הכרעת דין בתיק פ 3178/05

1.         כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם, כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הנאשמת היתה רשומה כעוסק במשרדי המאשימה והנאשם היה מנהלה הפעיל.

בביקורת שנערכה מטעם המאשימה במשרדי הנאשמת התגלה, כי בתקופת הדיווח שבין 11/00 ל - 12/01 מסרו הנאשמים 11 דוחות כוזבים למאשימה, בכוונה להתחמק מתשלום מס, בכך שלא דיווחו על מלוא עסקאותיהם בסך 3,591,266 ש"ח, כשסכום המס שלא הועבר למאשימה 610,514 ש"ח.

2.         הנאשמים אינם חלוקים, כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום הנאשם היה מנהלה הפעיל של הנאשמת שנרשמה כעוסק במשרדי המאשימה. הנאשמים טוענים כי המאשימה לא הוכיחה שהנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.  לחילופין, עומדות לנאשם ההגנות הקבועות בסעיף 119 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

3.       האם הוכיחה המאשימה, מעבר לספק סביר, שהנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום?

הראיות הרלוונטיות שהובאו בפני:

א.         באמצעות תעודת עובד ציבור, הוגשו הדוחות התקופתיים של הנאשמת המתייחסים לתקופות הדיווח הרלוונטיות לכתב האישום (ת/17) והנאשם בעדותו אישר שאלו הדוחות שהוגשו למאשימה.

ב.         עדת תביעה 1, גב' גורבן ראיסה, העידה כי החלה לעבוד אצל הנאשמת כמנהלת חשבונות ביום 1.9.01 וסיימה את עבודתה לאחר שקיבלה מכתב פיטורין ביום 23.5.02. במהלך עבודתה, מצאה שהדיווחים שהוגשו למאשימה לפני שהחלה בעבודתה, אינם נכונים. העדה בדקה את כל החומר החשבונאי ומצאה, כי קיימים הפרשים גדולים בדיווחים למאשימה, הכינה דוחות מתקנים אשר נחתמו ע"י הנאשם והוגשו למאשימה (ת/1).

העדה העידה שהיתה כפופה לנאשם ולא עשתה אף פעולה על דעת עצמה. כשנשאלה, מה תגובתה על כך שגם בתקופה שבה עבדה התגלו הפרשים בין העסקאות שדווחו בספרים לבין העסקאות שדווחו למאשימה, השיבה: "אני עשיתי עבודה מקצועית, מה שנתנו לי חשבוניות להוציא, אני הוצאתי" (עמ' 9 שורה 7 לפרוטוקול).

ג.          עדת תביעה 2, הגב' ג'נט פלקוביץ, מבקרת חשבונות בכירה במאשימה, העידה  שלאחר קבלת ת/1, ערכה ביקורת אצל הנאשמת ומצאה כי קיימים הפרשים בין העסקאות המדווחות בספרים לבין העסקאות שדווחו למאשימה בשנים 2000, 2001. העדה כתבה ניירות עבודה על כך. באמצעות העדה הוגש נייר עבודה שכתבה העדה לשנת 2000

(ת/10), בו פורט ההפרש בין ההכנסות המפורטות בספרי הנאשמת, לבין ההכנסות שדווחו למאשימה ונייר עבודה שכתבה העדה לשנת 2001 (ת/11), בו פורט ההפרש בין ההכנסות המפורטות בספרים, לבין ההכנסות המפורטות בדיווחים למאשימה. כן הוגשו באמצעות העדה כרטסת מע"מ עסקאות של הנאשמת לשנת 2000 (ת/6) וכרטסת מע"מ עסקאות של הנאשמת לשנת 2001 (ת/7), מאזן בוחן של הנאשמת לשנת 2000 (ת/8) ומאזן בוחן של הנאשמת לשנת 2001 (ת/9).

העדה העידה שמצאה שההפרשים שהועלו בביקורת זהים להפרשים  הנקובים בת/1.

