הכרעת דין בתיק פ 3061/04

1.       נגד שני הנאשמים, מחאמיד חכמאת רג'א ומחאמיד ראפת אחמד, הוגש כתב אישום ביום 11.7.04 בגין אי קיום צווי הריסה לפי סעיפים 210, 221 ו- 255 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ובגין בניה ושימוש ללא היתר בניגוד לתוספת הראשונה ובסטיה מתכנית כאמור בסעיפים 145, 156 א. 204, 205, 208, 218, 219 ו- 221 לחוק.

2.       על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 2.11.03 הורשעו הנאשמים בבית משפט השלום בחדרה ב-ת.פ. 6408/00 בגין ביצוע עבודות לבניית תחנת תדלוק, לרבות הצבת מיכל דלק ויציקות בטון בשטח כולל של 1,000 מ"ר על חלקה 47 בגוש 20426 אשר הוכרזה כקרקע חקלאית. העבודות בוצעו ללא היתר כדין ובניגוד לחוק.  הנאשמים הורשעו ונדונו לעונשים הבאים: 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים אם יורשעו בעבירה מהעבירות בהן הורשעו, קנס בסך 15,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תחתיו, ותשלום אגרה בסך 2,000 ש"ח. ניתנו צווי הפסקה מידיים על כל שימוש במבנים. הנאשמים נצטוו להרוס את הבניה שביצעו לא יאוחר מיום 15.1.04, זולת אם יהיה בידם היתר כדין. הנאשמים ערערו על גזר הדין לבית המשפט המחוזי ב- ע.פ. 1023/04 וערעורם נדחה.

3.       על פי הנטען בכתב האישום, ביום 3.6.04 נמצא כי הנאשמים לא קיימו את צווי ההריסה ואף הציבו במקום מיכל תדלוק נוסף.

ההליכים בתיק

4.       דיון ראשון בתיק זה התקיים ביום 8.9.04, אז הופיע נאשם 2 לבדו. ניתנה לו שהות לצורך מציאת סניגור. ישיבת הקראה התקיימה ביום 23.11.04. בדיון זה עו"ד מחאג'נה ייצג את נאשם 1 ובמהלך הדיון התבקש על ידי נאשם 2 לייצג גם אותו. שני הנאשמים כפרו בכל סעיפי האישום גם לאחר שכתב האישום תוקן. בדיון הבא שנקבע ליום 20.2.05 במהלכו היתה אמורה להתקיים ישיבת ההוכחות, לא הופיע נאשם 2. בדיון זה הודיע עו"ד מחאג'נה שהוא ייצג את נאשם 2 בדיון הקודם לצורך אותו דיון בלבד. נקבע דיון ליום 10.5.05 בו לא הופיעו אף אחד מהנאשמים בשעת הדיון וגם לא בא כוחם. מאוחר יותר הגיע עו"ד מחאג'נה והודיע כי נאשם 1 חולה. נאשם 2 נכח בדיון אך לא היה מיוצג. באותו יום נחקר עד התביעה, המפקח מר יובל ליפשיץ. לאחר סיום חקירת עד התביעה טען נאשם 2 שאינו מסוגל לערוך חקירה נגדית. בא כוחו של נאשם 1 לא ביקש להביא עדים (עמ' 15 לפרוטוקול הדיון מיום 10.5.05). בסיום הדיון סיכמו בא כוח המאשימה ובא כוח הנאשם 1.

5.       לאור העובדה שגזר הדין הקודם כלל מאסר על תנאי ועל מנת שלא יהיה סיכון של קיפוח הגנתו, הותר לנאשם 2 להביא עדים ולסכם טענותיו במועד אחר. גם בדיון הבא, ביום 17.5.05, לא הגיע סניגור מטעם נאשם 2 ולמרות שלא שעה להחלטות בית המשפט ניתנה לנאשם 2 אפשרות להגיש סיכומים בכתב תוך 7 ימים ממועד הישיבה.

