הכרעת דין בתיק פ 3615/03

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, מיוחס לנאשם כי בתאריך 28.6.03 סמוך לשעה 12:44 בסמוך למשה"ב א' 60 בנתיבות, איים על השוטר אוהד סלמי שהוזעק למקום על ידי גרושתו של הנאשם, בפגיעה שלא כדין בשמו הטוב ובפרנסתו בכך שאמר לו "אם תסבך אותי אני אקח אותך כפרויקט  ואפתח איתך חזית במח"ש ואף אמציא דברים שיסבכו אותך" וכן אמר "אם תסבך אותי בעסק הזה אתה תצטער על כך" וזאת אמר בכוונה להפחידו ולהניאו מעיכובו לתחנת המשטרה.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

מטעם המאשימה העיד השוטר אוהד סלמי - ע.ת 1, וכן הוגשה אימרתו של הנאשם שנגבתה על ידי השוטר לב אריה - ת/1 .

הנאשם העיד להגנתו.

ע.ת 1- השוטר אוהד סלמי, מסר בעדותו כי ביום 28.6.03, כי משהגיע לכתובת הנאשם, מצא את הנאשם יושב בגרם המדרגות בכניסה לבית, ללא חולצה, ומששאל אותו "מה קרה?" הנאשם השיב: "הכל בסדר ולא קרה שום דבר".

עוד מסר העד, כי שמע את רעייתו של הנאשם - הגב' אילנית עמר, צועקת מבעד לדלת שהוא רוצה להרוג אותה ורוצה לתת לה לשתות רעל.

עוד מוסר העד, כי ביקש מרעייתו של הנאשם לפתוח את הדלת ושמע ממנה שהנאשם איים עליה ועל כן, הודיע לנאשם שהוא מעוכב. אולם, הנאשם סירב להתלוות לעד בניידת המשטרה וזאת לטענתו מטעמי דת, הואיל והמועד הנטען היה ביום שבת ועל כן, ביקש להגיע רגלית לתחנת המשטרה. העד כיבד את בקשתו של הנאשם וצעד יחד איתו רגלית מרחק של חצי קילומטר עד לתחנת המשטרה, כאשר שוטר נוסף שהגיע למקום, התלווה אליהם בניידת.

עוד מוסר העד, כי בדרכם לתחנת המשטרה, הנאשם אמר לו: "אתה פותח איתי חזית ואני אפתח נגדך חזית במח"ש והוא ידאג שאני אצטער על זה".

עוד מסר העד, שהאיומים היו בצורה כזו "שעליו לעזוב את הנאשם ואת האירוע ולסגור את זה בסולחה, הוא אמר לי שהוא יפגע בי בכל מקום ובכל דרך שהוא יכול".

העד, לשאלת הנאשם בחקירה הנגדית, " אתה אמרת לי שתפגע בי במח"ש ובכל דרך שתוכל".

העד, לשאלת הנאשם בחקירה הנגדית, " זה לא נכון שאמרת לי שאתה מוכן ללכת מהמקום, אשתך צעקה מעבר לדלת שאתה מאיים על חייה ואתה רוצה לתת לה לשתות רעל".

הנאשם העיד להגנתו, בחקירתו הראשית מסר: " אני דיברתי עם השוטר ורק אמרתי לו שאני אפנה למח"ש, לא איימתי עליו".

לשאלת התובע בחקירתו הנגדית, השיב: " יכול להיות שביקשתי סליחה מהשוטר".

לשאלת התובע, לאחר שציטט מאימרתו ת/1, בה מסר אני רוצה לציין שביקשתי מאוהד סליחה בתחנה ואמרתי את הדברים מתוך כעס ולא מתוך מחשבה, השיב: " אני ביקשתי סליחה על זה שאני אמרתי שאני אפנה למח"ש".

לשאלת התובע מדוע לא פנית למחש?, השיב: "אמרו לי בתחנה שהתיק ייסגר".

לשאלת התובע האם לשוטר סכסוך קודם איתו? , השיב: " אין בינינו סכסוך, הוא כיבד את בקשתי והלך איתי ברגל למשטרה כי היה שבת".

לשאלת התובע מדוע שהשוטר יגיע לבית המשפט וימסור עדות כנגדו, השיב: " לא יודע".

ב"כ המאשימה עתר להרשיע את הנאשם, על פי עדות העד, בעבירה המיוחסת לו. זאת הואיל ועדות השוטר היתה אמינה וחיזוק לכך ניתן למצוא בדברי הנאשם בת/1 דהיינו העובדה שביקש סליחה מהשוטר והדברים מתיישבים עם דברי העד.