הכרעת דין בתיק פ 3159/06

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, בעקבות פטירת אביהם של הנאשם והמתלוננות, לירז גדרי - דדון (להלן: "לירז"), וקרין - דדון (להלן: "קרין"), וזאת כחודש וחצי, טרם האירועים המתוארים בכתב האישום, פרץ סכסוך, על רקע צוואתו, בין הנאשם לאחיותיו, הן המתלוננות.

בהמשך לכך, השמיע הנאשם, בתאריך 31/10/04, ברח' אברבנאל 10, בבני ברק, איומים שונים כלפי המתלוננות (אישום ראשון).

על פי הנטען, באישום השני, בתאריך 16/11/04, הגיע הנאשם לדירה, ברח' אבר בנאל 10, בבני ברק (להלן: "הבית"), ובכך הפר צו הגנה של ביהמ"ש לענייני משפחה, בתל אביב, שאסר עליו להיכנס לבית או להיות בקרבתו או להטריד את המתלוננות, בדרך כלשהי.

הנאשם כופר במיוחס לו ולטענתו הינו קורבן לתלונות שווא של המתלוננות, על רקע אותו סכסוך שפרץ ביניהם, כשכל כוונתן לנשלו מחלקו בירושה, שהותיר האב אחריו.

עוד טען, כי סבר שנאסר עליו להיכנס למתחם של מס' דירות הנמצאות ברח' אברבנאל 10, בבני ברק, אך לא נאסר עליו להיכנס לדירתו שלו, שאליה, להבנתו, הותרה כניסתו, לאור הסדר שנערך עם לירז וקיבל את ברכת המשטרה.

עם זאת, עולה כי בעת כפירתו בעובדות כתב האישום, העלה הנאשם טענה, לפיה לא ידע על קיומו של הצו וכי לא נכח בדיון בעת מתן צו ההגנה, ולא קיבל לידיו את החלטת בית משפט, המורה על הרחקתו (עמ' 3 לפרוטוקול).

ע.ת. מס' 2, קרין דדון, מסרה בעדותה, כי לא היה בינה ובין הנאשם כל קשר כל ימי חייו של האב, וכי לא פגשה בנאשם כל עת שהתגוררה עם האב.

כמו כן, הוסיפה כי על רקע הסכסוך שפרץ, בעקבות טענות שהעלה הנאשם, כנגד צוואת אביו, הגיע אליה הנאשם, בתאריך 31/10/05, עם לירז, והשמיע צעקות ואיומים, לפיהם: "יגמור אותה" ויוציא אותה מהבית.

קרין הוסיפה, כי באותה עת התגורר עימה הנאשם באותה דירה, כנגד רצונה ולמעשה פלש לדירתה, כשהורחק מהדירה הנמצאת מעל דירתה, שגם היא היתה בבעלות אביהם.

כן מסרה, כי הנאשם לא ציית לצו ההרחקה, שהוצא נגדו ביוזמתה וביוזמת אחותה, לירז, ומשהגיע לדירתה פנתה למשטרה ואז נעצר הנאשם (עמ' 10) העדה טענה לקיומו של נתק ממושך בין הנאשם לאביהם, לאורך שנים רבות, טרם פטירת האב, כשהנאשם כלל לא התגורר במתחם.

ע.ת. מס' 3, לירז גדרי, מסרה אף היא בדבר נתק מתמשך שהיה בין האב לנאשם, על רקע אורח חייו של הנאשם, אך הוסיפה כי כחודש טרם פטירתו: "הם השלימו" (עמ' 16, שורה 23, עמ' 19, שורה 14).

עוד מסרה, כי בתאריך 31/10/05, הגיע הנאשם לביתה והשמיע כלפיה איומים: "כי יעשה לי כל מיני דברים" וכי ידאג להשתיל סמים בביתה ושיוציאה מבית (עמ' 17,18).

עוד מסרה, כי בהמשך לכך, הלכה עם הנאשם לדירתה של קרין, שישנה שם, ואיים על קרין כי: "יגמור אותה" (עמ' 18).

העדה ציינה כי בניגוד לאחותה, קרין, היא שמרה על קשר עם הנאשם, לאורך השנים. עוד ציינה, כי לאחר פטירת האב, ביקשה להתחלק עם הנאשם ברכוש שהותיר האב, ומסרה לידיו מפתחות של אחת הדירות, שהיו שייכות לאב והנמצאת בקומה מעל לדירה בה התגוררה קרין.

העדה הכחישה מכל וכל, כי מטרתה הינה לנשל את הנאשם מהרכוש וחזרה וציינה, כי מיוזמתה מסרה לנאשם מפתחות לאחת הדירות שהותיר האב, ושללה כי לאחר מכן התחרטה על כך, ועל כן יזמה לכאורה, תלונות שווא. יש לומר, כי גם בעימות שנערך בין הנאשם לעדות התביעה 2 ו - 3, חזרו הללו והטיחו בפניו, כי השמיע איומים כלפיהם (ת/8).

בנוסף, מסרה קרין, לעניין התרחשות אירוע בו מצא הנאשם מנת סם מסוכן בדירתה  והזעיק אותה ואת לירז והצביע על מנת הסם שלירז דאגה להשמדתה, מבלי לדעת כיצד זו התגלגלה לבית.

בעדותו חזר וטען הנאשם, כי הינו קורבן להתנכלויות של קרין ולירז, המנסות להרחיקו מירושת האב, באמצעות תלונות סרק וכי כך נהגו כלפי אחות נוספת, בשם מיכל, שגם נגדה הוצא צו הרחקה, כשנטען על ידי המתלוננות, כי גם אחות זו החלה לנהוג בדרך מאיימת כלפיהן.

עם זאת, אישר הנאשם, כי מלבדו ומלבד אחותו מיכל, אין נרקמות עלילות, להבנתו, כנגד אחים ואחיות נוספים הנוגעים בירושה (עמ' 3, לישיבת יום 11/11/07).

הנאשם מסר עוד בעדותו, כי בכוונתו להביא את מיכל, אחותו, כעדה שתתמוך בגירסתו (עמ' 4, שורה 12).