הכרעת דין בתיק פ 2362/07

1.         הנאשם הוא תושב עראבה ומואשם בעבירה של לכלוך רשות הרבים לפי סעיף 13 לחוק שמירת הנקיון תשמ"ד-1984 בכך שבתאריך 25.8.05 סמוך לשעה 10:30 הזרים פסולת נוזלית של ביוב מביתו אל רשות הרבים.

            מדובר בעבירה מסוג ברירת משפט והנאשם הודיע שברצונו להשפט על העבירה.

2.         ראיות המאשימה מבוססות על עדות יחידה של מפקח תברואה במועצה המקומית עראבה ע.ת. עאסלה מוחמד אשר הגיש דו"ח על עבירה (ת/1) שרשם בכתב ידו הכולל תאור העבירה ותגובת החשוד שרשם בדו"ח.

            העד אמר בעדותו כי הבחין בעבירה בעקבות תלונות של תושבים על זרימת ביוב לכביש וריח ביוב בעת סיור שעשה במקום ולדבריו מצא שסתימה בשוחת ביוב של הבית הפרטי של הנאשם גורמת לגלישת ביוב משוחה זו לעבר הכביש שבתוך הכפר.

            העד הנ"ל הציג מזכר בכתב ידו (ת/2) שרשם בתאריך 4.9.07, כעבור כשנתיים ממועד העבירה. מזכר זה הוא רשם לפי בקשת המשרד לאיכות הסביבה כדי להסביר שרשם לנאשם את הדו"ח על עבירה ת/1 עפ"י ביקור שלו במקום ולא בגלל תלונות של תושבים בכפר.

3.         הנאשם מכחיש העבירה המיוחסת לו, טוען שלא היתה כלל זרימת ביוב מביתו לרשות הרבים ואין לבית הפרטי שלו שוחת ביקורת לביוב, כי המרחק בין קיר הבית שלו לבור הביוב הציבורי הוא כמטר וחצי בלבד ובנסיבות אלה אין צורך בשוחת ביקורת לבית הפרטי.

            הנאשם מציין בעדותו כי התמונות שצילם נ/1 א-נ/1 ד' מחזקות את גירסתו שקיר הבית הפרטי שלו נמצא במרחק של כמטר וחצי מבור הביוב המרכזי שבדרך הציבורית הסמוכה ולכן אין מקום ואפשרות לשוחת ביקורת לבית הפרטי שלו.

            לדבריו, התלונן במועצה המקומית כמה וכמה פעמים על כך שנוזלים מבית הבד ומאטליז זורמים בשיפוע של הדרך הציבורית שבסמוך לביתו ליד בור הביוב המרכזי והוא סבור שהדו"ח על העבירה הוגש כנגדו על רקע יריבות פוליטית עם ראש המועצה וחברי המועצה ממפלגתו.

4.         לאחר ששקלתי הראיות שהובאו בפני, אני סבור שהמאשימה לא הוכיחה העבירה ועובדות כתב האישום ברמת ודאות הנדרשת במשפט פלילי ואין לקבוע ממצאים עפ"י עדותו היחידה של ע.ת. עאסלה מוחמד מהנימוקים הבאים:

א.         בדו"ח על העבירה (ת/1) נרשמה תגובת החשוד וטענתו שעל המועצה המקומית לדאוג להפסקת זרימת השפכים במקום ומכאן שהוא מכחיש את העבירה ושהשפכים והביוב מקורם בסתימה בשוחת הביקורת של ביתו. בנסיבות אלה של הכחשה מצד הנאשם היה על מפקח התברואה לצלם את שוחת הביקורת הפרטית של הנאשם כדי להוכיח שהסתימה היתה שם וגרמה לזרימת ביוב ושפכים לכביש. תמוה הדבר שמפקח התברואה שמגלה עבירה במהלך סיור לא מתעד אותה בצילומים על מיקום העבירה ויש בכך לחזק טענת הנאשם שאין לו בכלל שוחת ביקורת נפרדת לביתו הפרטי ולעורר ספק בגירסת המאשימה.

ב.         ע.ת. מוחמד עאסלה אמר בעדותו בביהמ"ש כי הנאשם הודה בפניו בביצוע העבירה ואף דאג לתקן המחדל והסתימה כעבור שבוע.

            אם אכן הנאשם הודה בפני העד על ביצוע העבירה לא ברור מדוע הודאה זו לא נרשמה בדו"ח על עבירה ת/1 במסגרת רישום של תגובת החשוד.

ג.          בעדותו בביהמ"ש אמר ע.ת. מוחמד עאסלה כי הגיע למקום בעקבות תלונה של תושבים, ובהמשך הסביר כי מצא לנכון לרשום את המזכר ת/2 רק כעבור שנתיים בעקבות דרישה של המשרד להגנת הסביבה כדי להסביר שרשם את הדו"ח על עבירה ת/1 בעקבות מה שראה ולא בגלל שמישהו התלונן.

            אם אכן היתה תלונה של מישהו מהתושבים היה צריך לציין פרטיהם זאת בדו"ח על העבירה או במזכר ת/2, אך פרטים אלה לא נרשמו. בהעדר צילומים על מקום הסתימה ומקור הביוב נמנעה מהנאשם אפשרות להזמין כעד הגנה מי מהמתלוננים כדי לחזק את טענתו שמקור הביוב לא היה משוחת ביקורת של ביתו הפרטי אלא מבור ביוב מרכזי.

5.         מכל האמור, התוצאה היא שאני מזכה הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בתב האישום .

המזכירות תשלח העתק מהכרעת הדין אל:

1. ב"כ המאשימה עו"ד רם בייקוביץ, מרכז עזריאלי 1 , דרך פתח תקווה 132 תל-אביב- 67021.

2. ב"כ הנאשם עו"ד נעמנה הישאם, רח' יוסף לוי 23 אזור תעשיה קרית ביאליק.

ניתנה היום כ' ב אדר ב, תשס"ח (27 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.