הכרעת דין בתיק פ 2495/05

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של איומים ותקיפה חבלנית בניגוד לסעיפים 192 ו-380 לחוק העונשין בהתאמה.

כעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 5.8.03, בסמוך לשעה 10:00, התקשר הנאשם      טלפונית למר עזרא פרולו (להלן:"המתלונן") ואיים עליו באומרו: "אני אפרק אותך לארבעים חתיכות, אתה תשלם פי ארבע או פי שש".  דברים אלה נאמרו בעקבות פסק דין שנפסק לטובת המתלונן בהליך שהתנהל בינו לבין אדם בשם יצחק שהינו שלטובתו התערב הנאשם בניסיון לשכנע את המתלונן להתפשר על סכום החוב.  

עוד נטען, כי למחרת, בתאריך 6.8.03, בשעה 9:30 לערך, ברחוב יפת 184 ביפו, בעת שהמתלונן ישב ברכבו ועצר עקב חסימה בכביש, ניגש אליו הנאשם ואיים עליו מתוך כוונה להפחידו, במילים: "אתה תשלם פי 40, אני אפרק אותך לגורמים". באותן נסיבות, תקף הנאשם את המתלונן בעודו ישוב ברכבו בכך שהכה בו בראשו, עד שהלה איבד את הכרתו, נגרמו לו המטומות בראשו, הוא סבל כאבים בכל גופו  ונצרך לטיפול רפואי.

אין  מחלוקת, כי בין הנאשם למתלונן קיימת הכרות רבת שנים, כמי שהם בעלי עסקים סמוכים ביפו.

אין גם מחלוקת, כי בין המתלונן לבין אדם בשם יצחק שהינו, ידידו של הנאשם, היה קיים  סכסוך כספי שמצא דרכו לערכאות, ובסופו, זכה המתלונן בתביעה שהגיש נגד שהינו. הנאשם אינו כופר בכך שהתערב אצל המתלונן בניסיון להביאו לוותר לטובת שהינו על חלק  מהסכום לו זכה בבית המשפט, אך לדבריו, הוא לא איים על המתלונן בכל צורה שהיא. הנאשם כופר גם בכך שתקף את המתלונן כמיוחס לו בכתב האישום וטוען, כי דווקא המתלונן הוא מי שתקף אותו בכך שהכניס את אצבעו לעינו.

ראיות התביעה :

המתלונן העיד וסיפר, כי מיד בסמוך לאחר שניתן פסק דין לטובתו בתביעה שהגיש נגד שהינו, החלה מסכת איומים מצד הנאשם בדרישה שיוותר לשהינו על חלק מסכום החוב שנקבע בפסק הדין. 

לדברי המתלונן, בתאריך 5.8.03, בשעה 10:00 לערך, יום לפני אירוע התקיפה שמתואר בכתב האישום, בעת ששהה אצל חבר, הוא קיבל שתי שיחות טלפון. ראשונה הייתה שיחת טלפון משהינו שבה הוא ביקש ממנו להתפשר עמו על סכום החוב, ומיד לאחריה, התקבלה שיחת טלפון מהנאשם. באותה הזדמנות אמר לו הנאשם  שאם הוא לא יסתדר עם שהינו הוא, הנאשם, ישבור לו את העצמות.  לדברי המתלונן, איומים ברוח זו לא היו חזיון נדיר בשגרת יחסיו עם הנאשם והגם שלאורך תקופה ארוכה הוא בחר להתעלם מדבריו ולא להתלונן נגדו במשטרה, הרי שבאותו יום גמלה החלטה בלבו שלא להבליג יותר. לכן, בבוקרו של יום 6.8.03, הוא שם פעמיו למשטרה במטרה להגיש תלונה נגד הנאשם.  

בדרכו למשטרה, הוא נוכח לדעת, כי כביש היציאה מחנותו נחסם על ידי מכוניתו של הנאשם שעמדה באמצע הכביש בעוד מכוניתו של אחי הנאשם חונה בצד הדרך באופן שלא איפשר את המעבר ברחוב. לדברי המתלונן, הוא צפר כדי שיפנו עבורו את הדרך, ואז יצא הנאשם לעברו כשהוא מלווה במשה אחיו ובעובד נוסף והחל לקללו ולאיים עליו במילים: "אני אפרק אותך לגורמים, אתה לא יודע איפה נפלת, אני אשלח לך אנשים".

