הכרעת דין בתיק פ 3508/07

הנאשמת מואשמת בעבירות של איומים, תקיפה הגורמת לחבלה וניסיון לגרימת חבלה לרכב.

וזו תמצית עובדות כתב האישום:

ביום האירוע ב- 2.5.07 בלילה, עצר משה לוי (להלן המתלונן) את רכבו בקרבת התחנה המרכזית ברח' הר ציון בת-א. הנאשמת עלתה לרכב כשבידה בקבוק בירה.

היא הניחה רגליה על ריפוד הרכב, המתלונן ביקש ממנה להסירן ומשסירבה, אמר לה לצאת מהרכב.

הנאשמת ביקשה 100 ש"ח באומרה שבתמורה "תעשה מה שצריך" - ראה עובדה מס' 4.

המתלונן סרב והנאשמת חבטה בלוח השעונים של הרכב עם הבקבוק שהחזיקה. המתלונן ניסה לתפוס את הבקבוק אך בתגובה היא חבטה בו בפניו ונשכה את ידו.

כתוצאה מהתקיפה המתלונן נפצע בפניו: נגרמו לו חבלות וחתכים בפנים שהצריכו טיפול רפואי  וכן נותר סימן נשיכה על ידו, ראה עובדה מס' 7.

הנאשמת כופרת וטוענת כי המתלונן חשבה לנערת ליווי, הכניס אותה בכוח לרכבו וניסה לפתוח מכנסיה והיא נאבקה עמו כדי לסכל זממו- ראה עמ' 3 לפרוטוקול.

פרשת התביעה

א.     עדותה של השוטרת אלינור חממי (להלן חממי) -

עבדה באותו יחד עם השוטר שי משען כסיירת. בעת שנסעו בניידת ברח' הר ציון, אזרחים הפנו תשומת לבם לאדם הנמצא ברכב החונה ברחוב ובחורה דוקרת אותו. ואכן ברכב ישב אדם פצוע וזב דם. הבחורה ישבה  לידו ויצאה כשהשוטרים התקרבו. המתלונן טען שהיא נכנסה לרכבו ודרשה 100 ש"ח, הוא סרב לתת לה והיא זרקה עליו בקבוק בירה. ברכב היו כתמי דם ובירה שפוכה. הרכב עמד במרחק של כמה עשרות מטרים מקיוסק שהיה פתוח.

חממי שאלה את הבחורה לגרסתה וזו טענה כי המתלונן ניסה לאנוס אותה וסירבה למסור פרטיה לשוטרת.

היא נעצרה ובדרך לתחנה, בניידת, קיללה ואיימה על חממי ואף ניסתה לתקוף אותה.

לבקשת ההגנה הוגש דו"ח פעולה שכתבה חממי - נ/1.

ב. שי משען אישר דבריה של חממי שבניידת הנאשמת ניסתה לבעוט בה מאחור והוא מנע זאת ממנה. גם בתחנת המשטרה היא המשיכה בהשתוללותה, בעטה בו וירקה עליו ועל שותפתו ועדיין סירבה למסור פרטיה.

ג.  עדות המתלונן -

     עצר את רכבו ברח' הר ציון במרחק של כ- 20 מ' מהקיוסק, שם עמדה הנאשמת. לדברי העד, הוא המתין שם לנערת ליווי עמה היה נפגש מדי פעם. הוא מאשר שבעת שעצר את הרכב לאחר שעבר רמזור צפר, אך טוען שלא התכוון בכך להזמין נערת ליווי מאלה הנמצאות בסביבת הקיוסק. הרכב היה סגור ורק החלון הימני היה פתוח בחלקו. הבחורה ניגשה לרכב כשבידה בקבוק בירה. ניסתה ללא הצלחה לפתוח את הדלת והכניסה ידה דרך החלון, פתחה את כפתור הדלת, נכנסה, השאירה את הדלת פתוחה, השעינה רגליה על ריפוד הדלת  והתיישבה עם גבה למתלונן.

המתלונן אמר לה להוריד את הרגליים, היא לא הסכימה ישבה ושתתה בירה מהבקבוק ותוך כדי כך הכניסה רגליה לרכב והתיישבה ליד המתלונן.

לדבריו הוא הציע לה גרעינים והיא שאלה "מה העניין" והמתלונן השיב לה שהוא לא "בעניין". הוא ביקש ממנה לרדת מהרכב, היא צחקקה, סגרה את הדלת ואמרה לו לנסוע. המתלונן ביקש ממנה כמה פעמים לרדת מהרכב.

בהמשך ביקשה ממנו 100 ש"ח באומרה: "אני יעשה מה שצריך וכל אחד ילך לדרכו", (עמ' 13 ש' 12). הוא לא הסכים והיא איימה לשבור לו את האוטו (שם ש' 13).

לדברי המתלונן, בשלב הזה  החלה הנאשמת להשתולל באוטו; דפקה עם הבקבוק על לוח השעונים והטלפונים. המתלונן נבהל, אמר לה שהוא חולה לב, הצטנף בכיסאו וביקש ממנה ללכת, אך היא המשיכה בשלה. הוא טלפן למשטרה וביקש שישלחו למקום ניידת ותוך כדי השיחה עם המוקד, החלה הנאשמת לצעוק שהוא אונס אותה. לאחר שטלפן למשטרה ההחלה הנאשמת לתקוף אותו וכדבריו: "נופפה עם הבקבוק, בשלב מסוים קיבלתי את הבקבוק באזור הלסת והאף, התחיל לרדת לי דם, פתאום ראיתי שכל החולצה שלי מלאה דם...תוך כדי ההשתוללות שלה היא צעקה תן לי 100 ש"ח".

הוא ניסה להוציא מידה את הבקבוק והיא נשכה אותו. הבקבוק נפל, היא הרימה אותו והכתה אותו שוב.