הכרעת דין בתיק פ 3153/04

ב"כ המאשימה מייחס לנאשם עבירות כדלקמן:

א.         נהיגה ללא רשיון נהיגה - לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה התשכ"א-1961 (2 עבירות).

ב.         הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ג.          חבלה בכוונה מחמירה - לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין.

ד.         הפרת חובה של הורה או אחראי - לפי סעיף 337 לחוק העונשין.

על פי הנטען בכתב האישום ב-19.10.03, בשעה 12:30, נהג הנאשם ברכב מסוג פולקסווגן (להלן: "הרכב") בכביש המחבר בין כפר ירכא לכפר אבו סנאן וזאת חרף העובדה שמעולם לא היה בעל רשיון נהיגה. תוך כדי נהיגתו, נתבקש הנאשם ע"י השוטר - רס"ר עמוס אגא - לעצור את רכבו בצד הכביש. הנאשם לא עצר אלא המשיך בנסיעתו, הגביר מהירות, תוך שהוא נוסע לכיוונו של השוטר וזאת בכוונה להכשיל את השוטר מלמלא את תפקידו כחוק ובכוונה לחבול בו ולהתחמק ממעצר. כתוצאה מדרך נהיגה זו נאלץ השוטר לזוז לשולי הדרך, על מנת שלא להפגע.

עוד נטען בכתב האישום כי ב- 26.10.03, נהג הנאשם בטרקטור, מבלי שהיה בבעלותו רישיון נהיגה והרכיב את בנו בן הארבע על גבי כנף הטרקטור, תוך שהוא מפר את חובתו כהורה למנוע חבלה בגופו ובכך סיכן את חייו.

עוד צויין, כי מזה כשבע שנים נוהג הנאשם בכלי רכב שונים, ללא רשיון, בתקופות של כפעמיים בשבוע.

בהפתח הדיון ובמהלכו הודה הנאשם כי אין ולא היה ברשותו רישיון נהיגה, כי נהג ברכב ובטרקטור ללא רשיון, כי סיכן את בטיחות בנו בדרך שבה הסיע אותו על הטרקטור וכי לא ציית להוראת השוטר שהורה לו לעצור כאמור בכתב האישום. לדבריו, לא ציית לשוטר בשל העובדה שלא היה לו רשיון נהיגה והוא פחד לעצור.

ב"כ הנאשם ציין במהלך המשפט ובסיכומיו כי מרשו אכן עבר את העבירות המיוחסות לו, למעט העבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין.

הנאשם אמנם גרס בחקירתו, בביהמ"ש, כי לא הסיע את בנו על כנף הטרקטור אלא על משטח ברזל שבין כנף הטרקטור למושבו, אך הודה כי גם במקום ישיבה זה, ליד הכנף, יש משום סיכון לילד והיתה זו טעות להושיב את הילד במקום בו הושב.

הנאשם הסביר כי אמר לחוקר, שגבה ממנו את הודעתו (ת/3), כי בנו ישב ליד הכנף והחוקר רשם בהודעתו כאילו אמר שבנו ישב על הכנף.

בנסיבות אלו, כשהנאשם מודה כי סיכן את בנו הקטן ולפיכך עבר את העבירה המיוחסת לו, אינני רואה צורך להכריע בשאלה האם בנו הושב על כנף הטרקטור או בסמוך לכנף.

כאמור, סלע המחלוקת היחיד במשפט זה הוא האם עבר הנאשם את העבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין.

סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, המגדיר את העבירה של חבלה בכוונה מחמירה, קובע כהאי לישנא:

"(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור. דינו - מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר".

לית מאן דפליג כי הנאשם לא עצר רכבו וניסה להמלט מהמקום, חרף הוראת השוטר בשל פחדו, בעטיה של העובדה שנהג ללא רשיון נהיגה. ברור איפוא, כי עשה מעשיו בכוונה "למנוע מעצר או עיכוב" ע"י השוטר.