הכרעת דין בתיק פ 3219/04

איתן מורד, להלן: "נאשם 1", וצהל מורד, להלן "נאשם 2", מואשמים לפי כתב אישום בתיק זה בעבירה של לכלוך רשות הרבים והשלכת פסולת- עבירות לפי סעיפים 2 ו- 13(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, להלן: " חוק שמירת הניקיון".

העובדות כפי שהובאו בכתב האישום הינם: שנאשם 1 הינו קבלן לפינוי פסולת, אשר במועדים הרלבנטיים לכתב האישום היה אחראי על פינוי פסולת בניין, במסגרת עבודות ההריסה של מבנה ברח' ויתקין 31 בחיפה, להלן:  "רח' ויתקין".

הנאשם 2, שימש בתקופה הרלבנטית לכתב האישום כנהג משאית אצל הנאשם 1.

העובדות  הנ"ל אינם מוכחשות ע"י הנאשמים.

עוד נטען בכתב האישום שבתאריכים 24/2/03 ו- 27/2/03 או במועדים סמוכים להם, השליכו הנאשמים פסולת בניין ממשאיות הייבר מסוג וולבו, המתוארות בכתב האישום, בשטח פתוח במבואותיה הדרומיים של העיר חיפה, מזרחית למתחם מת"ם, להלן: "השטח הפתוח".

הנאשמים כפרו בעובדות אלו של כתב האישום.

אין חולק שאם אכן המעשים המפורטים בכתב האישום נעשו, הם מהווים עבירה של השלכת פסולת ולכלוך רשות הרבים. השאלה עסקינן הינה האם המעשים נעשו ע"י הנאשמים, או במילים אחרות, האם הנאשמים השליכו פסולת בניין בשטח הפתוח נשוא כתב האישום.

העידו מטעם התביעה: מר גרשון פרל, מנהל אתר פסולת באיזור ג'למי; מר מרסל אורן, ממלא מקום מנהל פיקוח כללי בעיריית חיפה; מר יוסי בר, המשטרה הירוקה.

הנאשמים העידו תחת אזהרה ונחקרו חקירה נגדית.

לאחר שעיינתי בעדויות, בסיכומים ובמסמכים שהוגשו, אני מחליט להרשיע את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום בתיק זה. ואלו נימוקיי:

ברור מהתמונות שצולמו בשטח הפתוח, הן ע"י מר מרסל אורן והן ע"י מר יוסי בר, אשר הוגשו וסומנו ת/9 עד ת/18 וגם בת/32 עד ת/40, שמדובר בפסולת בניין שהושלכה לרשות הרבים, לפי הגדרתה בסעיף 1 לחוק שמירת הניקיון.

הנאשמים מודים שהם עבדו בהריסת מבנה ופינוי הפסולת מרח' ויתקין, אבל הם הכחישו כל קשר לפסולת הבניין שבשטח הפתוח וטענו שפסולת הבניין הם שפכו באתר פסולת בעין המפרץ. הוסיפו וטענו שכל מה ששפכו בשטח הפתוח היה חומר מילוי.

טענות אלו נטענו גם בבית המשפט וגם בהודעות במשטרה (בעדותו של נאשם 1, עמ' 19לפרוטוקול; הודעתו של נאשם 1, שהוגשה וסומנה ת/23, עמ' 3, שורות 2-4; הודעתו של נאשם 2, שהוגשה וסומנה ת/24, עמ' 2, שורות 12-14).   

למרות זאת, כל עד לא הובא ו/או שום אישור לא הוגש אשר יעידו על שפיכת כל חומר שהוא בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בעין המפרץ או בעכו. כל מה שהוגש זה מסמך שסומן נ/1, שבהנחה שהוא יזכה למשקל ראייתי מלא אין בו אלא להצהיר על זה שאכן היו עבודות עבור חברת "שתית" אשר התבצעה ע"י הנאשמים, אבל אין במסמך כל התייחסות לתקופה שמתייחס אליה המסמך ואין בקבלתו כדי לשלול את האפשרות שהפסולת שנראית בתמונות הינה פסולת בניין מרח' ויתקין.

מהתמונות ניתן לשייך את פסולת הבניין שצולמה בשטח הפתוח להריסות הבנייה מהמבנה שברח' ויתקין, במיוחד לאור התמונות שבת/9 ו-ת/11 אשר מראות אבנים עם צבע תכלת/כחול אשר רואים בחלק מהקיר של המבנה בת/8  אשר צולם באיזור המבנה ההרוס ברח' ויתקין.

בנוסף, צולמו ניירות ודפים שכללו חשבון טלפון (ת/19) אשר מראה כתובת של ויתקין, התמונות צולמו ע"י העד מרסל אורן, הוגשו וסומנו ת/19 ו-ת/20, אשר העיד שמצא אותם בין הערימות בשטח הפתוח.

הנאשמים כפרו באמיתות העובדה שהניירות נמצאו בשטח הפתוח וטענו שהם נלקחו מרח' ויתקין ושמו אותם בשטח הפתוח. אני דוחה טענה זו, כי לא הוכח כל אינטרס זר לפקחים בטיפול בעניין. בנוסף, גם ללא הניירות האלו אפשר היה לשייך את הפסולת להריסות המבנה וזה כפי שהובהר לעיל. 

לאור הראיות הנסיבתיות הנ"ל בנוסף לצילום המשאיות (עם מספר זיהוי וצבע) בשני המקומות אשר מסיר כל ספק שהמשאיות עבדו במקומות אלו, וביחד עם העדויות של עדי התביעה אשר היו מהימנות ולא נסתרו וחלק מהם העידו שהם ראו את השפיכה בפועל בשטח הפתוח, יש בראיות אלו כדי לשייך את הפסולת שנמצאה בשטח הפתוח להריסות שפונו ע"י הנאשמים מרח' ויתקין.

הנאשמים ובמיוחד נאשם 1 טען שהיה אינטרס לעדי התביעה כדי לקדם את האינטרס של מר גרשון מנהל אתר לפסולת. כמו כן, ב"כ הנאשמים טען, בסיכומיו עמ' 23 שהעובדה שהעבירה מוגדרת כעבירת קנס ולא הוטל קנס אלא הוגש כתב אישום בלי להטיל קנס קודם מלמד על חשש שבמסגרת מאבקים כלכליים הובילו את העניין עד הגשת כתב אישום.