הכרעת דין בתיק פ 3013/03

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום (שתוקן), המייחס לו את העבירות הבאות: זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "החוק"), שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין וניסיון לקבל דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415+25 לחוק.

המאשימה מפרטת בכתב האישום את העובדות כדלהלן:

ש.ב.ד (להלן: "המתלונן") הינו שכנו של הנאשם בבניין  ברחוב ***** חיפה (להלן "הבניין").

ביום 30/5/91 חתמו דיירי הבניין דאז על הסכם לפיו יוכלו לבצע תוספות בניה בבניין בהתאם למפורט בהסכם (להלן: "ההסכם").

במעמד חתימת ההסכם או בסמוך לכך חתמו דיירי הבית דאז על הסכמה על גבי טופס בקשה אחד להיתר בניה מעיריית חיפה (להלן: "טופס הסכמה מקורי"), לפיה יוכלו הנאשם ואשתו לבקש מעיריית חיפה לבצע עבודות הטעונות היתר בכפוף להסכם, כאשר סעיף ו' בטופס ההסכמה המקורי נותר ריק.

בתאריך מדויק, שאינו ידוע למאשימה, בשנת 1993, הגיש הנאשם בקשה לבניית תוספת ממ"ד בהסתמך על ההסכם וטופס ההסכמה המקורי. במסגרת בקשה זו הגיש הנאשם לעיריה את טופס ההסכמה המקורי ומילא את סעיף ו' בהתאם לתכלית ההיתר המבוקש, תוספת ממ"ד כאמור.

בתאריך מדויק שאינו ידוע למאשימה, במהלך שנת 1998, הגישו הנאשם ואשתו שתי בקשות נוספות למתן היתר בניה לבניין: בקשה לתוספת מחסן כלי גינה, חדר הסקה ומזגן ובקשה לפיתוח שטח ומחסן דירתי (להלן:"הבקשות").

לבקשות צירף הנאשם צילומים של טופס ההסכמה המקורי כשהוא מזייף אותו, בכך שללא סמכות כדין ובכוונה לרמות הוסיף בסעיף ו' את תכלית ההיתר, כל פעם בהתאם לתוספת נשוא הבקשות (להלן:"הצילומים").

כמו כן, החתים הנאשם את אשתו על גבי הצילומים כמי שמבקשת את הבקשות ומצהירה על נכונות האמור בצילום, באופן הנחזה כאילו הדיירים הרשומים בהם מסכימים לתוספות המבוקשות בהיותם בעלי הדירות בבניין ואלה חתימותיהם. כמו כן, אישר הנאשם, בהיותו עו"ד, את הצהרתה כשהוא יודע שבפועל הדיירים לא קיבלו את תוכניות הבניה הנוגעות לתוספות נשוא הבקשות והם לא נתנו את הסכמתם לביצוען.

זאת ועוד, הנאשם, בהיותו עורך דין, חתם על התצהיר כמי שהזהיר את אשתו להצהיר אמת בעוד בטופס ההסכמה המקורי הוא עצמו הוגדר כמבקש ההיתר, ועורך דין אחר הוא שאישר את הצהרתו.

הנאשם, בהיותו עורך דין ותוך ניצול עובדה זו ובכוונה להטעות ולגרום לקבלת בקשותיו, הוסיף וחתם על גבי הצילומים כי "ההעתק נאמן למקור".

במסגרת הגשת הבקשות, הגיש הנאשם לעיריה את הצילומים תוך שהוא מציג מצג שווא, לפיו הצילומים מבטאים את הסכמת הדיירים לתוספת נשוא הבקשות, הכל בכוונה לרמות ולהטעות.

לדעת המאשימה

במעשיו המתוארים לעיל, זייף הנאשם את טופס ההסכמה המקורי בכך ששינה אותו בכוונה לרמות ו/או ללא סמכות כדין באופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין בהתאם להסכמת הדיירים, הכל כדי לקבל את היתרי הבניה נשוא הבקשות. הנאשם עשה שימוש בטופס ההסכמה המקורי מזויף וניסה לקבל באמצעותו היתרי בניה במרמה כשהוא יודע שבפועל אין באפשרותו לקבלם ללא הסכמתם של בעלי הדירות.

בישיבת ההקראה מיום 29.2.04 כפר הנאשם בעובדות ובעבירות שיוחסו לו, ואף הגיש לבית המשפט הודעת כפירה מפורטת בכתב.

נסקור להלן את העדויות והראיות שהובאו מטעם המאשימה.

מר שפע אברהם שימש בתקופה הרלוונטית כמפקח רישוי בניה בכיר בעיריית חיפה. לדבריו טיפל בחלק בקשותיו של הנאשם.

מעדותו עולה כי בשנת 98' הוגשה בקשה על ידי הנאשם לתוספת מרפסת גן עם פרגולה והרחבת מחסן דירתי. הבקשה נרשמה ביום 19/1/98. ביום 20/12/98 הגיש בקשה נוספת שכללה הרחבת מחסן ותוספת של מחסן גינה, מחסן להסקה ומזגנים.

העד העיד שבטרם הוגשו הבקשות, הוגש לעירייה מכתב לפיו "יש כוונה להגיש בקשה". העד ציין כי: " כל המכתב הזה שנכתב עם הנספחים לא היוו בקשה לרישוי בניה או היתר בניה והיה צריך לספק את המסמכים כמו שצריך".  בהמשך דבריו ציין העד: "עם הזמן מר פרידמן הוזמן להגשת הבהרות איך להגיש את הבקשה". לדבריו, הסביר לנאשם : "צריך תכניות, צריך הסכמות מפורשות לנושא המבוקש. הסכמות מהשותפים לנכס. צריכים לחתום על טופס הסכמות שבו מפורטת הבקשה".

עוד מציין העד כי לאחר פגישת ההבהרות הוגשה בקשה ראשונה שכללה תוכנית וטופס הסכמות.