6.       בסופו של דבר, בעקבות הגשת בקשה מטעם סניגורית שהובאה באותו שלב על ידי נאשם 2, התקיים דיון נוסף ביום 7.7.05. העד מטעם התביעה נחקר שוב במהלך ישיבה זו על ידי באת כוחו של נאשם 2 והנאשם עצמו העיד. עד נוסף שהוזמן מטעם הנאשם 2, מפקד תחנת המשטרה באום אל פחם לא הגיע לדיון והמשך הדיון נקבע לפנים משורת הדין ליום 13.7.05. גם במועד זה לא הגיע אותו שוטר להעיד לטובת נאשם 2 והצדדים סיכמו את עמדתם.

7.       עד התביעה, מר יובל ליפשיץ, מפקח בועדה המחוזית לתכנון ובניה בחיפה, הגיש מספר מסמכים, וביניהם דו"ח פיקוח שנרשם על ידו מיום 3.6.04. הדו"ח תיאר את הנעשה בחלקה 47 גוש 20446 השייך על פי כתב האישום לנאשמים. העד טען שתחנת הדלק לא נעקרה ממקומה ושהמכולה ומשאבות הדלק ששימשו את התחנה נותרו עדיין במקומן, כמו גם משטח הבטון. נטען כי היתה פעילות בשטח והמפקח הגיש סדרת תמונות שצילם (מ/2 - מ/6). התמונות השונות הראו כי מדובר בתחנת דלק פעילה. העד תיאר את הפעילות כך:

          "ש.    תאר את התמונות

ת.       בתמונה מ/2 רואים את שני מיכלי הדלק הגדולים שמשרתים ושרתו את תחנת הדלק. רואים חלק ממבנה עשוי מתכת ופלסטיק עם שלט רחיצת מכוניות.

                   בתמונה מ/3 נראה מיכל דלק אחד עם שני המבנים העשויים מתכת וקירוי פלסטיק ופח.

          בסככה מערבית רואים מיכל דלק ותחנה פירטית.

בתמונה מ/4 רואים היטב את סככת תחנת הדלק עם מכולה עם משטח הבטון ורכבים חונים שם.

                   בתמונה מ/5 רואים שוב את שתי הסככות הפירטיות שנוספו.

תמונה מ/6 שוב זה אותה תמונה כמו מ/4".

(עמ' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 10.5.05).

8.       המפקח התבקש לתאר את המצב בשטח  נכון ליום הדיון. צויין על ידו שגג הסככה ששימש את התחנה פורק והונח בצד, שמשטח הבטון עדיין במקום וכי על חלק מהמקום מתנהל מסחר לצמחי בית. שתי הסככות שנראו ב-מ/5 עדיין היו במקום והתקיים שם עסק של רחיצת רכב. את מיכל הדלק לא זכר המפקח אבל טען שעד למספר שבועות קודם לכן הוא נמצא במקום. המפקח ציין כי אין למקום היתר בניה מכל סוג וכי מדובר בקרקע חקלאית לפי תכנית ג/400 ו-ענ/283 החלה על השטח.

9.       בחקירה הנגדית נשאל המפקח איזה חלקים מהצווים שניתנו קויימו והשיב:

" נעשו חלקי הריסות לא מושלם. בשטח יש עדיין פעילות מסחרית. יש שם משטח בטון, משטח אספלט, יש שם את המכולה, ובשטח שהוגדר בכתב האישום המקורי שהיה כתחנת דלק ישנה עדיין פעילות מסחרית תחנת דלק פירטית נוספת ורחיצת מכוניות וממכר צמחי בית".

המפקח לא ידע לומר למי שייך המסחר של צמחי הבית. בנוסף, עמד על כך שההריסה שבוצעה נעשתה לאחר המועד שנקבע לכך, יותר מחודש לאחר התאריך שבו היו אמורים הנאשמים לבצע את ההריסה (עמ' 13) וכי ההריסה היתה חלקית בלבד. המפקח התעקש כי מבחינת פעולות ההריסה מה שבוצע בעיקר היה הורדת גג הסככה ממקומו והנחתו בצד כפי שניתן לראות בתמונה מ/7 מיום 28.6.04 (עמ' 13) וכמו כן כי המשאבות הוסרו ממקומן כפי שניתן לראות בתמונה מ/8 (עמ' 14).