הכרעת דין בתיק פ 3715/04

כתב האישום מייחס לנאשם שלושה אישומים במסגרתם הוא מואשם בעבירות של הסגת גבול, איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק.

כעולה מעובדות האישום הראשון, בתאריך 21.3.00 בשעה 23:00 לערך בעת שמרינה דוידוב (להלן: "המתלוננת") הגיעה לביתה ברחוב הגיחון 1 ביפו יחד עם חברה יוחנן בדר ניגש הנאשם לרכבו של יוחנן בדר  והסיג גבול בכך שהכניס את ראשו לתוך הרכב .  כמו כן, איים בפגיעה שלא כדין ביוחנן בכך שאמר לו כי יהרוג אותו, וזאת בכדי להפחידו.

באותן נסיבות איים הנאשם גם על המתלוננת בכל שאמר לה שלא תצא עם אף אחד אחר כל עוד הוא חי, וכן איים שיהרוג אותה וירצח את יוחנן ושלא ייתן ליוחנן לצאת איתה, וזאת בכדי להפחידה.

בתאריך מסוים בחודש דצמבר 2000, או בסמוך לכך, התקשר הנאשם אל המתלוננת לביתה ואיים בפגיעה בה שלא כדין בכך שאמר לה שאם תצא עם אדם אחר יהרוג אותה, ובכך השתמש הנאשם במתקן בזק על מנת להפחיד את המתלוננת שלא כדין.

כעולה מעובדות האישום השני, בתאריך 26.3.01 בשעה 16:50, או בסמוך כך, התקשר הנאשם למתלוננת למקום עבודתה, וזאת כאשר ידע כי אינה מעונינת בקשר עמו וכי היא פוחדת ממנו, והחל לומר לה: "אני לא אתן לך...." ואז ניתקה המתלוננת את השיחה. במעשה זה השתמש הנאשם במכשיר בזק על מנת להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין את המתלוננת.

אליבא  האישום השלישי, בתאריך 4.4.01 בשעה  22:30  או בסמוך לכך, נסע הנאשם ברכבו בסמוך לביתה של המתלוננת, צפר לה, וכשזו יצאה אל החלון, איים הנאשם בפגיעה בה שלא כדין בכך שסימן עם ידו מסביב לגרונו בעודו מסתכל על המתלוננת, וזאת בכדי להפחידה.

אומר כבר עתה, כי לאחר שבחנתי את הראיות השונות הגעתי למסקנה, כי התביעה לא הוכיחה את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר ולכן יש לזכותו מחמת הספק. 

ראיות התביעה מבוססות בעיקרן על עדותה של המתלוננת כנגד כפירתו  של הנאשם.

המתלוננת העידה, כי הכירה לראשונה את הנאשם בקניון בבת-ים  והם החליפו ביניהם מספרי טלפון. לאחר מכן הם נפגשו מספר פעמים ויצאו בחבורה, אך לא הייתה ביניהם מערכת יחסים זוגית. לדבריה, הנאשם אמר לה שהוא התאהב בה, אך היא מבחינתה לא הייתה מעונינת בקשר עמו. זמן קצר לאחר מכן, לדברי המתלוננת, היא הכירה גבר אחר והחלה יוצאת עמו,  למגינת ליבו של הנאשם.  

לדברי המתלוננת, באחד הימים, בעת שישבה עם בן זוגה הנ"ל במסעדה, היא  נתקלה בחברו של הנאשם. לאחר שסיימו את הארוחה ונסעו לביתה, לקראת השעה 23:00, היא ראתה בסמוך לביתה את הנאשם ואת חברו כאשר הם ממתינים לבואה. לדבריה, השניים יצאו מרכבם עם אלות וניגשו לבן זוגה שהיה עמה ברכב. היא עצמה, שעד לאותו שלב נמנמה בהסיטה את מסעד המושב לאחור, התעוררה לשמע הצעקות.  לדברי המתלוננת, הנאשם וחברו הכניסו את ראשיהם לתוך חלון הרכב ואיימו עליה ועל בן זוגה. הנאשם אמר לה כי ירצח אותה ואת בן זוגה וכן ש"כל עוד הוא חי הוא לא יתן לה לצאת עם אף אחד" (עמוד 9 שורה 5-6). 

המתלוננת העידה, כי כ-3-4 חודשים לאחר המקרה דנן, בחודש מרץ 2001 התקשר הנאשם טלפונית למשרד שבו עבדה וצעק עליה שלא תצא עם אף אחד אחר (עמוד 9 שורה 19). בתגובה, היא קיללה אותו ואמרה לו שלא יאמר לה כיצד לנהוג וניתקה את הטלפון. 

לדברי המתלוננת, האירוע נשוא האישום השלישי מתייחס למקרה שבו בעת שניגשה באקראי לחלון ביתה היא הבחינה בנאשם כשהוא נוסע עם מכוניתו על הכביש שמתחת לביתה. בראותו אותה עומדת בחלון הסתכל הנאשם לעברה ועשה עם ידו תנועת חיתוך על צווארו לאות שהוא ירצח אותה.  

לדברי המתלוננת, הנאשם איים עליה והטריד אותה טלפונית יותר מפעם אחת על רקע סירובה לצאת עמו.

בחקירתה הנגדית הכחישה המתלוננת את הטענות לפיהן יצאה עם הנאשם באופן קבוע, ישנה בביתו, גרה עמו בביתו וכן שללה את האפשרות כי תלתה שלט על דלת הבית ממנו עולה כי הם התגוררו יחד. בהמשך הכחישה המתלוננת כל קשר רומנטי עם הנאשם וכן שללה את הטענה כי הייתה מאוהבת בו.

לשאלת הנאשם האם יש למתלוננת היכרות קודמת עם אוריאנה, בת זוגתו של אחיו, השיבה המתלוננת כי שמה מוכר לה, היא זוכרת אותה מקבוצת האנשים שנהגה להתרועע יחד בביתו של הנאשם, אולם מעולם לא היו חברות טובות ולא נהגה לחשוף את סגור ליבה בפניה. לדברי המתלוננת, יתכן כי שוחחו מספר פעמים ספורות בטלפון.

לשאלת הנאשם, האם שיחות הטלפון שהתקשר אליה נסבו סביב בקשותיו החוזרות ונשנות כי תשיב לו את המפתח לדירתו שהיה ברשותה, השיבה המתלוננת כי אינה יודעת כלל על איזה מפתח מדובר ומעולם לא היה ברשותה כל מפתח שכזה.

מערכת היחסים שאותה מתאר הנאשם עם המתלוננת,שונה תכלית שינוי מזו המתוארת על ידה.

בעוד זו מדברת על הכרות שטחית למדי ושוללת מכל וכל כי הייתה בת זוגו של הנאשם , הלה מתאר מערכת יחסים זוגית ואפילו מגורים משותפים.

לטענת הנאשם, בינו ובין המתלוננת התקיימה לאורך מספר חודשים  מערכת יחסים זוגית והם אף התגוררו יחד בדירתו, כאשר לאורך תקופה מסוימת התגוררו עמם גם אחיו וחברתו. בשלב מסוים, החלה המתלוננת לצאת מאחורי גבו עם יוחנן בדר למרות שמדובר היה בגבר נשוי. לדברי הנאשם, הוא ניסה להניא את המתלוננת מקשר זה ולהסביר לה את הטעות שהיא עושה, ועם זאת הוא כופר בכך שאיים עליה או הטריד אותה.