הכרעת דין בתיק פ 40037/07

(לגבי הנאשמים 2 ו-3)

לאחר שעיינתי בתסקיר שרות המבחן ובהעדר התנגדות מטעם הנאשמים, אני מרשיע אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן.

ניתן היום ח' בתשרי, תשס"ח (20 בספטמבר 2007) במעמד הצדדים

גזר דין

ביום 18.12.06 בשעות הערב נפגשו הנאשמים יחד עם חבורת אנשים נוספת בכניסה לכפר יונה. הם נמנו וגמרו ביניהם כי יבקשו טלפונית משלוח של פיצות מעסק בשם "קרייזי טוסט" וכאשר יגיע השליח יתקפו אותו ויגנבו ממנו את המשלוח ואת כספו. כך היה. הנאשמים ערכו הזמנה טלפונית ובשעה 1.30 בלילה הגיע המתלונן, שמואל מיכאליאן, רכוב על אופנועו לכניסה לכפר יונה כדי למסור את ההזמנה לידי המזמינים. הנאשמים ועימם גם אחרים הקיפו את המתלונן. הנאשם השלישי ברהנו אוניו נטל מן השליח את המשלוח והחל לתקוף אותו בחבטות אגרופים. חברו אליו הנאשם 1 אלירן צורדקר והנאשם השני רואל דסלה. גם הם הפליאו מכותיהם במתלונן. השלושה דרשו מן המתלונן שימסור להם את הכסף שהיה ברשותו והוא אכן פעל כך ומסר להם סך של 1,000 ש"ח, ארנק ומכשיר פלאפון. אגב החבטות נופפו הנאשמים לעברו של השליח המתלונן בסכין ורואל דסלה דקר אותו  בידו השמאלית.

על יסוד עובדות אלה שבהם הודו הנאשמים הורשעו בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 לחוק העונשין ובעבירת שוד לפי סעיף 402[ב] לחוק העונשין.

התביעה ערכה הבחנה מסוימת בין הנאשמים בעניין עתירתה לעונש. לעניין הנאשם הראשון הוצגה העמדה המחמירה ביותר הנובעת מכך שהנאשם הוא בוגר, כבן 19 שנים ויותר וכן נוכח העובדה שיש לו עבר פלילי מסוים הכולל עבירות התפרצות וגניבה. העובדה שהנאשם חבר לאחרים כדי לתקוף באלימות רבה אדם תמים מצדיקה לנוכח התגברות תופעת האלימות בחברה שלנו לגזור לו עונש מאסר חמור למדי. התובעת הפניתה גם לתסקיר שרות המבחן בעניינו של הנאשם שהוא תסקיר שלילי להשקפתה המדגיש את נטית הנאשם להפחית את מידת המעורבות שלו לטשטש אותה ולהשליך על הסביבה החברתית שבה הוא שרוי על נטייתו לשתות אלכוהול כמקור למבעייתיות שלו.

לעניין הנאשם השני רואל דסלה שהוא קטין הצעיר מבין הנאשמים (כבן 16 שנים) הגיעה התביעה להסדר טיעון עם ההגנה שמכוחו התבקשתי לגזור לנאשם עונש של שנת מאסר לנשיאה בפועל שיביא בחשבון את תקופת המעצר (כחצי שנה לערך) מלבד מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. הנאשם השני, הוא אמנם מי שגרם לפציעת דקירה בידו של המתלונן וחלקו בביצוע אינו נופל משאר הנאשמים, אולם בעניינו התקבל תסקיר משרות המבחן הנראה בעיני התביעה כבעל מגמה חיובית. שרות המבחן ציין שהנאשם הזה עומד לראשונה לדין. הוא גדל ברקע משפחתי ואישי קשה ביותר, התקשה בילדותו ובנערותו לתפקד במסגרות חינוך שונות ובסופו של דבר גם נפלט ממערכת החינוך. אלא שבשלב מסוים בתקופת המעצר החל הנאשם לתת אמון בשרות המבחן. גילה נכונות לשיתוף פעולה ונוכח הרתמות אחותו ואחיו לסייע לו שוחרר לחלופת מעצר והקפיד לשמור על תנאי השחרור ולעמוד בהבטחותיו. שרות המבחן צופה שאחרי נשיאה בעונש מאסר קצר יחסית יוכל לחזור ולשתף פעולה עם השרות במסגרת תיקים נוספים שתלוים ועומדים נגדו.

לעניין הנאשם השלישי ברהנו אוניו, הצביעה התובעת על הסדר טיעון חלקי. כיון שהנאשם הוא קטין כבן 17.5, ועברו הפלילי אינו מכביד, הסכימה התביעה להגביל את עתירתה לעונש לשנת מאסר בפועל שתצטבר לתקופת המעצר (כ-4 חודשים). מעיקרה התביעה היתה מוכנה להציע את אותו עונש שהציעה בעניין הנאשם השני, אלא שלסברתה תסקיר שרות המבחן בעניינו של הנאשם השלישי איננו חיובי. שכן התסקיר מציין שהיו בעבר התערבויות טיפוליות קודמות שלא שינו את מצבו של הנאשם לאורך זמן. הוא נשפט בבית משפט לנוער, קיבל הזדמנויות להשתלב במסגרות טיפוליות ולא ניצל אותן עד תום. גם כעת סירב הלכה למעשה לשתף פעולה עם השרות. הוא אמנם מבטא חרטה אך השרות העריך שאין בה כנות ממשית. בהדרגה חלה התמתנות מסוימת בהתייחסותו ושינוי מסוים בגישתו כלפי שרות המבחן ועל כן הומלץ לשחררו ממעצר, אך בכל זאת בשל גילו הבוגר יחסית חומרת העבירות ונסיבותיהן ולנוכח העובדה שהנאשם זקוק לגבול חיצוני בהיר וברור נמנע שרות המבחן מהמלצה טיפולית.

