הכרעת דין בתיק פ 2714/06

בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם נטען כי ביום 25.9.05 סמוך לשעה 12.10, בקומה השניה של משרד החקירות בתחנת משטרת חדרה, העליב הנאשם שלא כדין את השוטר עבד קעדאן, חוקר משטרה, (להלן: "המתלונן") בכך שצעק לעברו "אתה שוטר מושחת" וזאת בעת ועקב מילוי תפקידו של שוטר זה, על פי החוק.

העבירה אשר יוחסה לנאשם הינה העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

בישיבת ההקראה שהתקיימה בפני ס. הנשיא כב' השופטת י.אבירם, קבעה כב' השופטת כי מטענותיו של הנאשם בפניה ניתן להבין כי הינו כופר בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

התיק הועבר לשמיעתו בפני.

בישיבת בית המשפט מיום 13.2.07, הוקרא לנאשם כתב האישום ובתגובה השיב הנאשם בתשובה ארוכה שלא התייחסה ישירות לכתב האישום אך לבסוף השיב עניינית, כי:

"אני אומר שאמת דיברתי. הבן אדם הזה פגע בי וזה נאמר בעקבות המעשים שהוא עשה נגדי ... אני טוען גם שיש לי טענת הגנה מן הצדק". (עמ' 12 שורות 12-16 לפרוט).

מתגובת הנאשם עולה אפוא כי למעשה הנאשם הודה באמירת הדברים אולם העלה טענת הגנה של "אמת דיברתי" הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965.

ברם, במהלך שמיעת הראיות בתיק, התברר כי גרסתו שונה שכן טען כי כלל לא אמר למתלונן את הדברים הנטענים בכתב האישום.

על ההתרחשות ביום האירוע העיד המתלונן, השוטר עבד קעדאן, הוא עד התביעה מס' 2.

המתלונן משמש בתפקיד של טוען מעצרים של משטרת חדרה ומסר בעדותו כי הינו מכיר את הנאשם במסגרת תפקידו, ממקרים קודמים בהם הופיע כטוען המעצרים של התחנה במספר בקשות מעצר כנגד הנאשם.

לדבריו, ביום האירוע בשעות הצהריים, כאשר היה במזנון תחנת המשטרה, ניגש אליו הנאשם וביקש לשאול אותו מספר שאלות. העד ביקש מהנאשם כי לא יפנה אליו מאחר וישנה החלטה בית משפט השלום בחדרה, שניתנה על ידי כב' השופט קפלן האוסרת על הנאשם ליצור קשר עם שוטרי התחנה. המתלונן עזב את המזנון ועלה למשרדו בקומה השניה.

בהמשך, כשהיה בקומה השניה הבחין בשלב כלשהו כי הנאשם נמצא במשרדי החקירות וזה האחרון פנה אליו שוב בשאלה כלשהי. המתלונן אמר לנאשם כי אסור לו לפנות אליו על פי החלטת בית משפט והנאשם השיב לו שיעצור אותו.

המתלונן פנה לראש משרד החקירות על מנת לברר אם ישנה החלטה שונה מהחלטת כב' השופט קפלן וככל הזכור לו, נאמר לו הן על ידי ראש משרד החקירות, מר משה בר-בלטה והן ע"י השוטר שמוליק רווה כי ישנה החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה המבטלת את ההחלטה האוסרת על הנאשם להמצא במשטרה חדרה. המתלונן פנה אל הנאשם ואמר לו כי הוא יכול ללכת אך הנאשם אמר לו כי הוא שוטר מושחת. עד התביעה העיד כי אמר לנאשם פעם נוספת שילך שאם לא כן יצטרך לעוצרו והנאשם חזר שוב ואמר לו כי הוא שוטר מושחת.

המתלונן הכחיש בחקירתו הנגדית את הטענה כי בעת שהיו במזנון שאלו הנאשם מדוע שיקר בדיון המעצר אצל כב' השופט קפלן וטען כי לא אפשר לנאשם לשואלו דבר.

המתלונן שלל עוד את האפשרות כי ביקש מהנאשם להתלוות אליו למשרדי החקירות שנמצאים בקומה השניה של תחנת המשטרה וטען כי הוא עלה לבדו לקומה השניה של התחנה והבחין בנאשם שנית בהיותו בקומה השניה.

המתלונן ערך מזכר על ההתרחשויות, הוא נ/1 ואישר בעדותו את נכונות תוכנו.

עיון בתוכן המזכר מעלה כי הינו תואם את עיקרי עדותו של העד באשר לאופן התרחשות האירוע, כפי שתיארה בבית המשפט.

אף במזכר ציין המתלונן כי לאחר שעלה לבדו מהמזנון לקומה השניה הבחין בנאשם ליד מדרגות הקומה השניה ואמר לו כי הינו מנוע מלהיכנס לתחנת המשטרה ע"פ החלטת בית משפט ואז הנאשם אמר לו :" אז תעצור אותי". לאחר מכן, ביקש המתלונן מהנאשם להתלוות אליו למשרדו של ראש משרד החקירות, שם שאל המתלונן את ראש משרד החקירות ואת פקד שמוליק רווה אם ישנה החלטה המשנה את החלטתו של כב' השופט קפלן.

בחקירתו הנגדית, נחקר המתלונן ארוכות ע"י הנאשם באשר לפעולות שביצע בתיקים אחרים, בהם היה מעורב הנאשם.