הכרעת דין בתיק פ 3006/04

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות בשלושה אישומים. באישום הראשון מיוחסות לנאשם עבירות של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, סיוע לכניסה והתפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 406(ב) ביחד עם סעיפים 408 ו-31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. באישום השני מיוחסות לנאשם עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. באישום השלישי מיוחסות לנאשם עבירות של החזקת שטר מזויף, עבירה לפי סעיף 462(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (מספר עבירות), והחזקת כלים לצריכת סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 10 סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (מספר עבירות).

2.         כתב האישום מתאר שני מקרי שוד קשים ביותר אשר בהם היה הנאשם מעורב, על-פי הנטען. באישום הראשון נאמר כי ביום 19.11.2003, בשעות הערב המאוחרות, נפגש הנאשם עם האני גלבוש (להלן: "האני"), ראפע גלבוש (להלן: "ראפע") ויאסר חאג' עלי (להלן: "יאסר").

האני וראפע הינם תושבי שטחים, אותם הכיר הנאשם באמצעותו של יאסר. נטען כי הארבעה קשרו קשר לבצע שוד בדירתם של המתלוננים א. ש. ו-ר. ש., אשר בשפרעם. לפי כתב האישום, נטען כי הנאשם ויאסר נטלו כלי פריצה מסוג לום ופטיש, העמיסו אותם על רכבו של הנאשם, ולאחר מכן הסיע הנאשם את האני, יאסר וראפע למטע זיתים המצוי בסמיכות לדירתם של המתלוננים. האני, יאסר וראפע נטלו את כלי הפריצה, ואילו הנאשם התרחק מהמקום. נטען כי האני, יאסר וראפע נשארו לישון במטע הזיתים עד לשעה 03:00, ואז החלו לנוע לדירת המתלוננים. בהגיעם למקום השתמשו בכלי הפריצה שבידם, נכנסו לחדר המדרגות, והמתינו ליד דלת הכניסה לדירת המתלוננים, כאשר פניהם רעולות בעזרת מסכות שהביאו, ועל ידיהם כפפות. שניים מתוך השלושה החזיקו בידיהם סכינים, ואחד החזיק חפץ אשר נחזה להיראות כמו אקדח.

            בסמוך לשעה 07:45 התעוררו המתלוננים משנתם, והמתלונן פתח את דלת הכניסה. מיד כאשר נפתחה הדלת, פרצו שלושת השודדים שהמתינו בחוץ, הכו את המתלונן, ותוך שימוש באקדח ובסכינים פרצו לדירה. השלושה קשרו את המתלונן בידיו וברגליו, ואחד מהם ניגש אף למתלוננת, תפס גם אותה והכה אותה בבעיטות ובמכות לראשה. בסופו של דבר העבירו השודדים את המתלוננים לחדר הממ"ד שבדירה, כאשר אחד נותר לשמור עליהם, בעוד השניים האחרים מבצעים חיפוש ברחבי הדירה. במהלך החיפוש תפסו בדירה 150 אלף ש"ח במזומן, 7,000 דולר במזומן ו-5,000 דינרים במזומן, וכן תפסו 5 שיקים המשוכים על שם המתלונן.

            לאחר שנטלו את הכספים מהדירה, יצאו השלושה ממנה ונמלטו דרך מטע הזיתים. הנאשם, כך נטען, המתין לשלושה בקרבת המטע, אסף אותם, וכל הארבעה נסעו לחורשה שבקרבת שפרעם. שם חילקו הארבעה ביניהם את הכספים שנטלו מדירת המתלוננים, וכל אחד הלך לדרכו.

3.         באישום השני נטען כי ביום 9.12.2003, בשעות אחר הצהריים, הגיעו לביתו של הנאשם בכפר מכר, האני, ראפע ותאיר בן עלי (להלן: "תאיר"). הנאשם הסיע את השלושה ברכבו ברחבי כפר מכר, עד שעצר ליד ביתם של ג'. ט. ו-ס. ט., והצביע בפני חבריו על הבית. הנאשם מסר לחבריו כי זה הבית אליו יפרצו באותו לילה. הנאשם והשלושה קשרו יחד קשר לביצוע שוד.

            בסמוך לשעה 03:30 בלילה צייד הנאשם את שלושת חבריו במסכות צמר, בכפפות, במברג, בחבלים ובשני סכינים, והשלושה עזבו את ביתו וניגשו לביתם של המתלוננים. תאיר נותר לשמור מחוץ לבית, ואילו האני וראפע פתחו חלון בקומה התחתונה באמצעות המברג שבידיהם ונכנסו לתוך הבית.

            השניים ערכו חיפוש בתיק שמצאו, השייך למתלוננת, ונטלו מתוכו סך של 400 ש"ח. לאחר מכן עלו לקומה השנייה, נכנסו לחדר השינה בו ישנו המתלוננים, כאשר פניהם מכוסות במסכות ובידיהם סכינים. כל אחד מהשניים ניגש לצד אחר של המיטה וערך חיפוש. כאשר התעוררו המתלוננים והחלו לצעוק, תפסו אותם השניים והכו בהם. אחד מהשניים תפס את המתלוננת, הכה אותה באגרופים, השעין את ברכו על בטנה, ולבסוף דקר אותה באמצעות הסכין בפניה, מתחת לעין. כאשר חדלה להתנגד, קשרו אותה השניים בידיים וברגליים וכיסו את ראשה בכרית.

