הכרעת דין בתיק פ 2690/07

הנאשמים, אב ובנו, מואשמים בהונאת חברת ביטוח בכך שהציגו מצג לפיו האב- נאשם 1, נהג ברכב שהיה מעורב בתאונה בעוד שבפועל הבן- נאשם 2, נהג בו. כמו כן הואשמו בשיבוש מהלכי משפט ע"י מסירת הודעות שקר במשטרה, ונאשם 2 הואשם בנוסף בנהיגת רכב ללא רישיון נהיגה. אין חולק כי בתקופה הרלוונטית נאשם 2 נפסל מלנהוג ע"י החלטת בימ"ש.

תמצית עובדות כתב האישום:

ביום 8.12.02 בשעה 18.10, נאשם 2 נהג ברכב טויוטה (להלן הרכב), פגע ברכבו של מאיר גוזלן (להלן גוזלן) וכתוצאה מכך נוצרה תאונת "שרשרת" בה היו מעורבים 3 כלי רכב נוספים.

נאשם 1 הגיע למקום התאונה וביקש מגוזלן לומר כי הוא ולא נאשם 2 נהג ברכב.

במשטרה סיפרו הנאשמים כי נאשם 1 נהג והבן ישב לידו.

נאשם 1 תבע את חברת הביטוח "הראל" וקיבל פיצוי בסך 20,394 ש"ח. אין חולק כי ע"פ תנאי הפוליסה, החברה תחוייב בנזק אם הנהג הוא מעל גיל 40. נאשם 2 הינו יליד 1981.

התביעה הסתפקה בהעדתו של גוזלן, הנהג שרכבו נפגע מאחור ע"י רכב הנאשמים, וזו תמצית עדותו:

נסע ברכב של מקום העבודה שלו, ברח' ז'בוטינסקי מכיוון ת-א לכיוון רמת גן. היה עומס והתנועה זרמה לאט. הוא עבר באור ירוק את הרמזור של צומת מכון מור, כשלפתע שמע חריקת בלמים ומכונית פגעה בעוצמה ברכבו מאחור. מהמכה רכבו הועף קדימה ופגע ברכב שלפניו. לרכב נגרם נזק מלפנים. גוזלן ניגש לראות את הרכב מלפנים ואח"כ מאחור. הוא ראה שבמושב הנהג ברכב שפגע בו, יושב בחור צעיר, נאשם 2, חיוור ומבוהל ומדבר בטלפון. נאשם 1 לא היה במקום והגיע למקום התאונה כ- 10 - 15 דקות אח"כ. בינתיים הגיעה המשטרה, במקום היו גם פצועים. השוטרים בררו פרטי המעורבים וביקשו לפתוח את ציר התנועה.

נאשם 1 ניגש אליו ואמר שהוא נהג באוטו וגוזלן ענה לו "אתה נהגת". הוא לקח את הפרטים מנאשם 1. לדברי העד: "הבנתי את הקומבינה אבל לא רציתי להסתבך, את העדות מסרתי במשטרה...הבנתי כי האבא אמר לי באותו רגע, יש לבן בעיה, יש לו רשיון חדש, שלא יהיו לו בעיות." (עמ' 6 ש' 15- 17). לטענת גוזלן, במשטרה סיפר את האמת.

הנזק לרכב תוקן ע"י החברה שבה עובד גוזלן ושהיא בעלת הרכב.

בחקירתו הנגדית הוסיף ואמר:

-          מסר לחברת הביטוח את פרטיו של נאשם 1 כמי שנהג ברכב.

-          לדבריו ראה את הבן נוהג ברכב. האבא ניגש אליו והציג עצמו כאביו של נאשם 2 ואף אמר לעד שהגיע למקום באוטובוס.

-          במשטרה אמר שהנהג הוא צעיר כבן 20. הוא התבקש לספר כיצד ארעה התאונה ולא הזכיר את "הקומבינה" כי לא נשאל. לאחר שנודע לו שהנאשמים טענו כי נאשם 1 נהג, סיפר בחקירתו השניה  במשטרה על התרמית שעשו הנאשמים.

בהסכמה הוגשו הודעותיהם של הנאשמים, ת/1 - ת/4 ודו"ח פעולה של השוטר בהסטקר- ת/5.

בדו"ח צויין כי נאשם 1 נהג ברכב שהיה מעורב בתאונה. יתר פרטי הדו"ח שעניינם תיאור התאונה,  אינם רלוונטיים לענייננו.

מטעם ההגנה העידו שני הנאשמים ולהן פירוט גרסאותיהם:

נאשם 1

מקום עבודתו היה באותו זמן ברח' הרצל ברמת גן. נדבר עם בנו לנסוע יחד הביתה ואסף אותו ברכב בפינת הרצל - ז'בוטינסקי. במהלך הנסיעה, אחרי תחנת המשטרה ברח' ז'בוטינסקי, הרכב שלפניו עצר עצירת פתע והנאשם פגע בו מאחור. כתוצאה מהמכה בנו עף קדימה, הנאשם חשב שקרה לו משהו והלך לקנות לו מים. חזר עם המים והמתין כ- 7 דקות עד להגעת המשטרה.

לדבריו, אינו זוכר כלל  את גוזלן מהתאונה ולהערכתו מדובר באדם אחר- ראה עמ' 10 ש' 14- 15.