הכרעת דין בתיק פ 3054/06

השופט (בדימ') י' דר, סגן נשיא (אב"ד):

1.         כתב האישום

1.1        כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיפים 300(א)(2) ו-301 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק).

1.2        על פי עובדות כתב האישום, יש קרבת משפחה בין הנאשם לבין המנוח, הרצל מהבש.

            ביום 27.7.06 בשעה 20:25 או בסמוך לכך, הגיע המנוח לבית בו מתגורר הנאשם וקרא לו לצאת. לבקשת הנאשם, עלה המנוח לדירת הנאשם בקומה הרביעית והשניים נפגשו בגרם המדרגות הסמוך לדירה. המנוח פנה לנאשם ושאל אותו "מה אמרת להם עליי". כאשר ניסה הנאשם לברר פשר דבריו של המנוח, הניף המנוח לעברו סכין, אותה אחז בידו. הנאשם תפס בידו של המנוח, הצליח להוציא את הסכין מידו:

"... ומתוך כוונה לגרום למות המנוח, לאחר שהחליט להמיתו, דקר אותו באמצעות הסכין 4 דקירות. הנאשם דקר את המנוח דקירה אחת בגב משמאל ושלוש דקירות בבית החזה מימין." (סעיף 3).

1.3        עוד נכתב בפרק העובדות בכתב האישום כי המנוח נלקח לבית החולים רמב"ם, שם מצא את מותו. המוות נגרם מאיבוד דם:

"... כתוצאה מפצע הדקירה בגב ופגיעה בעורק בית השחי משמאל, שאורך  תעלת הדקירה הוא 11 ס"מ, ושילוב עם תוצאת הפגיעה בבית החזה מימין עם פגיעה בריאה הימנית, שאורך תעלת הדקירה הוא 8 ס"מ" (סעיף 4).

2.         ההליך

2.1        הנאשם, המיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית, כפר בעובדות כתב האישום. בכפירה בכתב שהגישו הסנגוריות לתיק, כפר הנאשם בכך שרצח את המנוח וטען כי עומדת לו טענת  ההגנה העצמית באשר לארוע. עוד נכתב שאין לנאשם טענת זוטא או טענת אליבי.

2.2        בשלבים הראשונים של שמיעת הראיות, קיבלו ב"כ הצדדים את הצעתנו והגישו לנו אוגדן של מוצגי תביעה שאינם שנויים במחלוקת. בעת הגשת האוגדן, טענו הסנגוריות כי קיימות הודעות של הנאשם, שאינן באוגדן, ולהגשתן הן מתנגדות. עילת ההתנגדות היא שהודעות אלה נגבו מן הנאשם, בלי שניתנה לו הזדמנות למפגש עם עורך דין, על אף  שביקש להפגש עם עורכת דינו. בענין זה הסתמכו הסנגוריות על "הלכת יששכרוב" (ע"פ 5121/98 טור (מיל') רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח', דינים עליון, כרך עז, 466).

2.3        במהלך חקירתו של החוקר נגאוקר מטירת הכרמל, שגבה את הודעת הנאשם שבמחלוקת (ת/54), עלתה שוב התנגדותה של ההגנה לקבילות ההודעה, בטענה שזו נגבתה מן הנאשם לאחר שביקש להפגש עם עורכת דינו. לטענת הסנגוריה, היה פגם בכך שהחקירה נמשכה למרות שעורכת הדין לא הגיעה למקום.

            בשולי הדברים גם הועלו טרוניות על הדרך שבה נהגה המשטרה כדי לזמן את עורכת הדין פלג.

2.4        הסנגוריות הבהירו כי הטענה נגד הקבילות מיועדת להביא לפסילת הודעה שמסר הנאשם, שיש בה כדי לפגום במהימנותו, שכן הנאשם מסר בה גרסה שונה מזו שמסר לאחר מכן, והמשקפת את קו ההגנה.

            הכוונה לגרסת הנאשם, לפיה המנוח הגיע לבית הנאשם כשהוא פצוע מדקירה.

            הפנינו תשומת לבן של הסנגוריות לקיומם של מסמכים אחרים, מהם עולה שגרסה זו של הנאשם, לפיה המנוח הגיע לבית הנאשם שותת דם לאחר שנדקר, עלתה עוד לפני שנחקר במשטרה, אולם הסנגוריות עמדו על טעונן בענין זה.

            ההודעות אליהן כוונה ההתנגדות, ואשר לא נכללו באוגדן המוצגים המוסכמים, הן ת/39 ו-ת/54.

2.5        לגרסות הנאשם אתיחס בהמשך, ובשלב זה אסתפק בכך שהכרעה במחלוקת שמקורה בהלכת יששכרוב, בטענה לפסלות הודעה שמסר הנאשם ללא נוכחות עורך דין או לפני שנמסרה הודעה לעורכת דינו, אינה צריכה להעסיק אותנו, שכן, כפי שיפורט בהמשך, גירסת הנאשם כי המנוח הגיע לביתו לאחר שנדקר במקום אחר, נמסרה על ידו גם בראיות שאין מחלוקת על קבילותן, ואחת מהן נעשתה ביוזמת הנאשם, לפני המפגש שלו עם המשטרה.  

בשולי הדברים צריך להעיר שהדבר חוסך מאתנו גם את הצורך להתיחס לטענה כי זימון הסנגורית באמצעות משלוח פקס לסנגוריה הציבורית וחקירת הנאשם מבלי להמתין לעורכת הדין, מספיקה כדי לפגום בקבילות הודעתו של הנאשם.