הכרעת דין בתיק פ 2350/07

1.         באישום הראשון - אני מזכה את הנאשם מהעבירה של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק") וכן אני מזכה אותו מהעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק.

באישום השני - זוכה הנאשם מהעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 (להלן:"הפקודה").

            באישום השלישי - אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.      

2.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן המייחס  לו  ב- 3 אישומים את העבירות הבאות:  באישום הראשון עבירות של קשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים, באישום השני  עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ובאישום השלישי עבירה של הפרת הוראה חוקית. למען הסדר הנאשם זוכה מהעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. (ראה החלטה מיום 15.1.08 סעיף 3).

            עובדות רקע שאינן שנויות במחלוקת:

3.            איציק טייס  (להלן "המתלונן")  הוא בעל פיצוציה בבאר שבע (להלן "הפיצוציה").

בתאריך 10.12.06 התרחש אירוע דקירות בפיצוציה. בגין ארוע זה הוגש נגד הנאשם כתב אישום. הנאשם הורשע ונשפט לעונש מאסר של 12 חודשים.

4.         על רקע כניסתו של הנאשם לריצוי עונשו בכלא התרחשו האירועים נשוא האישום הראשון שבכתב האישום.

            האישום הראשון:

5.           באישום הראשון מייחסת המאשימה לנאשם את העבירות של קשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים.

6.         הקשר הפלילי על פי האישום הראשון נקשר בין הנאשם  לג.א. שהינו קטין (להלן "הקטין"), לבצע עבירה מסוג פשע דהיינו להניע את המתלונן לשלם לנאשם כסף באמצעות הקטין בדרך של הטלת אימה  ואיומים.

7.         הכסף המדובר הינו מה שמכונה בעגת בתי הסוהר "קנטינות", דהיינו סכומי כסף שמופקדים על שם האסירים והמשמשים אותם לרכישת מוצרים בקנטינה של בית הסוהר. (להלן: "הקנטינות"/ "הקנטינה"). הנאשם יצר קשר עם המתלונן וביקש ממנו להפגש ושניהם נפגשו ביום 6.6.07 בשעה 11:00 בפיצוציה ששייכת לאביו של הקטין והנקראת "סאלי את סאלי" (להלן: "סאלי"). במעמד הפגישה בנוכחות הקטין, על פי כתב האישום דרש הנאשם מהמתלונן להכניס לו כסף לקנטינה למשך שהותו בכלא בסכום של 250 ש"ח - 300 ש"ח כל שבועיים ובסה"כ דרש ממנו 5,000 ש"ח. על פי כתב האישום משסירב המתלונן לשתף פעולה עם הנאשם, צעק הנאשם על המתלונן איים לפגוע בו בכך שאם לא ישלם על הקנטינה ישרוף לו את העסק ויפגע בו ובמשפחתו. המתלונן פנה למשטרה ועל פי הנחיית השוטרים התקשר לנאשם מספר פעמים וביקש ממנו שיפחית לו את הסכום. הנאשם כעס אך בסופו של דבר הסכים כי המתלונן ישלם לו 4000 ש"ח.

שיחות הטלפון היזומות הנ"ל הוקלטו.

8.         במהלך הבאת הראיות העידו מטעם התביעה המתלונן, אשתו נואית טייס והשוטר יחיאל חוטה.

9.         מטעם ההגנה העיד הנאשם וע.ה. ציון בית הלוי חברו של הנאשם.

10.        עד התביעה העיקרי עליו מבוססות ראיות התביעה באישום הראשון הינו המתלונן. יצויין ואין על כך מחלוקת כי אשתו של הנאשם, לא היתה עדה לפגישה שהתנהלה בין המתלונן לנאשם בסאלי.

            העבירה של קשירת קשר והאם נקשר קשר בין הנאשם לקטין:

11.        כעולה מכתב האישום נקשר הקשר בין הנאשם לקטין לסחוט את המתלונן. בכתב האישום נאמר כי הקטין הוא זה שהודיע לנאשם בטלפון על הגעתו של המתלונן לסאלי, לפגישה, וכן כי הקטין הוא זה שהיה אמור לקבל מאת המתלונן את הכספים מדי שבועיים ולהפקידם עבור הנאשם בקנטינה.

12.        המאשימה לא זימנה לעדות את הקטין, שעימו לכאורה קשר הנאשם קשר לביצוע עבירת הפשע והוא היה גם עד לפגישה, שהיתה הפגישה היחידה שהתקיימה בין הנאשם למתלונן ועל הדברים שנאמרו בה מתבססת עיקר תלונתו של המתלונן בנוגע לעבירת הסחיטה באיומים שמיוחסת לנאשם.