סניגוריתו של צורדרקר גורסת שאין לערוך הבחנה דיכוטומית בין העונש הראוי לנאשם זה לבין עונשיהם של שני הנאשמים האחרים. שהרי פער הגילים בין צורדרקר לשותפיו איננו כל כך משמעותי. אכן, נאשם זה  חצה את גיל 18 שהוא סף הבגירות, אך מבחינה מהותית הריהו נער כמו שני שותפיו. מבחינת הביצוע אין בהתנהגותו של צורדרקר דבר המעמיד אותו בקטגוריה נבדלת מזו של האחרים. הסניגורית גם לא ירדה לסוף דעתו של שרות המבחן שקבע שאין לנאשם תובענות נכונות ממעשי העבירה שביצע. איזו תובענה מצפים ממנו, שאלה הסניגורית, הרי הוא מודה בשותפותו במעשי העבירה הכלולים בכתב האישום ומודה ועוזב - ירוחם.

סניגוריתו של רואל מבקשת שאקבל את הסדר הטיעון ככתבו וכלשונו. היא ציינה את גילו הצעיר במיוחד של הנאשם, את עברו הפלילי הנקי לחלוטין ואת המגמות החיוביות שנשקפות מהתייחסותו של שרות המבחן.

סניגורו של אוניו ביקש אף הוא לקבל את הסדר הטיעון. אלא שסברתו היא ששההסדר הראוי הגבלת הענישה  תוך הכללת פרק המעצר במניינה. הוא איננו רואה הבחנה מרובה בין חוות הדעת של שרות המבחן בעניין הנאשם השני לבין חוות הדעת של השרות בעניין שולחו ולא ברור לו מדוע יוטל על הנאשם השלישי עונש העולה ב-50% כמעט על עונשו של הנאשם השני.

מבחינת הביצוע נראה שאין הבחנה גדולה בין חלקיהם של שלושת הנאשמים. כל אחד מהם היה שותף למעשה תוקפני מכוער, מתוכנן שתכליתו אלימות לשמה תוך ציפיה להנות מפרותיה (שלל כספי). הנאשמים הכניסו את השליח למלכודת. הם ניצלו הן את יסוד ההפתעה, הן את עדיפותם המספרית והן את העובדה שהיו מצוידים בנשק קר כדי לפגוע באדם שלא עשה להם כל רע. אילו הייתי "חופשי" להתבונן במעשים הללו ו"לאמוד" את חומרתם היחסית כשהיא לעצמה הייתי סבור שיש לגזור לכל הנאשמים עונש מאסר ממשי כפול ומשולש ואף יותר מכך מזה שהתביעה ביקשה ביחס לחלק מהם. אלא שמידה רבה מן ה"חופש" לגזור את הדין כך שניתן יהיה להשיב לרשע כגמולו, נטלה ממני בשל הסדרי הטיעון ובעיקר בשל כך שהתביעה נימקה את הסדרי הטיעון בקשיים ראייתיים מסוימים.

נקודת המוצא בשוקלי את העונש הראוי לנאשמים, היא אם כן, אותו הסדר טיעון שאין סיבה שאדחה אותו. אמנם זה הסדר מקל, אבל בהתחשב בנסיבותיו של ההסדר אפשר לומר שהוא איננו מופרז בקולתו.

ההסדר המוסכם במלואו נוגע לנאשם השני - דסלה. ממנו אם כן, יתד ופינה לשקול את עונשיהם של שאר הנאשמים. הנאשם הראשון  - צורדרקר ראוי לעונש חמור לא מעט מעונשו של דסלה בשל כך שהוא בוגר ממנו ופער השנים כלל אינו מבוטל. עצם העובדה שצורדרקר חצה את סף הבגרות מציבה אותו בכל עניין פלילי בגדרו של רף ענישה גבוה יותר מזה החל על קטינים. נוסף לכך לצורדרקר עבר פלילי מסוים והדבר מהווה הכבדה בהקשר לנוכח העובדה שהוא לא שינה את כיווני ההתנהגות שלו והעבירה הנוכחית מוכיחה את נטייתו לפשוע.

עונשו של הנאשם השלישי - אוניו צריך להיות קרוב יותר לעונשו של דסלה ונמוך מעונשו של צורדרקר. אינני רואה בחוות דעת שרות המבחן סיבה ממשית להבחנה בין אוניו לדסלה. אולם אוניו בוגר מדסלה והפרשי הגיל ביניהם משמעותיים (אם כי שניהם קטינים). לאוניו גם עבר פלילי שעלי לקחת אותו בחשבון. במיוחד עלי להתחשב בעבר הזה מפני ששרות המבחן הדגיש את ההמשכיות בהתנהגות הפלילית של נאשם זה.

בשים לב ל"עונש המוצא" שייגזר לדסלה אני רואה לגזור את עונשו של אלירן צורדרקר ל-51 חודשי מאסר שמהם 27 חודשים לנשיאה בפועל החל מיום המעצר 21.1.07. יתר המאסר על תנאי ל-3 שנים מתום המאסר בתיק זה. התנאי הוא שלא יעבורה עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע או עבירה כנגד רכוש שהיא פשע.