הכרעת דין בתיק פ 3800/04

הרקע:

הנאשם הודה בפני בביצוע עבירה של מעשה מגונה בפומבי, עבירה לפי סעיף 349, לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

בהסכמת הצדדים הופנה הנאשם להכנת תסקיר שירות מבחן, בטרם הרשעה.

תסקיר שירות מבחן מיום 11.10.05 סוקר את אורח חייו של הנאשם, יליד 1980.

קצין המבחן במהלך הקשר עם הנאשם, התרשם כי מדובר בנאשם המודע למעשיו, לוקח אחריות מלאה ומביע חרטה כנה.

מעשה העבירה, להערכת קצין המבחן,  לא בוצע לאחר תכנון אלא יסודו במעידה וכשלון חד פעמי.

שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית משום העדפת הנאשם למצוא בעצמו את הפתרונות לכשלונו, שלא באמצעות קשר טיפולי עם שירות המבחן.

ב"כ הנאשם עותר לאי הרשעה ומפנה לתסקיר קצין מבחן ואילו ב"כ המאשימה עותר להרשעה וככל שתהא התחשבות בנאשם, היא תבוא לביטוי בסוגית העונש.

דיון והכרעה:

ככלל, במקום שנאשם בגיר נמצא כמי שעבר עבירה, יש להרשיעו.

רק בנסיבות יוצאת דופן בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה, נוטה ביהמ"ש לאזן ולהורות על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

אי הרשעה צריכה להלום את מהות העבירה, כאשר נסיבותיו של הנאשם צריכות להיות מיוחדות, על מנת להעדיף את אי הרשעתו של הנאשם ולהבדילו מנאשמים אחרים המורשעים בדין.

עיינתי בכתב האישום, שמעתי את הצדדים, ומצאתי כי אין נסיבותיו של הנאשם מיוחדות באופן שיש בהן לתמוך בבקשתו של הנאשם לסיים ההליך באי הרשעתו, במיוחד שעל הפרק נסיבות חמורות של העבירה, כעולה מעובדות כתב האישום.

עיון בכתב האישום, בו הודה הנאשם, מעלה תמונה עגומה המהווה, לדידי, תשתית להרשעה למען יראו ויראו.

זאת ועוד, שירות המבחן אינו מציין כל המלצה טיפולית שיקומית שהינה פעמים אחת העילות, על פיהן מורה ביהמ"ש על סיום הליך באי הרשעה.

הנאשם, כעולה מעובדות האישום, בהן הודה, ביצע מעשה מגונה בפומבי לעיני המתלוננת תוך ניצול יחסי מרות והשגחה. העבירה בוצעה במתקן בו מוחזקות נשים השוהות במדינה שלא כחוק, בטרם הרחקתן מחוץ לגבולות המדינה.

בעת ביצוע העבירה, שימש הנאשם כשומר מטעם "חברת השמירה" והמעשה המיוחס לו הינו תולדה של ניצול מעמדו כלפי המתלוננת, שהיתה נתונה באותה עת תחת השגחתו.

ודוק, אין להקל ראש בנסיבות אלה בהן מנצל אדם את תפקידו כלפי האחר בתקופת שפל בחייו בה הוא פגיע, במיוחד עת מוטלת מגבלה קשה על חירותו.  מעשיו של הנאשם המתוארים בעובדות כתב האישום, לפיהם חשף את איבר מינו ואונן בנוכחות המתלוננת ולאחר מכן כשהגיע לפורקן, ניגש אליה וליטף את חזה, ראויים לגינוי, להרשעה ולענישה מרתיעה ומקבלים משנה תוקף, משום ביצועם כנגד מתלוננת הנתונה במשמורת כדין המצמיחה מאליה חובת הגנה  מוגברת כלפיה באופן שיש לדקדק בקלה כבחמורה בכבודה.