הכרעת דין בתיק פ 2394/05

אני מזכה את הנאשם מהעבירה של תקיפתה של דנה מהאישום השלישי. אני מזכה את הנאשם זיכוי מלא מהעבירה של כליאת שווא באישום השלישי. כמו כן אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה של הדחה בחקירה באישום השלישי.

אני מרשיעה את הנאשם בכל יתר העבירות שמיוחסות לו בשלושת האישומים.

1.         בתיק זה הוגש  כתב אישום נגד הנאשם. כתב האישום כולל שלושה אישומים.

2.         על פי כתב האישום מ.ב. היא המתלוננת בתיק (להלן : "המתלוננת") עסקה בזנות במהלך שנת 2004 במכון ליווי בבאר שבע שם הכיר אותה הנאשם סמוך לחודש ספטמבר 2004 והתפתח  ביניהם קשר רומנטי.

3.         האישום הראשון מייחס לנאשם עבירות של תקיפת בת זוג, גניבה וסרסרות למעשי זנות.

על פי אישום זה סמוך לאחר תחילת הקשר בין הנאשם למתלוננת עברו הנאשם והמתלוננת להתגורר בתל-אביב בדירה שכורה, בעוד המתלוננת ממשיכה לעסוק בזנות בבאר-שבע. כשבוע לאחר שעברו להתגורר בתל-אביב, דרש הנאשם מהמתלוננת כי  תתן לו 800 ש"ח שהיו לה במזומן מעבודתה, המתלוננת סירבה. בעקבות זאת, לפי כתב האישום, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שהיכה אותה בידה ולקח את הכסף. 

4.         עוד עפ"י אישום זה בעקבות התקיפה חזרה המתלוננת לבאר-שבע למקום מגוריה, במלון אביב. הנאשם הגיע בעקבותיה לבאר-שבע, ביקש את סליחתה והמתלוננת חידשה עימו את הקשר. על פי האישום החלה המתלוננת לעסוק בזנות בבאר-שבע ועסקה בכך מספר חודשים ובכל אותה תקופה התלווה הנאשם למתלוננת, המתין לה עד שסיימה את עבודתה ונטל את כספה לאחר כל לקוח.

5.         על פי האישום השני - במועד כלשהו בסמוך לתחילת חודש נובמבר 2004 הציע הנאשם למתלוננת לבוא עימו לישון בבית חברו בבאר-שבע. בדירה היו שני אנשים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, אחד מהם בעל הבית. 

6.          הנאשם הציע לבעל הבית לקיים יחסי מין עם המתלוננת אך היא סירבה ואז דרש הנאשם מהמתלוננת לקיים יחסי מין עם בעל הבית

. הנאשם תקף את המתלוננת היכה אותה בידיו וברגליו בכל גופה, כדי להניאה לקיים יחסי מין עם בעל הבית ואף מנע ממנה מלעזוב את החדר ואיים עליה. לפי כתב האישום בשל חששה מהנאשם, הסכימה המתלוננת לקיים יחסי מין עם בעל הבית. לאחר מכן מנע הנאשם מהמתלוננת לצאת מהבית למשך יומיים ואף נעל את דלת הבית, כשהוא עצמו יצא מהבית. בנוסף לקח את כל חפציה וסירב להחזירם ודרש ממנה כי תלך לעסוק בזנות ותתן לו 500 ש"ח בתמורה להחזרת החפצים. המתלוננת, בשל חששה מהנאשם יצאה מהבית, עסקה בזנות ושילמה לנאשם את הכסף והוא החזיר לה את החפצים. לאחר מכן ברחה המתלוננת מבאר-שבע.

7.         על פי האישום השלישי - ביום 27.3.05 פגשה המתלוננת את הנאשם בבאר-שבע. הנאשם תפס את ידה ודרש ממנה לשוחח עימו. המתלוננת התירה לנאשם להכנס למלון בו היא מתגוררת, שם ביקש ממנה הנאשם סליחה על מעשיו. המתלוננת הבהירה לנאשם כי אין היא מעוניינת בהמשך הקשר עימו. עם זאת, נפגשו הנאשם והמתלוננת מספר פעמים עד ליום 31.3.05 והנאשם שהה עם המתלוננת במלון.

8.         ביום 31.3.05 בשעות הצהריים, הגיע הנאשם למלון והמתלוננת אמרה לו שאין היא מעוניינת לראותו ועמדה לצאת מהחדר. עפ"י כתב האישום סירב הנאשם לאפשר למתלוננת לצאת מהחדר, דרש ממנה לעבוד עבורו בזנות למשך 7 ימים ולתת לו את הכסף. עוד עפ"י כתב האישום משסירבה המתלוננת תקף אותה הנאשם, בכך שהיכה אותה בראשה ובגבה, מנע ממנה לצאת מהחדר. המתלוננת צעקה לעזרה ואז דחף אותה הנאשם לעבר המיטה ולחץ כרית על פניה. לפי כתב האישום, שכנה במלון בשם דנה בן חיים (להלן:"דנה"), דפקה בדלת ודרשה מהנאשם שיעזוב את המתלוננת. הנאשם סירב וגם תקף את דנה וכן המשיך לתקוף את המתלוננת בכך שבעט בה. הנאשם דרש מהמתלוננת לעזוב את המלון יחד עימו וגם ניסה להניאה שלא למסור הודעה במשטרה, בכך שאיים עליה כי יהרוג אותה. באותו מעמד נטל הנאשם את הטלפון הנייד של המתלוננת, כסף מזומן ונמלט מהחדר בטרם הגיעה המשטרה למקום. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת כאבים בראשה ובגבה.

9.         הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום והתיק נקבע להוכחות.

10.        מטעם התביעה העידו  4 עדי תביעה כולל המתלוננת.

11.        מטעם ההגנה העידו הנאשם ואימו.

דיון:

12.        מעט מאד עובדות אינן שנויות במחלוקת בתיק זה.

אין מחלוקת כי הנאשם והמתלוננת הכירו אחד את השני בין החודשים יולי - ספטמבר 2004, המועד המדוייק אינו ידוע. נסיבות ההיכרות במחלוקת ועל כך בהמשך.

אין מחלוקת כי טרם היכרותם של הנאשם והמתלוננת עבדה המתלוננת בזנות.