הכרעת דין בתיק פ 357/04

1.         כתב האישום מייחס לנאשמים עבירה של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג, 1973 (להלן: הפקודה) בצירוף סעיף 19א' לפקודה. על פי כתב האישום, בסמוך ליום 24.3.04 סיפרו הנאשמים לאדם בשם בוהדנה דוד (להלן: בוהדנה) כי יש ברשותם סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של חצי ק"ג. בוהדנה הציע להם למכור את הסם. באותו יום, בסמוך לשעה 13:45 הגיעו הנאשמים למקום עבודתו של בוהדנה ברח' מנדלי מוכר ספרים שבירושלים. הנאשמים הגיעו למקום באמצעות מכונית מסוג "סיטרואן ברלינגו" הנמצאת בחזקתו ובשימושו של נאשם 1. הנאשמים אספו את בוהדנה ובמהלך הנסיעה העבירו לרשותו של בוהדנה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 428.37 גרם נטו ארוז בשתי חפיסות (להלן: הסם). העברת הסם לידי בהודנה התבצעה לאחר שהוא סיכם למכור את הסם לסוכן משטרתי בסך 155,000 ש"ח. בהודנה היה אמור להעביר את התמורה לידי הנאשמים בערב של אותו יום בכיכר רבין בתל אביב. ביום האמור, בסמוך לשעה 17:00, הציג בוהדנה את הסם בפני הסוכן המשטרתי, והסוכן הציג בפניו את הכסף המוסכם. בשלב זה נעצר בוהדנה והעסקה סוכלה.

2.         שתי הערות כלליות: הראשונה נוגעת לפרוטוקול הדיון. קובצי הפרוטוקול נערכו מחדש והדפים מוספרו במספר רץ לכל הדיונים. עותק מהפרוטוקול החדש נמסר לבאי כוח הצדדים. ההתייחסות בהכרעת הדין תהיה בהתאם לפרוטוקול החדש. ההערה השניה, היא ששני הנאשמים יוצגו בשלב הראשון, של מתן תשובה לכתב האישום, על ידי עו"ד דרעי, וביום הקבוע להוכחות הצטרף עו"ד א. תוסיה כהן לתיק כמי שמייצג את נאשם 2, דבר שגרם לביטול ישיבת ההוכחות וקביעת מועד אחר.

3.         הנאשמים הכחישו כל קשר עם הסם. בשלב בו שניהם יוצגו על ידי עו"ד דרעי, הוא השיב בשמם כך: הם לא ביקשו מבוהדנה מאומה. בא כוחם השיב לשאלת בית המשפט אם הם מכירים אדם בשם בוהדנה כי: " לא אוכל לתת תשובה לשאלה זאת משום שלמרבה הצער לא נעשה בתיק זה שום עימות .. והשם לא נשמע מוכר. יתכן וכן נפגשו אתו אך מעולם לא הפגישו ביניהם מיום המעצר - אנחנו לא יכולים לדעת" (עמ' 1). הסניגור ציין כי: "ייתכן שבמהלך השהות שלהם בירושלים פגשו מישהו ואולי גם עלה לרכב. אני לא יכול לומר אם זה היה בוהדנה" (עמ' 1). הוא הוסיף וטען שתי טענות: הראשונה נוגעת לאופן גביית הודעותיהם של הנאשמים, שאיננו מחייב קיום משפט זוטא-  החוקר לא רשם את כל מה שאמרו בחקירה, והטענה השניה, כי מיד לאחר מעצרם, הם נעצרו על שום הסעת מחבלים, והם חשודים בעבירות ביטחוניות. עניין הסמים עלה רק לאחר שהסיעום השוטרים לירושלים וחקרו אותם. נתייחס להלן באופן פרטני לכל נאשם לחוד.

4.         נאשם 1 (להלן: הנאשם או הלאל):

            הוא מאשר כי הוא מכיר את הנאשם 2 מזה כארבע שנים. הוא בעל חברה העוסקת בחלקי חילוף לכלי רכב. הוא מספק לנאשם 2 שגם הוא מנהל מוסך ועוסק במכונאות, חלקי חילוף. בשלב מסוים השניים החלו לעבוד ביחד. (עמ' 151).

