הכרעת דין בתיק פ 319/03

הכרעת דין זו ניתנת בהעדר הצדדים ותומצא להם בדואר, לאחר שתמציתה, דהיינו, זיכויו של הנאשם, נמסר לנאשם ולב"כ הצדדים עוד בישיבת יום 29.3.05.

1.                   בכתב האישום נשוא תיק זה מיוחסות לנאשם העבירות כדלקמן:

1.1   עבירות חבלה בכוונה מחמירה - לפי סעיף 329(1)(2) לחוק העונשין , התשל"ז-1977 (להלן "חוק העונשין") - 3 עבירות.

1.2   עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש (בת זוג) - לפי סעיף 380+ 382(ג) לחוק העונשין -ארבע עבירות.

1.3   נשיאת סכין שלא כדין - לפי סעיף 186 לחוק העונשין.

1.4   איומים - לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום הנאשם נשוי לל.מ. (להלן "ליזה") ולהם ילדים משותפים. בני הזוג מתגוררים באור עקיבא. בתאריך 24.8.02 נסעה ליזה ביחד עם הילדים לארוע משפחתי בעכו. כאשר הגיעו לארוע תקף הנאשם את ליזה בסטירות ואגרופים, וכאשר הוא אוחז בסכין - הוא ניסה לדקור אותה. קרובי משפחה הפרידו בין הנאשם וליזה ואז הם נסעו חזרה לביתם.

בשעות הצהריים של אותו יום ניסה הנאשם לדקור את ליזה, אך שכן הפריד בינהם. הנאשם העלה את ליזה לדירה ושם תקף אותה באגרופים ובבעיטות. כאשר קטין ניסה להתערב - נטל הנאשם סכין, רדף אחריו ואיים עליו ועל אחרים.

גם בערב תקף הנאשם את ליזה, פצע אותה בראשה בסכין והשליך עליה מספריים. כאשר הגיעה למקום ניידת משטרה , נמלט הנאשם מן המקום.

הנאשם כפר בכל עובדות כתב האישום. הנאשם לא טען נגד קבילות הודעותיו ו/או טענת אליבי.

2.                   אקדים ואציין כי ליזה לא הגישה תלונה במשטרה נגד הנאשם, לא נחקרה במשטרה ולא העידה בבית המשפט. גם קרובי משפחה אחרים, שמסרו במשטרה הודעות לחובת הנאשם, חזרו בהם מהאמור בהודעותיהם בחקירתם בבית המשפט, והוכרזו כעדים עויינים.

3.                   אוסיף ואציין כי המאשימה טוענת כי לנאשם היה מניע לפגוע בליזה - בתאריך 21.7.02 נפטרה אימו של הנאשם, בורליאנט מישייב (תעודת הפטירה - נ/ 2). האירוע המשפחתי אליו נסעה ליזה היה בשנת האבל של הנאשם וחרה לו כי אשתו יוצאת לאירוע בעודו אבל.

להלן אתייחס לכל אחד מהאירועים הנזכרים בכתב האישום:

האירוע בעכו:

4.               מר מסעוד סוויסה, גיסו של הנאשם (נשוי לאחותה של ליזה) העיד כי בתאריך 24.8.02 הגיע לבית הנאשם בשעה 1100 בבוקר, על מנת לקחת את בני המשפחה לברית מילה בעכו. הנאשם סרב להצטרף לנסיעה והוא לקח את ליזה והילדים. בהגיעו לסביבות יקנעם התקשר אליו הנאשם וביקש שיוריד את ליזה והילד, אך הוא סרב. כשעה לאחר שהגיעו לעכו הגיע לשם הנאשם. היו בינו לבין ליזה ויכוחים, מלווים צעקות , הוא משך את ליזה ביד, ירד איתה למטה לשפת הכביש, עצר מונית ונסע איתה הביתה.

בהמשך חקירתו הראשית, אישר העד כי באולם הנאשם החל להשתולל, תקף את ליזה באגרופים, זרק עליה שרשרת ורצה לדקור אותה, אך כל האחים התערבו ומנעו זאת ממנו והם נסעו מהמקום. לאחר שהתובעת הקריאה לעד מהודעתו, שם מסר על גילויי האלימות הפיזית השיב:

"כן. זה שהיה לו סכין ביד ורץ לכיוון שלה שהוא רץ לדקור אותה, אני לא זוכר. אני זוכר שהיה לו סכין ביד. אולי הוא רוצה לדקור במחשבה. אני לא יודע מה הוא רצה. הוא לא דקר אותה".

                האירוע בחדר המדרגות בשעת הצהריים:

5.             ישראל דנילוב, אחיינו של הנאשם, המתגורר באותו בנין, מסר בהודעתו במשטרה מיום 24.8.02 שעה 2133 (ת/ 9) כי סמוך לשעה 1400 הוא ירד למטה וראה את הנאשם מחזיק סכין בידו ומנסה לדקור את אשתו. שכן, שאת שמו הוא אינו זוכר, תפס את הנאשם והחזיק אותו שלא ידקור את אשתו. שכנים החלו להאסף במקום והנאשם קילל אותם והעלה את ליזה בכוח בצעקות ובאגרופים לדירה. סבו, אביו של הנאשם ניסה להרגיעו אך הנאשם איים שימשיך לדקור את ליזה אם יתערבו. הנאשם הוציא את ליזה והלך איתה לכיוון כביש החוף והחל להכות אותה באגרופים ובבעיטות. לאחר שהם חזרו לכיוון הבית הוא קילל את דנילוב וכאשר זה אמר לו להרגע עלה הנאשם לביתו , חזר עם סכין גדולה והחל לרדוף אחרי דנילוב, ואיים עליו. דנילוב ברח לדודתו ,שהרגיעה אותו ולאחר מכן קרא לאחיותיו שהיו מתחת לבנין, על מנת שלא יפגע גם בהן.