הכרעת דין בתיק פ 2905/08

התביעה מייחסת לנאשם שתי עבירות: פריצה לרכב בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 413 ו' סיפא לחוק העונשין, תשל"ז ^-1977 (להלן: "החוק") וגרימת חבלה במזיד לרכב עבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 16/3/08 בסביבות השעה 11:00, ברח' המעפילים פינת גלי תכלת בהרצליה, נפרץ רכב שהיה בהחזקתה של נטלי גולדברג. השמשה הימנית האחורית נופצה, ונשברה הזכוכית של מכשיר הרדיו דיסק שהיה ברכב.

הנאשם מאשר כי היה עם רכבו ואדם נוסף במקום,  מוסיף כי הבחין ברכב הפרוץ אך טוען כי אין לו כל קשר לפריצה.

העדה המרכזית מטעם התביעה הינה הגב' יוליה פצירסקי. גם ההגנה מסכימה כי עדה זו הינה עדה מהימנה, אך טוענת כי אין בעדותה כדי להצביע על הנאשם כמבצע הפריצה.

נוכח חשיבות עדותה של הגב' פצרסקי ראוי לפרט את הדברים שמסרה.

העדה ציינה כי ביום 16/3/08 היא קבעה תור אצל רופא השיניים שלה בשעה 11:00 בהרצליה. זמן קצר לאחר השעה 11:00 עמדה ליד החלון בחדר ההמתנה של אותו רופא שיניים והתבוננה בחנייה.

את ההמשך תיארה העדה כך:

"...ראיתי שני גברים שמסתובבים בתוך החנייה. הם הסתובבו ברכב סובארו אימפרזה כסופה. אחד היה ברכב והשני הסתובב בחנייה רגלית ועשה את עצמו כאילו עושה צרכים, וזה נראה לי מוזר שכל פעם הוא נעמד ליד כלי רכב ועושה צרכים, והוא הביט לתוך הרכבים. אחר כך בקטע מסויים חבר שלו שהיה באוטו יצא מהאוטו, פתח את תא המטען והוציא משהו והצמיד אותו לבטן וניגש לרכב צמוד מסוג יונדאי כסוף, הוא בא מהצד של החלון האחורי של הנוסע בדלת האחורית, בצד ימין של הרכב, ואז הוא השחיל אותו בין החלון לדלת ואז הדלת נפתחה והוא חיטט בתוך הרכב, במושב האחורי, מי שעשה את זה זה הנהג...".

העדה ציינה כי אחרי מעשים אלה הנהג נכנס לרכב, חברו כבר היה ברכב והם נסעו מן המקום. העדה רשמה על פתק את מספר הרכב לפני שעזב את המקום (ת/9) והודיעה על מה שראתה למשטרה.

העדה ציינה כי למעט מספר שניות היה לה קשר עין רציף עם האנשים שהיו ברכב הסובארו. היא הוסיפה שמסרה לשוטרים שלא תהיה מסוגלת לזהות את אותם אנשים.

המשטרה איתרה את בעל רכב הסובארו שמספרו 5173961. הנאשם אישר כי רכב זה הוא בשימושו וכן אישר כי היה בזירת האירוע בסביבות השעה 11:00. בעת שנעצר בשעה 20:00 מסר הנאשם: "אני פה על לא עוול, ראיתי רכב פרוץ ליד הרכב שלי...".

בזירת האירוע השוטרים מצאו את רכב היונדאי פרוץ כשהחלון הימני אחורי נפרץ ונשבר.

בהודעתו באותו יום מסר הנאשם כי נסע עם בחור צרפתי בשם ז'ק להרצליה. כשהגיע לחנייה הוא הבחין ברכב פרוץ ואז אמר לנוסע שעימו: "בו נזוז לפני שיהיה בעיות...". הנאשם אישר כי הגיע לאותו מגרש חנייה בסביבות השעה 11:30 באותו יום.  הנאשם ציין כי פגש את אותו ז'ק בבית קפה בנתניה, לדבריו אותו אדם רצה להזמין מונית לת"א, והנאשם הציע להסיע אותו לכיכר המדינה בת"א תמורת 150 ש"ח.

לשאלת החוקר מדוע הגיע להרצליה, מסר הנאשם: "...אמרתי לו שבוא אני אראה לך את כל החוף של הרצליה, אז עשיתי סיבוב ונסעתי לת"א...".

בהמשך ציין הנאשם כי הוא הבחין כי ברכב ירוק שבסמוך לו חנה "היה חלון קטן שבור" הנאשם הכחיש כי נגע ברכב זה או פרץ אותו אך אישר כי ירד מרכבו והתקרב לרכב הפרוץ.

הנאשם הוסיף כי עשה צרכיו בחנייה והוסיף: "...אני חולה סכרת ואני משתין כל עשר דקות, אני לוקח כדורים...". הוא ציין כי עשה צרכיו רק פעם אחת בחנייה.

בהודעה נוספת שמסר הנאשם הוא ציין: "....באתי להחנות, ירדתי להשתין וג'ק נשאר באוטו ואז ראיתי חלון קטן פרוץ ואמרתי לג'ק בו נזוז לפני שיאשימו אותנו בשטות הזו...".

הנאשם הכחיש כי הוציא מרכבו דבר מה וכי הכניס את גופו לתוך הרכב הפרוץ.

עדת התביעה הגב' פצירסקי עשתה עלי רושם אמין ביותר. היא תיארה כיצד נהג הרכב שבחזקת הנאשם יורד מרכבו מוציא דבר מה מתא המטען, פותח את רכב היונדאי ומחטט בתוך הרכב.  גרסתה מוכיחה באופן חד משמעי כי הנאשם הוא זה שפרץ לרכב.