הכרעת דין בתיק פ 3944/02

1.         אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק מהעבירה של    תקיפת קטין או חסר ישע, עבירה לפי סעיף 368ב (א) סיפא לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק").

2.         בתיק זה הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום מתוקן המייחס לה עבירה של תקיפת קטין וחסר ישע לפי סעיף 368ב (א) סיפא לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק").

3.         על פי כתב האישום שימשה הנאשמת גננת בגן טרום חובה ברהט. בגן לומדים 35 קטינים. בתאריך 30.5.01 בסמוך לשעה 09:00 כשהגיעה לגן המפקחת מטעם משרד החינוך, הגברת ג'יהן אבו רביע (להלן:"ג'יהן"), היא ראתה את הנאשמת כשהיא מעיפה צינור גומי כלפי מספר ילדים מילדי הגן, כשהם עומדים רועדים ובוכים.

4.         עוד עפ"י כתב האישום בסמוך לאמור לעיל תקפה הנאשמת שלא כדין ילדה אחת מילדי הגן, שזהותה אינה ידועה, באמצעות צינור הגומי. כתוצאה מהתקיפה נגרמה לילדה חבלה שהתבטאה בסימן ורוד על ירכה.

5.         הנאשמת כפרה בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום והתיק נקבע להוכחות.

6.         מטעם המאשימה העידו עדות התביעה גב' שרה ליכטנברג ע.ת. 1, שהייתה מנהלת אגף כא-אדם בהוראה במשרד החינוך,

גב' רבקה מורנו ע.ת. 2, שהייתה סגנית מנהלת המחוז במשרד החינוך והגב' ג'יהן אבו רביע (הנ"ל), מפקחת על גני הילדים מטעם משרד החינוך, ע.ת. 3.

7.          התביעה ויתרה על עדותה של ע.ת. מס' 4, הגב' גילה נגר, ועל עדותו של ע.ת. מס' 5, רס"מ שלומי אסולין, אשר חקר באזהרה את הנאשמת. עדותה של הנאשמתה הוגשה בהסכמה.

8.          מטעם הנאשמת העידו הנאשמת עצמה וכן מר אלקרינאוי אברהים, מנהל מחלקת גני ילדים בעירית רהט, ע.ה. 2 והעדה גב' אבו קרינאת איבכסאם, ע.ת. 3, שהינה גננת בגן טרום חובה, שהיה סמוך לגן הילדים בו עבדה הנאשמת.

דיון:

9.          ההליכים בתיק זה החלו לאחר הגשת תלונה ע"י המפקחת ג'יהן, אשר הגיעה לביקור שגרתי בגן הילדים ביום 30.5.01 וראתה לדבריה, את הנאשמת, כשהיא מניפה צינור גומי כלפי ילדי הגן.

10.        ג'יהן בחקירתה הראשית בבית המשפט סיפרה כי ראתה את צינור הגומי בידי הנאשמת אך העידה כי לא ראתה את הנאשמת מכה את הילדים או מי מהם באמצעות צינור הגומי (ראה עמוד 15 מול שורות 12-13). בחקירתה הנגדית בעמוד 17 מול שורה 22 לשאלת ב"כ הנאשמת היא אומרת: " היא גם לא הרביצה לילדים בנוכחותי. אני לא ראיתי אבל מספיק הסימנים שראיתי".

11.           מאחר ותלונתה של ג'יהן, היא זו שהביאה לפתיחת ההליכים מצאתי שמן הראוי לבחון לראשונה את עדויותיה של ג'יהן במשטרה וכן בבית המשפט, שכן עפ"י גירסתה של ג'יהן נוסח כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמת.

12.        יש לציין כי ג'יהן גם שלחה מכתב לנאשמת (המכתב הוגש וסומן ת/6) במועד שאיננו ידוע שכן המכתב אינו נושא תאריך, בנוגע להתרשמותה מהביקור בגן הילדים. יחד עם זאת, ניתן לקבוע שת/6 נשלח לפני ה - 13.6.01, שכן הנאשמת השיבה לג'יהן במכתב שנושא את התאריך 13.6.01 (הוגש וסומן נ/4). מאחר ומכתבה של ג'יהן למתלוננת -

ת/6 הנ"ל, אף הוא מתאר את התרשמותה מהשתלשלות האירועים בגן, יבחן אף הוא על ידי כחלק מגירסתה של ג'יהן. כמו כן יבחנו כחלק מגירסתה של ג'יהן המוצגים ת/5 - מכתב ששלחה ג'יהן למנהלת מחוז הדרום, והמוצג נ/1 - פתק ששלחה ג'יהן לגב' רבקה מורנו.

12.        ג'יהן נחקרה במשטרה ביום 20.6.01 שעה 11:00 דהיינו כ - 20 יום לאחר האירוע נשוא כתב האישום ולאחר הבירור שנעשה עם הנאשמת במשרד החינוך ביום 5.6.01 (ולעניין זה בהמשך).

13.        בעדותה במשטרה מיום 20.6.01 מסרה ג'יהן את הגירסה הבאה (נ/3 עמוד 1 מול שורה 7 ואילך):

" נכנסתי ובכניסתי עמדתי ליד הדלת של הגן והגננת החזיקה בידה צינור גומי, תוך כדי הפעלת אלימות פיזית כלפי הילדים. (מציג בפני את הצינור)   זה הצינור גומי צבע ורוד שהחזיקה הגננת ביד, שאתה מציג בפני. שהיא שמה לב שאני עומדת בפתח הדלת היא ניסתה להחביא את הצינור מתחת לכסא. לא רק זאת, אלא התאספו בגן מספר ילדים בוכים ורועדים. לציין שהיא ישבה על הכסא הילדים היו מסביבה רועדים ובוכים מולה עמדה ילדה לפי התרשמותי זה היה התור שלה לקבל מכות כי כשאני ראיתי אותה הצינור בידה והיה למעלה מכוון לילדה והגננת הייתה צועקת תעמדי פה לידי והילדה הייתה עומדת. הגננת שמה את הצינור מיד מתחת לכסא, אשר הייתה יושבת עליו".

14.       מכאן, שעפ"י העדות שמסרה במשטרה טוענת העדה כי כאשר נכנסה לגן הילדים ראתה את הנאשמת מחזיקה בידה צינור גומי תוך כדי הפעלת אלימות פיזית כלפי הילדים.