הכרעת דין בתיק פ 2816/04

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של "חבלה חמורה" לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

המדובר באירוע מיום 13.9.02 שעה 09:00, שהתרחש ברחוב הרצליה חיפה.

על פי עובדות כתב האישום, תקף הנאשם את איליה גורנשטיין (להלן: "המתלונן") באופן שחבט בו בפניו וגרם לו לחבלה חמורה, היינו שבר בזיגומה מימין והמטומה פריאורבטלית מימין.

מטעם התביעה העיד המתלונן, מר איליה גורנשטיין, אשר סיפר בין היתר:

הכיר את הנאשם לפני כ-5 שנים ונוצרו בינהם קשרי חברות.

ביום המקרה, עת שהלך ברחוב הרצליה בחיפה, שמע את קולו של הנאשם קורא לו וכשהסתובב "קיבלתי מכה בראש. יכול להיות שהיו עוד כמה בעיטות ברגליים, גם המכה הראשונה היתה מספיקה כי גם אחרי המכה הזאת שקמתי הרגשתי לא טוב וירד לי דם מהעין והיתה לי נפיחות".

העד סיפר כי בעת המקרה היה בדרכו מקופת חולים לביתו ומשנשאל מהו הרקע לאירוע טען כי הנאשם "רצה לקבל ממני כסף".

הסברו - בחקירתו הראשית - היה כי לקח "בהלוואה" מהנאשם אקסטזי ואל.אס.די. וכי "המשטרה תפסו אותי עם הכדורים האלה, נשפטתי ודיברתי עם ולדימיר (הוא הנאשם, א.ה.) בקשר לזה. אמרתי לו שאני צריך עו"ד ואני לא אשם".

העד הסביר כי שילם לנאשם סכום של 300 ש"ח בנוכחות הוריו וסכום של 500 ש"ח בעת שבילו בפאב.

לשאלה כמה נשאר חייב לנאשם, השיב "לא יודע, לא זוכר. הוא אמר לי שאני חייב עוד".

בחקירתו הנגדית נשאל המתלונן כיצד הוא מסביר את העובדה שלא היו אנשים ברחוב, על אף העובדה שהמדובר בשעה 09:00 בבוקר, כאשר בסביבה חנויות רבות, אנשים רבים ותנועת מכוניות.

תשובתו היתה: "נכון אבל זה נפל במועד של חגים ואני לא זוכר בדיוק מה. יכולים לבדוק לפי החגים. לא היו אנשים ברחוב".

בנקודה זו נחקר המתלונן ארוכות, אך חזר וטען כי לא היו אנשים ברחוב, מלבד מספר ילדים, מאחר ו "זה היה חגים".

באשר להליכתו לקופת החולים הסביר המתלונן - בחקירה הנגדית - כי המדובר ב "קליניקה ברחוב הגפן לנרקומנים" לשם ניגש כדי לקבל תחליפי סם.

במהלך החקירה הנגדית, נשאל המתלונן מדוע סיפר במשטרה כי הנאשם מסר לידיו את הסמים למשמרת עקב העובדה שהתגייס לצבא ובחקירתו הראשית בבית המשפט, טען כי הסמים נמסרו לו לשימושו העצמי - תשובתו היתה "לא, לא אמרתי את זה. אמרתי שהוא הלווה לי אותם. אולי לא הבינו אותי נכון".

משנאמר לו כי החוקר שחקר אותו עשה זאת בשפה הרוסית, השיב "כן. השוטר הרוסי היה בלחץ. זה היה תקופת חגים ומהתחלה לא רצה לקבל אותנו. מהתחלה אמר שאין לו זמן ואחר כך אמרו לו שהוא יקבל את העדות".

באשר לסמים טען העד כי הם היו שייכים לו.

משהוצגה בפניו ההודעה שמסר במשטרה (נ/1) שבה נרשמה מפיו גרסתו לגבי הסמים לפיה "לפני שנה ולדימיר נתן לי קופסא עם סמים כדורי אקסטזי וביקש ממני לשמור כי הוא התגייס לצבא ובתקופה ההיא תפסו אותי משטרה והיה לי משפט ולא סיפרתי שום דבר על ולדימיר, מאז ולדימיר התחיל לדרוש ממני כסף בעלות הסמים, בסך 1,000 ש"ח...".

השיב המתלונן "אני לא אמרתי דברים כאלה. במשטרה כשהיה המשפט שלי, אני אמרתי שזה הסמים שלי וזהו. היה לי משפט וזה נגמר מזמן. אני אמרתי שזה שלי".