ד.         עד תביעה 3, דורון מלר, אשר בתקופה הרלוונטית עבד כראש צוות ביקורת חשבונאות במאשימה, העיד שהבקורת החלה לאחר שהנאשם המציא למאשימה את ת/1 ללא תשלום ובאמצעותו הוגשה הודעת השומה, ת/15, שנשלחה לנאשמים.

ה.         בהסכמה הוגשה הודעת נאשם שנגבתה באזהרה ביום 12.05.02 (ת/2).

בת/2 השיב הנאשם בתשובה לשאלה, על הפרשי המחזור בשנות המס 2000 ו - 2001: "לפני כחודשיים בערך ישבתי עם הפקידה ורו"ח ובדקתי למה בחברה אין כסף, ביקשתי מהפקידה לבדוק רטרואקטיבית כל הפעילות מאז אותה תקופה שאשתי חלתה וזה מדובר בתחילת 2000 עד לפני שלושה חודשים ואז הפקידה גילתה את ההפרשים". (עמ' 1 שורות 8-12).

ו.          בהסכמה הוגשה הודעת נאשם שנגבתה באזהרה ביום 15.05.02 (ת/3). בת/3 מספר הנאשם שכל השנים, הנהלת החשבונות של הנאשמת התנהלה אצל רואה החשבון ליניאדו. בשנת 2000 התחיל להעביר את הנהלת החשבונות למשרדי הנאשמת. הנאשם השיב בתשובה לשאלה, שמנהלת החשבונות החלה לעבוד ב - 09/01 לאחר שפיטר את מנהל החשבונות הקודם ולאחר שבדקה את החומר החשבונאי לשנים 2000 ו - 2001, מצאה הפרשים ורו"ח הכין 2 דוחות מתקנים. 

            בתשובה לשאלה: "איך אתה מסביר הפרשים כה גדולים בהנהלת חשבונות שלך שלא דווחו למס ערך מוסף בצורה שוטפת?", השיב: "עלי להסביר שבסוף שנת 2000 אשתי חלתה במחלה קשה מאוד וכתוצאה מכך אני לא יכולתי לתפקד באופן מלא בחברה, כי היא עברה טיפולים בירושלים ואני זה שהסעתי אותה לירושלים. עובדה שבשנים הקודמות ניהלתי את החברה במלואה והחברה היתה די משגשגת"... (עמ' 2 להודעה שורות 20-25).

ז.          בהסכמה הוגשה הודעת נאשם שנגבתה באזהרה ביום 23.5.02 (ת/14). בתשובה לשאלה, מי היה מגיש את הדוחות למאשימה, השיב: "הנהלת החשבונות. ההנחיה שלי היתה לכתוב בדוחות את מה שצריך לפי תקציב שיש לנו לשלם - מי שניהל אצלי חשבונות היה בחור בשם אלברט שהיה אחראי על נושא הדוחות - ההנחיה שלי אליו היתה כזו, אתה מסכם כל חודש כמה הוצאות וכמה הכנסות ורואה כמה צריך לשלם, אבל מתאים את עצמך למגבלות הכספיות, ז"א אם היה חסר היה אמור לשלם, לפי הנחייתי, רק את מה שאפשר במסגרת המגבלות הכספיות והיתרה עוברת לחודש הבא לתשלום". (עמ' 1 להודעה המודפסת שורות 11-18).

בתשובה לשאלה, מי היה חותם על הדוחות? השיב הנאשם: "העובדים, אלברט או אחת הפקידות ועקב עומס בעבודה לא יכולתי לפקח על הנושא באופן הדוק. הייתי עסוק בפרוייקטים שונים, עבדתי מול מפקחים ומהנדסים ולא יכולתי לבדוק את הביצוע. הלכה למעשה, נתתי הוראות כלליות ועבדתי לפי התגלגלות העניינים". (עמ' 1 להודעה המודפסת שורות 19-23) וכן ציין שרק הוא היה חותם על השיקים עבור הדוחות למאשימה.

כשנשאל: "זאת אומרת שהיית מודע לכך שחלק מהדוחות אינם נכונים, מבחינת הנתונים שהוצגו בהם?", השיב: "נכון" (עמ' 1 להודעה המודפסת שורות 26-28).