            באשר למה שקרה ביום מעצרו הוא מספר את הדברים הבאים:

            "24/3/2004 יום המעצר, באותו היום לא התחלתי בבוקר רגיל את העבודה, נסעתי לתל אביב אני ועוד עובד שלי בבוקר, לקחנו משם חלקים, חזרנו בחזרה, הוצאנו הזמנות לאנשים, קרוב לשעה 12:00 התקשרתי לנאשם 2, על מנת ללכת להביא את האח שלי מירושלים לטייבה, השם שלו הוא כראם, נאשם 2 היה אצלי בסביבות 12:30, נסענו לירושלים ושם על הדרך סיפרתי לו שיש בחור שחייב לנו כסף איזה 900 ש"ח סך הכל שזה דוד בוהדנה, בכלל, הוא אמר כי קוראים לו דודו התקשרנו אליו, תיאמנו איך להגיע אליו, הוא הזמין אותנו לאכול סנדוויץ' בגן הפעמון, ישבנו אכלנו שם בגן הפעמון, ונסענו לאוניברסיטה לקחנו את אחי ליד קפה ארומה למעונות ושוב חזרנו לארומה שתינו כוס נ[ס], משם חזרנו לטייבה. זה אחרי שהחזרתי אותו לבית הלכתי שוב לעסק בשעות הערב בסוף היום לא זוכר בדיוק את השעה בסוף הערב, נסעתי אני והנאשם 2 לתל אביב ועל הדרך נסענו לתל אביב, רצה להקפיץ אותי לבית כי אין לי רישיון, עשינו קניות וזהו, ואז נעצרתי .... אני והנאשם 2 הגענו לתל אביב ..... בשעות הערב 17:00, 18:00, 18:30, זה היה שעון חורף. כל המטרה שלי להגעה בתל אביב - אני גר שם ואני בלי רישיון אז הוא מקפיץ אותי לשם.  על הדרך עוצרים לעשות קצת קניות ואז היה מה שהיה ואז נעצרנו..... בשעות הערב נעצרתי בשעה 18:48 בתל אביב בכיכר רבין, שוטרים שעצרו אותי קפצו עלינו שוטרים ...... אמרו שהם שוטרים אמרו תירגעו זה משהו הקשור למחבל שמסתובב בתל אביב, ...... אמרו לי אין לך  ממה לפחד, שאלו אותי האם יש לנו אוטו אמרתי כן יש לי אוטו ואני, אני הובלתי אותם לאוטו, ואז ראיתי שהם מחפשים שאלתי מה אתם מחפשים, אמרו אנחנו מחפשים נשק,... אני עצמי אמרתי להם שאני גר בתל אביב, ואני הובלתי אותם לדירה שלי בתל אביב, .... עשו  חיפוש מדוקדק שאלו אותי מה אתה עושה בתל אביב אמרתי להם שאני גר שם, הם ביצעו חיפוש אמרו שהם עושים חיפוש חפיף כזה, ורק היה חסר שיגרדו את הצבע  של הדירה וסיפרו  לי שהם ימ"ר צפון ואני צריך לנסוע לקריית שמונה,... אחרי  זה לקחו אותי לאוטו, לקחו את המפתח של האוטו שלי, ... השוטר אמר לי שהם עוצרים אותי ביטחונית, זה מאוד הפחיד אותי, נכנסתי לפאניקה, זה מכניס למתח לערבי ישראלי בתל אביב שאומרים אתה חשוד בסיוע למחבל זה קללה. .... לא ידעתי שהם לוקחים אותי בכלל לירושלים הם דיברו איתי לא יפה  רק בחקירה כשהגעתי לשם ובכלל גם בשאלה האחרונה שלי נשאלתי על סחר בסמים וקוקאין. .... רק שאלה אחרונה אמר לי בכלל על מה אני עצור, אני כל  הזמן בחקירה ניהלתי שיחה עם החוקר, לא  רשום אותה, לא הדפיס אותה" (עמודים 151-153).

            באשר להכרותו עם בוהדנה, הוא אומר:

"ההיכרות שלי עם העד שהיה דוד בוהדנה - לא רקע שהוא חבר או מישהו שאני מכיר טוב, אפשר להגיד כי זה אדם שאני בכלל לא מכיר הוא סך הכל הגיע אלי לטייבה קנה מאצלי חלק לאוטו. לציין, כי לעסק שלנו אנחנו מפורסמים בדפי זהב ויש לנו אתר באינטרנט כל אחד יכול להגיע אלינו הוא קנה חלק שעלה לו 1,400 ש"ח ... 2 פריטים המחיר היה איזה 1,400 ש"ח, היה לו 500 ש"ח בכיס לא רציתי  לקחת את הכסף עד שהנאשם 2 בא לקחת משהו למוסך שלו, שם דיברו מכיר אותי או לא  מכיר אותי, הם לא מכירים היכרות הדוקה, כל הזמן אומר לי אפשר לתת לו בחוב? אפשר לסמוך עליו? אז נתנו לו את החלק ונשאר חייב 900 ש"ח, זה כל ההיכרות שלי. לא היכרות אדוקה או משהו כזה. לפני יום 24/3 פגשתי אותו פעם אחת, אולי שבוע, שבוע וחצי מהפרשה" (עמ' 154; ההדגשה הוספה ).

