הכרעת דין בתיק פ 3140/04

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות וחטיפה. על פי עובדות כתב האישום נסע הנאשם בתאריך 6.5.97 במונית מסוג מרצדס, מס' רישוי 93-25-577 (להלן "המונית") שבבעלות המתלונן, רחמים מצר (להלן "המתלונן"). לבקשת הנאשם הסיע המתלונן את הנאשם לכפר ג'את ועצר את המונית במקום שהורה לו הנאשם. במקום זה ניגשו אל הנאשם שני גברים שוחחו עימו. הנאשם נשאר יושב ליד המתלונן, כשהוא מחזיק ביד אחת את גיר המונית ובידו השניה את מפתחות הרכב. אחד משני הגברים דרש מהמתלונן לצאת מהמונית ומסירב הוציאו בכוח מן המונית וזרק אותו ארצה. שני הגברים עלו למונית ויחד עם הנאשם נמלטו מהמקום.

2.         הנאשם כפר בכל עובדות כתב האישום.

3.         המתלונן העיד כי בחיפה עצר אותו בחור וביקש לנסוע לבקעה אל גרביה או לג'ת. כשאמר לו שהוא תפוס, נסע עימו בעיר, לאחר מכן לטבריה ומשם לקח אותו בנסיעה מיוחדת לג'ת. ליד תחנת הדלק, בבקעה אל גרביה או בג'ת הוא עשה, לבקשת הבחור פרסה ועצר ואז קפצו עליו שניים , שהתחבאו בין העשבים, וניסו להורידו בכוח מן המונית. הבחור שישב לידו החזיק בגיר ובמפתח של המונית ושני הגברים האחרים משכו אותו החוצה מהמונית, שניהם נכנסו למונית ויחד עם הבחור שישב במונית הם נמלטו מהמקום. הוא הלך לחנות קרמיקה סמוכה והתקשר משם למשטרה.

המתלונן זכר כי לבחור שהזמין את הנסיעה היה קעקוע על הזרוע. בעדותו הוא לא זכר את סוג הקעקוע. המתלונן הופנה להודעתו במשטרה מיום 6.5.97, שם אמר כי:

"היו לו שתי אותיות מעל לפרק כף היד, בצבע ירוק, אני לא יכול להגיד מה האותיות כי אני לא זוכר".

המתלונן לא זכר את דבריו אך אמר כי מה שאמר במשטרה זה מה שקרה וכי מאז עבר הרבה זמן והוא עבר אירוע מוחי, התקף לב וחלה בסכרת.

בחקירתו במשטרה הרכיב המתלונן קלסתרון של הנאשם - ת/ 16.

המתלונן זכר כי באוגוסט 2004 התבקש לעשות מסדר זיהוי, אך לא זיהה אף אחד משום ש"היו להם בגדים אחרים, הופעה אחרת, לכלוך על הפנים".

המתלונן לא זכר שבהודעתו במשטרה אמר כי לבחור שהזמין את הנסיעה היו שערות על הראש בעוד שבמסדר הזיהוי כולם היו קרחים אך חזר ואישר כי אם אמר זאת במשטרה, סימן שזה נכון.

המתלונן העיד כי מעולם לא היה עם המונית בשטחים. גם לחוקר , רס"ר חיים עראג'י הוא מסר כך.

4.         על פי דו"ח פעולה מיום 6.5.97 שעה 1825 (ת/ 27) נתפסה המונית על ידי המשטרה בישוב הערבי דיר אל גודון.

5.         בתאריך 7.5.97 נלקחו מהמונית 11 מעתקים של טביעות אצבעות (ת/ 15). על פי חוות דעתו של מר דוד אטיאס ממז"פ (ת/14) זוהו 4 טביעות אצבע על גבי המעתקים כזהות לטבעות אצבעות ידו השמאלית של הנאשם.

ממברק שנשלח ממז"פ ביום 19.6.97 (ת/ 30) עולה כי טביעת אצבע אחרת שנמצאה על המונית מתאימה לטביעת אצבע של שרים נשאת סלאח מנצור.

6.         הנאשם נעצר ביום 19.8.04 שעה 1615 ליד מחסום טייבה, לאחר שהוצא נגדו צו מעצר על ידי בית משפט השלום בחדרה בגין שוד מונית . על פי דו"ח המעצר, כאשר הודעה לנאשם סיבת מעצרו הוא אמר:

"אני עשיתי טעות".

על פי דו"ח פעולה שערך רס"מ שלום מורלי (ת/ 2), הנאשם היה עבריין נמלט, שהצליח להמלט מהמשטרה מספר פעמים ומעצרו בוצע בצורת מחטף.

בהודעה שמסר הנאשם במשטרה ביום 24.8.04 שעה 0940 (ת/ 5) הוא הכחיש כל מעורבות בשוד המונית וטען כי מי שהעליל עליו הוא בחור בשם נשאת שרים (שבינתיים מת), וזאת מאחר וראו אותו ביחד עם אחותו. המתלונן אישר כי הוא עבד ועובד בישראל במשך שנים רבות כרצף, למרות שאין לו אישור לעבודה בישראל.

הנאשם אישר כי בתאריך 27.4.97 השתחרר מהכלא, אך לדבריו במשך שנה או שנה וחצי לאחר שחרורו לא נכנס לישראל. הנאשם טען כי לאחר מכן נכנס לארץ עם קבלן באוטו שלו וכי לא נסע בישראל באוטובוס או במוניות.

הנאשם אישר כי כאשר עבד אצל קבלן בנתניה, הקבלן חשב אותו לישראלי וקראו לו שם בשם "איציק". הנאשם אישר גם כי כשנעצר נלקחו ממנו טביעות אצבעות.