הכרעת דין בתיק פ 3796/04

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של הסגת גבול, תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, הזק בזדון ואיומים.

אליבא עובדות כתב האישום, מדובר היה באירוע שהתרחש בתאריך 5.8.03 בשעה 21:00  לערך, בביתו של רוני טווקולי (להלן: "המתלונן"), ברח' אשרמן 31 בתל-אביב, לשם  הגיע הנאשם יחד עם אחר על רקע הצורך לקבל את הסכמתו של המתלונן לריצוף החצר המשותפת.

באותן נסיבות, נכנסו הנאשם ואחר לביתו של המתלונן, ללא רשותו, ושם קרעו מידו את חוט הטלפון וכן תקפו אותו בחלקי גופו השונים, לרבות באמצעות צלחת שאותה חבטו בפניו. כתוצאה מאותה תקיפה נגרמו למתלונן חבלות של ממש שהתבטאו בנפיחות במצחו וכן בשריטות בפניו ובידיו.

כמו כן, תקפו הנאשם והאחר את אמו של המתלונן, מלכה טווקולי (להלן: "מלכה") בכך שדחפו אותה והפילו אותה ארצה.

באותן נסיבות, על פי הנטען,  איימו הנאשם והאחר על המתלונן באומרם: "נהרוג אותך יחד, תרד מהבית לא תישאר חי".

ראיות התביעה :

1.                   המתלונן העיד, כי ביום האירוע, בשעות הערב, בעת שישב בסלון ביתו הוא שמע דפיקות חזקות על הדלת, שהיו בעוצמה חריגה ולא רגילה.  כאשר הציץ דרך העינית, הוא נוכח לדעת, שמאן דהוא כיסה עם ידו את פתח העינית ולמרות זאת, הוא הצליח להבחין בצללית של שני אנשים. לשאלתו, הזדהה אחד האנשים בשמו של הנאשם. לדברי המתלונן,  מחמת שחשש מהנאשם, על רקע פניות קודמות מצידו בדרישה שהוא, המתלונן, יחתום על הסכמה לריצוף החצר המשותפת, הוא סרב לפתוח את הדלת ואמר לנאשם לעזוב את המקום.  תוך כדי כך הוא ניגש לטלפון והחל לחייג למשטרה. לאחר כדקה שבה המתין על הקו למשטרה, שמע לפתע המתלונן צעקות מכיוון דלת הכניסה וראה כי הנאשם והאחר נכנסו פנימה, בעוד אמו שכובה על הרצפה.  בדיעבד הסתבר, כי אמו שישנה בחדר השני ולא הייתה ערה למתרחש, פתחה את הדלת לשמע הדפיקות ואז שעטו השניים פנימה תוך שהם דוחפים אותה ומפילים אותה ארצה.

לדברי המתלונן, בשלב זה התנפלו עליו הנאשם והאחר כשהם מכים אותו מכות אגרוף,  הנאשם משך בכוח את חוט הטלפון שאחז בידו וקרע אותו כשהוא צועק לעברו "מניאק, מה אתה מתקשר למשטרה". באותו שלב, נטל האחר נטל צלחת זכוכית שהייתה מונחת על שולחן הסלון והכה אותו במצחו באמצעותה. תוך כדי כך, קמה אמו מהרצפה ונעמדה בינו לבין השניים כשהיא צועקת לעזרה. צעקותיה של האם, יחד עם ניסיונותיו להדוף את השניים אל מחוץ לדירה, גרמו לכך שאלה נשאו רגליהם ועזבו את המקום, לא לפני שהכו על גבו עם קופסת קרטון שהייתה מונחת בכניסה לבית. בצאתם, השניים גם זרקו לכיוונו ולכיוון אמו בלוקים וחומרי בניה שהיו מונחים בכניסה לבית, שאריות משיפוץ שהוא עשה בביתו. לדברי המתלונן, כאשר הוא ניגש לסגור את הדלת, צעק מי מהם לעברו "חכה אני אהרוג אותך, אתה לא תישאר חי" (עמוד 4 שורה 25).