            בעניין השיחות שהיו בינו לבין בוהדנה, הוא אומר:

"...השיחות שהתקיימו היו שיחה ראשונה לא על סחר בסמים, שיחה בקשר לחלק שהוא פשוט מאוד השגנו אותו אחרי זה היו שיחות באותו היום או לפני כן שיחה שתיים ששאלנו על הכסף אמר שבוע הבא, באותו היום לקחתי את הנאשם 2 לאוניברסיטה ביום יום רביעי אני לוקח אותו כי אין לו אוטו .." (עמ' 154).

            אם כן, מהאמור עולה, שהיה בינו ובין בוהדנה מועד, אשר קבעו לפני שהגיע לירושלים. כאשר נכנס לירושלים הוא יצר קשר עם בוהדנה ושאל אותו מה החוב. התשובה היתה ש"אין בעיה", וכיוון אותו למקום מפגש. כשנפגשו התברר לו שאין כסף. המפגש בירושלים התרחש "בערך בשעה 14:00" למשך "5 עד 10 דקות". בוהדנה הזמין את הנאשמים לאכול בגן הפעמון, ולאחר מכן שניהם חזרו לאוניברסיטה. הוא ציין שסביר להניח שהוא פגש את אחיו בשעה 15:00 (עמ' 152-154).

 5.        נגבו מהלאל שתי הודעות (ת/4ו- ת/4א), אשר הוגשו ללא התנגדות. בהודעה הראשונה (ת/4) מיום 24.3.04 בשעה 21:24, נרשם נוסח אזהרה בזו הלשון: ".. ביחד עם אחר סחרת ומכרת חומר החשוד כסם מסוג קוקאין בכמות של חצי קילו וזה תמורת סכום של 150 אלף ש"ח..". הנאשם חתם על האזהרה, אך סירב לחתום על הודעתו. בתחילת חקירתו ביקש החוקר מהלאל לספר לו " מה עשית במהלך היום הזה מהרגע שקמת בבוקר". תשובת הנאשם היתה כדלקמן:

            "אני קמתי בבוקר בערך בשעה 7:00 בבוקר אני נסעתי לת"א והגעתי לשם בערך בשעה 8:00. אני נסעתי לשם עם האוטו של העבודה שלי, רכב מסוג ברלינגו. אני נסעתי לספק שלי בשם אלי מנצור להביא ממנו כבלים של מערכת אי.בי.אס. למשאית 24 וולט. אני נסעתי לבד לת"א והייתי אצלו בערך 20 דקות. לאחר מכן חזרתי לטייבה. אני הגעתי לטייבה בסביבות השעה 9:30 והייתי בעסק שלי שם עבדתי רגיל עד הערב בערך בשעה 17:00 או 17:30 בשעה הזאת אני נסעתי ברכב עם החבר שלי מראם נאשף אותו אני מכיר הרבה זמן והוא כמו אח בשבילי. אני לא זוכר מתי הגענו בדיוק אבל נסיעה לשם לוקח בערך שעה. בת"א אנחנו טיילנו בגן העיר הסתכלנו שם על בגדים, אני גם הראיתי לו איפה נרצח יצחק רבין. אנחנו ישבנו ביחד בכיכר רבין ואז בערך אחרי חצי שעה שאנחנו בת"א באו אלינו מהבולשת ועצרו אותנו" (גיליון 2, ש' 10-18).

            ניתן להתרשם, שהחקירה התנהלה על מי מנוחות עד שהחוקר שאל: "האם היית היום בעיר ירושלים?". כי אז, עונה הנאשם: " העניינים הסתבכו אני לא יכול להמשיך ככה" (ש' 29-30). ההסבר המיידי שמצא היה: "האזיקים מלחיצים אותי לזה התכוונתי" (שם, ש' 32). לאחר שהוא נשאל בשנית אם היה בירושלים הוא בוחר לעבור מהתעלמות טוטאלית מנסיעה לירושלים לשחרר מידע מועט ואמר: "נכון הייתי. אני והבחור שלי היינו בירושלים. זה בשעות אחרי הצהרים לפני שהיינו בתל אביב. אנחנו אספנו את אח שלי מהמעונות של אידלסון .. וחזרנו לטייבה" (ש' 34). מכאן החקירה משנה כיוון. הנאשם התבקש להסביר מדוע הסתיר את נושא נסיעתו לירושלים, ומה עשה בה: " אני לא עונה", השיב לשאלות החוקר. הוא הכחיש שנפגש עם אנשים בירושלים: "לא נפגשתי עם אף אחד" (ש' 43). הוא הכחיש שהוא מכיר את דוד בוהדנה או שנפגש אתו. לקראת סוף חקירתו הוא נשאל שאלה מסכמת: ".. היום נסעת מטייבה לירושלים לאסוף את אחיך מהמעונות ישר לאחר מכן נסעת עם החבר שלך ואחיך לטייבה וישר לאחר מכן נסעת עם החבר שלך לת"א ואז נעצרתם, האם יש לך משהו להוסיף לעובדות אלו או שזה מה שבאמת קרה היום?". הנאשם אישר את השתלשלות העניינים כפי שפירט החוקר והוסיף: "...ואני לא יודע למה אני עצור" (גיליון 3, ש' 54-57).

