הכרעת דין בתיק פ 40028/06

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים. האישום הראשון עניינו שוד בנסיבות מחמירות (חבורה) לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והאישום השני המייחס לו עבירות של התחזות כאדם אחר, לפי סעיף 441 לחוק העונשין, תשל"ז-,1977 שיבוש מהלכי משפט עבירה לפי סעיף 244 לחוק הנ"ל ועבירה של שהייה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

ואלה העובדות כפי שעולות מכתב האישום:

אישום ראשון

ביום שבת ה  21.1.06  בשעה 14:00 או בסמוך לכך, הלך הנאשם עם שני חבריו, מוחמד וסמיר (להלן: "האחרים"), ברחוב הקונגרס בת"א (להלן: "המקום"). באותה עת הגיע סטניסלב ניסוב (להלן:"המתלונן") למקום.  הנאשם והאחרים תפסו את המתלונן, הפילו אותו אל הקרקע, היכו בו בגופו ובפניו ובעטו בבטנו, שעה שסמיר אוחז בידו בסכין יפנית, וגנבו ממנו את ארנקו שהכיל 460 ש"ח ומסמכים נוספים שהיו ברשותו, וביניהם גם דרכונו.

כתוצאה מהמכות נחבל המתלונן בפניו ודם שתת מלחיו, וכן נגרמו לו כאבים בכל גופו.

אישום שני

הנאשם הינו תושב דהריה שברשות הפלסטינית. בתחילת חודש ינואר 2006 או בסמוך לכך, נכנס הנאשם לישראל ומאז הוא יושב בה שלא כחוק. 

עם מעצרו של הנאשם ביום 23.1.06, בגין העבירות נשוא האישום הראשון, ולאורך חקירתו במשטרה, התייצג הנאשם בכזב בפני השוטרים והחוקרים בעל פה כפארס אלעוקבי, בעל ת.ז. 201591641. במעשיו התחזה הנאשם לאחר, ועשה זאת בכוונה להכשיל החקירה הפלילית.

התשתית הראייתית

ראיות התביעה

בפני ביהמ"ש העידו שמונה עדי תביעה, ביניהם המתלונן, אנשי משטרה והעד מוחמד אבו זייד,  שעל פי כתב האישום היה שותף לנאשם, מוחמד הודה בבימ"ש לנוער בביצוע השוד נשוא כתב האישום.

עת/1 - עדות המתלונן

בעדותו בביהמ"ש העיד כי שלושה אנשים תקפו אותו: " קיבלתי מכה מבן אדם מאחור, התחלתי לברוח לרחוב השני, שלושה חבר'ה תפסו אותי, הפילו אותי על הרצפה, לקחו מסמכים, היה דרכון וכסף בארנק...לי היתה סכין יפנית, מישהו הוציאה מכיסי ונתן לי מכות עם הסכין בפנים ובראש. לא זוכר מי מהם עשה מה, ראיתי את פניהם של השלושה, לא זכרתי אותם. היה לי 460 ש"ח. "

כמו כן, העיד כי בעקבות המכות היו לו כאבים בצלעות ובלחיים  וכי לא קיבל טיפול רפואי. בחקירתו הנגדית חזר על כך שלא ראה מי נתן לו את המכה הראשונה וכי כל השלושה הרביצו ולא היה מי מביניהם שהפריד. עוד הוסיף כי אינו זוכר את צבע הסכין היפנית שהיתה בכיסו.

עת/2  - משה פינגלאווי - פקחן נוער

העד ערך את ת/4 ו ת/5 המתארים את פעולות התפיסה ועצירת הנאשם. העד תאר כי בעקבות הצבעת מוחמד אבו זייד הגיעו השוטרים לרח' וולפסון 66, ביתו של אחד החשודים הנוספים בפרשה. מתוך עדותו הראשית, עמ' 5 לפרוטוקול:

"בדירה מצאנו בגיר בשם אבו עטיף סלמה שטען שהוא גר בדירה, בסמוך אליו ישן נער, הערתיו והזדהתי, ערכנו חיפוש בבית, מצאנו כלי עישון וחולצת קפוצ'ון כתומה שעל פי החשד תוארה שלבשו אותה בזמן ביצוע העבירה, שאלתי את הנאשם - הנער, הוא הזדהה אז בשם פארס שאקל עוקבי ואמר שאין לו ת.ז....הנאשם אמר שהקפוצ'ון שייך לו...נתפס גם סכין יפנית שעונה לתיאור שאיתה נשדד הקורבן, שאלתי את הנאשם מה זה והוא אמר שהסכין מספר ימים בדירה והיא לא שימושית."

בחקירתו הנגדית הבהיר כי החשד לגבי הקפוצ'ון הכתום נבע בעקבות חומר החקירה, וכי אינו זוכר באם המתלונן הוא זה שמסר פרטים אודות הקפוצ'ון.

ת/5 -  דו"ח שערך:

"היום  בזמן שהייתי ברחוב וולפסון  בביתו של החשוד פארס  אלעוקבי ת.ז. 201591641 שאלתי אותו למי שייך הקפוצ'ון הכתום וטען כי הקפוצ'ון שלו.שאלתי אותו באם מתגוררים עוד ערבים בבניין אמר שאין עוד ערבים שמתגוררים בבניין. שאלתי אותו למי שייך הסכין שנמצאה במגירה ועדיין לא ראה אותה ולדבריו הסכין הזאת בלי להב כבר מספר ימים זרוקה במגירה."

עת/3 - משה בירו , קצין יחידה

תאר את השתלשלות הארועים בעקבות התלונה שהוגשה במוקד. הסביר כי הגיע אל המתלונן אשר סיפר כי בני מיעוטים שדדו אותו וגנבו ממנו 460 ש"ח ודרכון. מאחר והמלונן אמר שהוא יוכל לזהות את התוקפים הם ביצעו סריקות באזור אשר במהלכן הצביע המתלונן על חשוד בסובארו וטען שזה תקפו. "הוא מסר תאור כללי של החשודים ומסרנו לניידות,מסר גם פרטי לבוש, שהם בני מיעוטים. לגבי השניים האחרים בסובארו לא אמר דבר, לא זכר. עצרנו את שלושתם ".
 עוד תאר כי חיפשו עדי ראיה לארוע ומצאו אדם שראה את כל המקרה ושמכיר את השודדים. "העד הצביע על דירה של אחד החשודים, אמר שמדובר בילד בן 14-16, ניגשנו לאביו של החשוד, אבו זייף נייאף, בנו הוא מוחמד. ביקשנו שיראה  לנו תמונות, ועד הראייה זיהה את התמונות, כי הכירו מילדותו. התברר ששלושת החשודים שהיו בסובארו לא היו קשורים. "