זמן קצר לאחר מכן, הגיעה המשטרה שהוזמנה ככל הנראה על ידי אחד השכנים.

לדברי המתלונן, בעקבות התקיפה, נגרמו לו חבלות בפנים ובראש. כן נגרמו לו שריטות בזרועות הידיים, והוא אושפז בבית החולים.

המתלונן שלל את טענת הנאשם לפיה הוא הגיע לביתו בגפו, וכן שלל את האפשרות שבעת שאמו פתחה את הדלת הוא עמד מאחוריה כשהוא אוחז סכין ומאיים באמצעותה על הנאשם. 

ראוי לציין, כי לבקשת ב"כ הנאשם ובהסכמת התביעה הוזמן המתלונן בשנית למסירת עדות וזאת על מנת שיוצגו לו שאלות בהקשר לסכסוך שקיים בינו לבין הנאשם על רקע היתר הבנייה האמור, כמו גם, בהתייחס להליכים שניהל המתלונן עם רשויות התכנון והבנייה על רקע היתרי בנייה שהוא עצמו הגיש.

2.                   מלכה טווקולי, אמו של המתלונן העידה, כי ביום האירוע בשעות הערב, היא ישנה בחדרה והתעוררה למשמע דפיקות חזקות. לדבריה, היא חשבה שמדובר בשכנתה  ואצה לפתוח את הדלת מבלי להסתכל מבעד לעינית ומבלי להיות מודעת לאשר התרחש קודם לכן עת בנה סרב לפתוח את הדלת. היא פתחה את הדלת והופתעה לראות את הנאשם יחד עם אדם אחר שאינו מוכר לה. השניים נכנסו לתוך הבית תוך שהם דוחפים אותה ומפילים אותה ארצה.  מיד לאחר מכן, השניים ניגשו לבנה והחלו להכותו בראשו באמצעות צלחת שהייתה מונחת על השולחן. כמו כן הם משכו את חוט הטלפון, שברו את האנטנה של הרדיו ושרטו את בנה בפניו.  

לדברי העדה, למראה השניים המכים את בנה היא קמה מן הרצפה, נעמדה ביניהם והחלה צועקת "מרביצים לנו, מרביצים לנו, תצילו אותנו". למשמע צעקותיה הזמינו השכנים את המשטרה וגם הנאשם וחברו החלו ליסוג אחורה. לדבריה, ביוצאם החוצה, הניפו הנאשם והאחר דליים של סיד, אבנים וחול שהיו מונחים שם וזרקו אותם לעברה ולעבר בנה ואף הפילו אותה על הרצפה בשנית.

לדברי מלכה, כתוצאה ממעשי הנאשם וחברו, היא קיבלה מכות בידה, בראשה וברגלה והיא אושפזה למשך הלילה בבית החולים תל השומר ( ראה תעודה רפואית ת/3). 

העדה שללה מכל וכל את האפשרות כי בנה הוא שהחל בקטטה בכך שנטל סכין וניסה לתקוף את הנאשם.

3.         העידה השוטרת גלית ארזי, מי שגבתה את הודעות הנאשם והמתלונן, כי בעת גביית הודעת המתלונן היא הבחינה בסימני חבלה על פניו ועל ידיו. העדה הבחינה בנפיחות עם סימן פציעה באזור המצח מעל הגבה הימנית, בשריטה עמוקה על זרוע ימין, עם סימני דם שהתייבש מתחת למרפק ועוד שתי שריטות ביד. כן ראתה סימני שריטות במצח, באזור הסמוך לכתף בזרוע שמאל ושתי שריטות ביד שמאל.

בחקירתה הנגדית, נשאלה העדה כיצד נראה הנאשם בעת גביית עדותו, והשיבה כי אם לא רשמה  כי היו עליו סימני חבלה, אזי ככל הנראה לא היו כאלה.

4.         השוטר אבי אבוטבול הגיע לזירת האירוע ביום המקרה וערך דו"ח פעולה-  ראה ת/4.