            הודעתו השניה (ת/4) נגבתה ממנו ביום 28.3.04. גם כאן הוא הוחשד ב: "אתה עם אחרים מכרת סמים מסוג קוקאין במשקל 500 גרם ברוטו לסוכן משטרתי סמוי תמורת 155,000 שקל". הוא חתם על החשד ועל האזהרה. בחקירה זו הוא התבקש לספר מה עשה "במדויק" בירושלים. ואז הוא עונה: "עניתי במדויק בחקירה הראשונה" (גיליון1, ש' 12). הנאשם לא השיב על אף שאלה הנוגעות למפגש עם דוד בוהדנה או לסם המסוכן, והפנה לתשובותיו שנתן בחקירתו הראשונה. בשאלות אלה הוא השיב: "עניתי על זה בחקירה הראשונה, לא היה ולא נברא"; "אין לי תגובה, אין לי מה להוסיף"; "סיפרתי במדויק בחקירתי הראשונה". הוא הכחיש שהוא מכיר את מספר הטלפון של בוהדנה (344391- 050) הוא הכחיש שהם נפגשו עם בוהדנה ברחוב מנדלה מוכר ספרים בירושלים: "אני לא הייתי שם וגם הרכב לא היה שם לא אני ולא החבר שלי" (גיליון 2, ש' 16). על יתר השאלות, הוא נתן תשובה עניינית: רכב הברלינגו שייך לאמו, בו הוא משתמש בעבודתו, ובנסיעה זו נאשם 2 הוא שנהג בה ועוד.

6.         אף שהודעותיו התקבלו בהסכמה, ולא נטענו נגדן טענות זוטא, בעדותו בבית המשפט העלה הנאשם טענות נגד נסיבות גביית שתי הודעותיו במשטרה. לטענתו, החוקרים " לא אמרו לי במה אני חשוד" (עמ' 157), הוא לא זכר שהחוקר הודיע לו שהוא חשוד בסחר בסם מסוכן. לדידו, החוקרים: ".. ניהלו כאילו  שיחה ניסו לערבב אותי, להפליל אותי, כל פעם נכנסו עוד שוטרים כל אחד זורק פה מילה ושם מילה". הוא הוסיף: "הם לא נתנו לי לקרוא" (עמ' 157); "האזיקים לחצו לי והחוקר משך לי את האזיקים וניסו לענות אותי, בקיצור גם עינו אותי שם" (עמ' 159); "ישבתי שם וניסו לענות אותי ולערבב אותי כל פעם זרקו עוד משפט, נכנס ויוצא עוד משהו, זה בא להדק לך את האזיקים, זה בא ללכלך עליך. ." (עמ' 160). כל הטענות האלה באו כדי להראות כמה מצבו היה רע בחקירה, דבר שלא הוכח כלל.

7.         כפי שראינו בעדותו הראשית הוסיף הנאשם מידע  נוסף ומפורט יותר לעניין מעשיו בירושלים והשיחות שניהל עם בוהדנה, עוד בדרך, וההכוונה שקיבל ממנו והמפגש ביניהם. כל אלה לא מצא הנאשם מקום לפרט בהודעותיו, והעדיף לכבוש את המידע הזה עד למתן עדותו. בעדותו הצטיין הנאשם במתן תשובות מתחמקות, והסתבך בשקרים לא מעטים, בעיקר כאשר התבקש לתת הסבר להתנהגותו במהלך חקירתו במשטרה. למעשה, אין לך עובדה שאמר בהודעותיו איננה שקרית. נביא להלן מספר דוגמאות לשקרים והסתבכויות אלה:

א. הוא התבקש להסביר כיצד הוא יכול לומר בנשימה אחת "עבדתי רגיל" באותו יום, ומצד שני לומר "הייתי בירושלים": "ש. אבל לא עבדת רגיל, נסעת לירושלים?". הוא השיב: "אז מה לא עבדתי רגיל, יש לי 5-6 עובדים אז עבדתי רגיל", ובהמשך הוא הוסיף: "לשאלה אם עבדתי רגיל אז לא הייתי בירושלים. אז כן עבדתי רגיל וכן הייתי בירושלים. לא ידעתי כי זה דבר חשוב להגיד שהייתי בירושלים. חוץ מטייבה הייתי גם בטירה, במקומות אחרים באותו היום אז זה סיפור ארוך " !!(עמ' 159).