצאה מיריית הנאשם או שמא נפגע מירייה שנורתה על ידי שוטר אחר. שלישית, האם הפציעה בירך הימנית של המתלונן נגרמה כתוצאה מקליע שירה לעברו הנאשם או שנפצע מחפץ מתכתי אחר.

         5.  ראיות המאשימה 

מטעם המאשימה העידו שלושה עשר עדים, חלקם עדי ראיה שנכחו בעת האירוע וחלקם אנשי מח"ש בפניהם הודה הנאשם לאחר הארוע. 

עת/1 רפ"ק אריה צוק

העד ניהל את תיק החקירה משלביו הראשונים, גבה מהמתלונן את הודעתו הראשונה עוד שהיה בחדר הטראומה אך לא הספיק להחתים את המתלונן על הודעתו כיוון שנילקח לניתוח. בהמשך הסביר העד כי ביום ראשון (14.09.03 ),לאחר שיצא המתלונן מהניתוח הגיע לגבות ממנו הודעה נוספת אך לפני כן מצא לנכון להקריא לו את הודעתו הראשונה כדי שיאשר אותה ויוכל לחתום עליה ( עמ' 19 ש' 1-3 לפרוט').

העד הסביר כי לא מצאו לנכון לערוך מסדר זיהוי כיוון שכבר ביום האירוע או למחרת נודע להם שהאירוע תועד ויש צילומים כאשר מספר ימים לאחר מכן הגיעו חלק מבני משפחת המתלונן ומסרו את תמונות האירוע. בתמונות אלה הוקף אחד השוטרים בעיגול ונרשם לצד דמותו "הרוצח".

העד הסביר כי לא מצא כל טעם בעריכת מסדר זיהוי שעה שתמונות אלה הועברו מיד ליד והופצו ברבים כאשר על גבי התמונה הוקף השוטר וסומן כרוצח. המשיך וסיפר כי הציג את התמונות המקוריות (ללא הכיתוב שהוסף ע"י בני המשפחה), בפני המתלונן.

ב"כ הנאשם הטיחה בפני העד כי ראוי היה לערוך מסדר זיהוי כאשר מחד, ארבעה חיילים טוענים שירו באוויר ומאידך 5 מתלוננים זיהו את שחר כמי שירה. על כך השיב העד:

"את מתעלמת מזה שהנאשם עצמו התוודה בפני מפקדיו שירה. כבר כיום שישי. הוא התוודה בפני המפקד שלו והועבר אלינו לדיווח".

( עמ' 91 ש' 22-23 לפרוט').

לשאלת ב"כ הנאשם, עו"ד מילמן, הסביר כי לא מצא לנכון לשלוח מעבדת מז"פ ניידת לזירה, כל זאת בשים לב לעובדה שמיד לאחר האירוע אירעה מהומה רבתי במקום, הייתה קטטה המונית, הג'יפ הוצא מהמקום וכל הזירה זוהמה- כל זאת עקב יריות שנורו ע"י אנשי כח התגבור לצורך פיזור קהל רב שנאסף במקום עקב האירועים נשוא כתב האישום .

העד השיב לשאלות עו"ד מילמן כי למיטב זכרונו לא עימת את המתלוננים עם גרסאות השוטרים אשר סתרו בחלקן את עדויות המתלוננים.

עוד אישר העד בפני עו"ד מילמן כי ביום 24.09.03 היו בידיהם הודעות כל השוטרים כאשר כל השוטרים אישרו שירו באוויר למעט שוטר אחד שטען שלא ירה כלל ולמעט עדות הנאשם שסיפר שירה לכיוון הרגלים של המתלונן ( עמ' 15 ש' 20-26 לפרוט').

עת/2 רפ"ק יואל רואימי