            לאחר מכן ניגשו השניים למתלונן, הכו אותו, דקרו אותו בעזרת הסכינים דקירות מרובות בצווארו, בחזהו, בבטנו, בגבו, בידיו ובירכיו, ותוך כדי כך שאלו אותו היכן הכסף והזהב. בסופו של דבר אמר להם המתלונן כי בכיס מכנסיו מצוי סך של 2,000 ש"ח, והשניים לקחו סכום זה מכיסו. לאחר מכן נטלו מכשיר טלפון סלולרי ותכשיטים שנמצאו בחדר השינה העשויים מזהב ומכסף. השניים קשרו את המתלונן, חסמו את פיו, ועזבו את הבית דרך החלון ממנו נכנסו. שם חברו לתאיר, שחיכה בחוץ, וכל השלושה חזרו לביתו של הנאשם.

            על-פי הנטען, הגיעו השלושה לבית הנאשם, מסרו לידיו את כל הפריטים שגנבו, והנאשם ביצע את חלוקת הכסף בין שלושת חבריו, כאשר את התכשיטים הותיר לעצמו. לאחר מכן עזבו השלושה את ביתו של הנאשם.

            כתוצאה מן התקיפה נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי, במהלכו אושפזה בבית חולים למשך יומיים. המתלונן אושפז תקופה ארוכה בשל הדקירות הרבות בגופו, ושוחרר מאשפוזו רק לאחר תקופה ארוכה ולאחר הגשת כתב האישום.

4.         באישום השלישי נטען כי ביום 10.12.2003 נעצר הנאשם. מיד לאחר המעצר, בחיפוש שנעשה בביתו נמצאו 5 כלים לעישון סמים מסוכנים וכן 7 שטרות מזויפים בסך של 100 ש"ח כל אחד.

5.         בעקבות האירועים שפורטו בכתב האישום נעצרו האני, ראפע, תאיר והנאשם. האני, ראפע ותאיר הועמדו לדין בכתבי אישום נפרדים. יאסר לא נעצר במשך תקופה ארוכה ביותר, ורק כאשר הגיעו ההליכים בתיק זה לקראת סיומם (בסיום פרשת ההגנה), הודיעה המאשימה כי יאסר אותר ונעצר. בסופו של דבר הוגש כנגד יאסר כתב אישום. עוד חשוב לציין כי האני, ראפע, תאיר ויאסר הגיעו כל אחד בנפרד להסדרים בהליכים שננקטו כנגדם, והורשעו בכתבי האישום השונים.

            ציינתי זאת מאחר וההליכים בתיק זה התעכבו זמן רב, בין היתר על מנת שיסתיימו ההליכים כנגד ארבעת השותפים במעשי השוד הנטענים, כדי שניתן יהיה להעידם גם בתיק זה.

6.         בתשובתו לכתב האישום כפי שנרשמה בפרוטוקול מיום 13.4.2004, כפר הנאשם באישומים המיוחסים לו באישום הראשון והשני, אך הודה בכל העבירות המיוחסות לו באישום השלישי. במהלך הראיות הודה הנאשם כי הסיע את השותפים, האני, ראפע ויאסר, למטע הזיתים הסמוך לדירת המתלוננים נשוא האישום הראשון, וכי אסף אותם לאחר ביצוע השוד, אך כפר כי ידע על טיב מעשיהם של שותפיו ועל כוונותיהם. כמו כן כפר בכך כי קיבל חלק כלשהו מהשלל. גם לגבי האישום השני הודה הנאשם כי אירח את האני וראפע בביתו ביום השוד, וכי לאחר שביצעו את השוד הגיעו השניים לביתו, אך כפר בכל שאר המיוחס לו, לרבות בטענה כי היה שותף לחלוקת השלל.

            עם זאת הנאשם לא כפר באמור בכתב האישום לגבי נסיבות מעשי השוד ולגבי האירועים שאירעו בביתם של המתלוננים בכל אחד מהמקרים. הנאשם הסכים להגשת כל הראיות הנוגעות לפגיעות שנפגעו המתלוננים בשני המקרים, וכן לכל הראיות הנוגעות לרכוש שנגנב מבתי המתלוננים.

7.         הנאשם לא העלה כל טענת אליבי, אך העלה טענת זוטא הנוגעת להודעות שמסר במשטרה, למעט הודעתו הראשונה. לטענתו, הוא פותה, או אוים, או הופעלו עליו לחצים בלתי הוגנים, על-ידי אנשי המשטרה או על-ידי מדובב שהוכנס לתאו על-ידי השוטרים. כפי שאפרט להלן, טענת הזוטא צומצמה על-ידי הנאשם בסיכומי טענותיו, והיא מתייחסת בסופו של דבר אך ורק לטענות בנוגע לדברים שנאמרו לו על-ידי המדובב, אשר הפעיל עליו לחץ בלתי הוגן ופיתה אותו למסור את הגרסה שמסר בהודעות למשטרה, וגם לגבי טענת זוטא זו נטען כי יש לדון בה רק אם בית המשפט יקבל את נוסח הדברים שנאמרו למדובב, על-פי התמלול והתרגום שהגישה המאשימה.

8.         להלן אבחן בנפרד את הראיות שהוגשו בנוגע לכל אחד מהאישומים הראשון והשני.

האישום הראשון - השוד בשפרעם

9.         העבירות המיוחסות לנאשם באישום זה הינן כאמור לעיל, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, סיוע לכניסה והתפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע, וכן קשירת קשר לפשע. אין טענה כי הנאשם היה שותף לביצוע השוד.