הכרעת דין בתיק פ 3502/05

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים ותקיפת עובד ציבור, בניגוד לסעיפים 192 ו - 381(ב) לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

על פי עובדות כתב האישום -

בתאריך 19.12.04 בסמוך לשעה 10.45 בבית המשפט בעכו, תקף הנאשם ואיים על עו"ד צביקה אייזנברג (להלן: "המתלונן"), המשמש כתובע מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבניה באיזור הגליל והינו עובד ציבור, בכך שלאחר חילופי דברים ביניהם החל מקלל ומגדף אותו כשהוא מניף את ידיו ורגליו לעברו, איים עליו בכך שאמר לו כי יהרוג אותו ויחסל אותו ותוך כדי כך תפס בחוזקה את ידו של המתלונן ודחפו לעבר המדרגות כשכוונתו להפילו.

במעשיו טוענת המאשימה, תקף הנאשם את המתלונן שהוא איש ציבור ואיים עליו בפגיעה שלא כדין בחייו כדי להפחידו בעת מילוי תפקידו.

הנאשם כפר במיוחס לו.

למרות שמונה לו בתחילת ההליך סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית סבר הנאשם שאינו זקוק לסיוע מקצועי, אך נוכח עמדת התביעה לעונש אפשרי, לא ראיתי לשחרר את הסניגוריה מייצוג הנאשם.

מטעם התביעה העידו רס"ר שרון אלחדס (להלן: "שרון"), המתלונן צביקה אייזנברג וחאלד עיסא (להלן: "חאלד").

מטעם ההגנה העידו הנאשם וחאלד שרקיה (להלן: "עד ההגנה").

ראיות התביעה -

על פי עדות המתלונן, הינו עורך דין במקצועו ומשמש כתובע מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי.

ביום האירוע, נדון תיקו של הנאשם בענין בניה ללא היתר בהיקף נרחב ושימוש חורג במקרקעין, (להלן: "תיק הבניה").

הדיון היה קבוע לטיעונים לעונש לאחר שהנאשם הורשע בדינו עובר ליום זה. לדברי המתלונן, טען בחומרה לענין העונש לאור חומרת העבירות ובית המשפט גזר על הנאשם בין היתר עונש כספי בסך 130,000 ש"ח, כפל אגרה בסך 10,000 ש"ח צו הריסה וצו איסור שימוש (פרוטוקול הדיון הוגש בהסכמה - ת/4).

לאחר יציאתו של המתלונן מן האולם, פנה לעברו הנאשם והניף ידיו ורגליו. הוא התקדם לכוון המדרגות בדרכו למטה כאשר האירוע היה בקומה השנייה. הנאשם החל לקללו ולאיים עליו, הנאשם אמר לו אני אהרוג אותך ואחסל אותך, בשלב הראשון לא פגע בו הנאשם  פיזית, אך בהמשך, הנאשם תפסו בידו הימנית ודחפו לכוון המדרגות שהיו בסמוך. לדבריו, כמעט ונפל. איש משמר בתי המשפט היגיע והפריד בין השניים והמתלונן מסר עדות בתחנת המשטרה הסמוכה. לדברי המתלונן, עורך דינו של הנאשם סאלים ואקים (להלן: "ואקים"), נכח באירוע וצעק לנאשם "מה אתה עושה? תעצור!". בנוסף, נכח בסמוך חאלד, שאף הוא עורך דין, אשר הופיע מול המתלונן בתיק אחר. בהמשך, חאלד מסר לו את מספר הטלפון שלו והוא מסרו למשטרה. המתלונן הסביר שהינו תובע מטעמן של 5 ועדות תכנון ובניה, הוא עוסק בתפקידו כ - 4 שנים באלפי תיקים וזה לו האירוע האלים היחידי שחווה. המתלונן ציין כי לא נגרם לו כל נזק פיזי והוא לא נזקק לטיפול רפואי.

בחקירתו הנגדית, הסביר המתלונן כי הוא משוכנע שואקים היה נוכח ואף הפריד כי אלמלא כן "הסיפור היה נגמר אחרת" (ע"מ 10 ש' 7). כמו כן הסביר, שחאלד עמד ושוחח עם לקוח אחר ולכן יתכן שלא שמע את דברי האיום. עוד הוברר, כי משפטו של הנאשם נמשך במשך מספר שנים. בתשובה לשאלות הנאשם, השיב המתלונן, כי לא פעל כנגדו ממניעים אישיים וביחס לתיק אחר הדומה בנסיבותיו, ציין את ההבדלים בין עניינו של אותו תיק לעניינו של הנאשם. המתלונן הכחיש שעלב בנאשם או שמח לאידו ואישר כי במסגרת מו"מ לסיום תיק הבניה שבנדון, ביקר הנאשם במשרדו עם עורך דינו ולא התפרץ לעברו למרות שהוצע במסגרת המו"מ קנס גבוה מאד.

לדברי חאלד, אף הוא עו"ד במקצועו, ביום ובשעת האירוע, עמד מחוץ לאולם משפטים בבית המשפט ושוחח עם המתלונן לצורכי מו"מ בתיק אחר בו ייצג נאשם אחר. השיחה נערכה ליד המדרגות. במהלך השיחה החזיק המתלונן מספר תיקי עבודה בידו. אזי, בא אדם שאינו מוכר לו והחל לדבר בצעקות עם המתלונן. במהלך הצעקות התקרב אותו אדם אל המתלונן ועשה לו תנועה של דחיפה ביד, היד פגעה באחד התיקים וזה נפל על הריצפה. חאלד טען כי אותו אדם בא מכוון גבו לכן אינו יכול לזכור את פניו.

בחקירתו הנגדית, הבהיר חאלד, כי המתלונן עמד מולו ודיבר, הוא לא הבין את כל מילות הנאשם כי הדברים התרחשו במהירות ונאמרו מאחוריו, הוא לא שמע את דברי האיום אך אישר כי אותו אדם נתן למתלונן דחיפה ביד לכוונו,  האדם התקרב וצעק ובמהלך הצעקות "עשה לו את תנועת הדחיפה" (עמ' 12 ש' 21). חאלד מכיר את ואקים. חאלד אישר שהמתלונן זימן שומרים וכשאלה באו הענין הסתיים, הוא לא התערב כי לא היה בכך צורך.

בחקירתו החוזרת הדגים חאלד את שהתרחש.

שרון, החוקר המשטרתי, גבה את הודעת הנאשם וכן ערך שיחות טלפון עם ואקים ועם נציגת משמר המשפט. בשיחת הטלפון מסר לו ואקים כי  לא הבחין באירוע התקיפה, שכן היה בשירותים וביקש לא למסור עדות כי לא נעים לו מהמתלונן ומהנאשם שהינו מרשו. נציגת המשמר מסרה כי לא נמצא דו"ח פעולה אודות האירוע ברישומי המשמר, ר' ת/2 ו - נ/1.

ראיות ההגנה -