המתלונן הגיב על קללות אלה באומרו לנאשם שאת הדברים שהוא אומר כנגדו עליו לכוון לעצמו, ואז הוא קיבל במפתיע בעיטה בעין שמאל ומיד לאחריה המשיך הנאשם להכותו מכות אגרוף בכל חלקי גופו כאשר גם אחי הנאשם מצטרף אליו.

לדברי המתלונן, במקום נכח גם עובדו של הנאשם וכן קבוצה של כ-20 אברכים אשר תפסו אותו ומנעו ממנו להתגונן. לדברי העד, כתוצאה מVתקיפה נגמרו לו חבלות כמשתקף  בתעודה הרפואית ( ראה ת/2 ) וכן בלוח תצלומים ( ראה ת/3).

בחקירתו הנגדית, הבהיר המתלונן, כי אם אולי הכניס את אצבעו לעינו של הנאשם, היה זה בנסיבות של הגנה עצמית על מנת להשתחרר מתקיפתו. 

ראיות ההגנה :

הנאשם הודה כאמור, כי שוחח עם המתלונן על אודות חובו של שהינו וביקש ממנו לוותר לשהינו על הוצאות המשפט. לדבריו, משהמתלונן ענה לו שלא להתערב, הסתיימה השיחה ביניהם. לדברי הנאשם, מאז אותה שיחת טלפון חלף כחודש ימים, ואז ביום האירוע,  בעודו עומד ליד חנותו ומעמיס סחורה לתוך מכוניתו, יצא לפתע המתלונן בקללות ובאיומים וניסה לתקפו, בכך שהכניס את אצבעו לעינו והכה אותו מכת אגרוף בפניו. לדבריו, בניסיון להתגונן מפני מעשי המתלונן, הוא בסך הכל הכניס אותו לתוך רכבו ובכך הסתיים העניין. לדברי הנאשם, בעוד הוא שוטף את פניו, עזב המתלונן את המקום. לדברי הנאשם, למחרת, בשל מצב עינו, הוא הלך לרופא וקיבל אישור רפואי  וחופשת מחלה ( ראה נ/5).

לדברי הנאשם, בשעות הלילה, הוא פנה והגיש תלונה במשטרה נגד הנאשם והשוטרת שגבתה את הודעתו ראתה את הפגיעה בעינו וציינה זאת על גבי ההודעה-   ראה נ/3.

מטעמו של הנאשם, העידה אשתו לשעבר, מרים אשכנזי ומסרה, כי ביום האירוע, בעת שנכחה במקום עסקו של הנאשם, היא הייתה עדה לויכוח קולני בין הנאשם למתלונן  ולכן הלכה לקרוא לארז, עובדו של הנאשם. לדבריה, היא לא ראתה כל עימות פיזי בין הנאשם למתלונן.

כחלק מעדותה, הוגשה הודעת העדה במשטרה- ראה נ/6. אליבא דבריה באותה הודעה, היא ראתה את המתלונן והנאשם מתווכחים ביניהם בעוד המתלונן ישוב ברכבו והנאשם רכון עם ראשו לכיוון חלון הרכב. בשלב כלשהו, לדבריה בהודעה, המתלונן החדיר את אצבעו לעינו של הנאשם, והנאשם, בתגובה, תפס אותו וניסה להתגונן.  לדברי העדה, בשלב מסוים הגיע משה, אחי הנאשם וניסה להפריד בין השניים והאירוע הסתיים במהרה ללא מכות, כשהמתלונן נסע עם רכבו לאחור ולא חזר למקום. העדה ציינה באותה הודעה, כי איש מלבד הנאשם, אחיו וארז הפועל לא השתתף באירוע.

כמו כן, העיד אחיו של הנאשם, משה אשכנזי וסיפר, כי ביום האירוע נכח במשרד בעסקו של הנאשם, כאשר לפתע שמע צעקות, יצא החוצה וראה את אחיו מגיע לעברו כשעינו נפוחה ודם זב מפיו. העד הכחיש כל מעורבות מצידו באירוע, ואף הדגיש, כי הוא נכה בשיעור של 100% ואינו מסוגל להתקוטט עם איש.

דברים ברוח זו העיד גם ארז פיינה, עובדו של הנאשם. לדבריו, ביום האירוע, שמע רעש, יצא החוצה וראה את הנאשם כשעינו נפוחה ואת המתלונן הולך לכיוון ביתו.