הכרעת דין בתיק פ 2283/07

בתאריך 3/5/06, בשעה 4.05, ברח' המסגר 5, בתל אביב, עיכב השוטר, רס"ב משה עטיה (להלן: "השוטר"), נהג רכב, פבל יוזיקוב (להלן: "פבל"), בחשד כי הינו נוהג בשכרות.

נוכח אותו חשד זומן למקום צוות עם מכשיר בדיקה - "ינשוף", ובעקבות הבדיקה שהיתה חיובית, ולפיה חרג הנבדק - קרי פבל, ממכסת האלכוהול המותרת בנהיגה, החל השוטר בגביית הודעה מפבל, כשנרשם נגדו גם דוח' תנועה, לרבות זימון לביהמ"ש.

בדוח' פעולה שרשם השוטר, כמעט על אתר, עולות הנסיבות כדלקמן, כרשום בדוח' התנועה ומן הראוי להביא את הדברים כלשונם, כפי שנרשמו על ידי השוטר בדוח' הפעולה.

"עמדתי מחוץ לרכב הסמוך כשאני מתחיל לחקור חשוד בשם יוזקוב פבל, ת.ז. ..... יחד עם פבל היו ברכב עוד 2 נוסעים.

אחד הנוסעים בשם אקינשין קיריל, ת.ז. ..... ניגש אלי ונעמד ביני לבין פבל סמוך לג'יפ המשטרתי, קיבל ידע שאני שוטר מאחר וניהל עימי קודם לכן שיחה ממושכת על מנת שאשחרר את חברו פבל, בשלב מסויים כאשר ניגש ונעמד ביני לבין פבל הוא אמר לי: "משה 2,000 ש"ח זה בסדר? שאלתי אותו למה הוא מתכוון? והוא ענה 2,000 ש"ח תשחרר את פבל". אמרתי לו אני שוטר ואתה מתכוון שאני תמורת 2,000 ש"ח אשחרר את פבל? וקיריל ענה לי: "כן".

אמרתי לו שהוא עצור בגין ניסיון לשחד שוטר" (ת/3).

עוד עולה מדוח' המעצר (ת/4), כי בעת שהודעה לנאשם סיבת מעצרו, לאמור ניסיון לשחד שוטר, היתה תגובת הנאשם: "אני מצטער שאמרתי אני מבקש סליחה". בעדותו בביהמ"ש עמד השוטר על אמיתות הגירסה המופיעה בדוח' הפעולה וחזר ותארה. כן הוסיף, כי התרשם שהנאשם היה: "טיפ טיפה כבד אבל לא מעבר לזה, דיבר לעניין" (עמ' 9, שורה 2).

עוד הבהיר בעדותו, כי חזר ושאל את הנאשם לכוונתו שמא: "יש לו צ'אנס להתחמק מזה, מניסיון השוחד", אך הנאשם השיב כפי שהשיב (עמ' 8, שורה 25).

לאחר מעצרו נחקר הנאשם על ידי שוטרת, רס"ר מריאנה מושאילוב, שגבתה את הודעתו (ת/2). הנאשם סירב לחתום על תוכן החשד והאזהרה והכחיש בחקירתו כי הציע שוחד לשוטר וסירב גם לחתום על הודעתו, משהוקראה הודעתו בפניו.

כמו כן, מסרה השוטרת בעדותה, כי בה בעת שהנאשם מסר בחקירתו, ודבריו נרשמו, כי הינו "שתוי ומסטול" ואינו זוכר אם הציע שוחד לשוטר (ת/2, עמ' 2, שורה 15), התנהג הנאשם בצורה רגועה ושרבב גם: "אמירות שטותיות" (ת/1).

בעדותו בביהמ"ש הכחיש הנאשם, כי הציע שוחד לשוטר וטען: "שאלתי את השוטר כמה זה קנס 2,000 ש"ח? אחרי המילים האלה השוטר תפס אותי, זרק אותי על האוטו שלו, שם עליי אזיקים, פתח את הדלת וזרק אותי לתוך האוטו והתחיל לצעוק, מה זה פה רוסיה...".

כן טען, כי היה שתוי בעת חקירתו והעדיף כי השוטרת החוקרת תשוחח עימו בשפה הרוסית, במצבו זה.

חברו של הנאשם, נהג המכונית, יוז'יקוב פבל (ע.ה. 2), תמך בגירסת הנאשם וטען, כי הפציר בשוטר ש: "יוותר לי" ושאלו מה יהיה העונש ולכך השיב השוטר: "קנס בטוח ומשפט בדרך". וגם אז שאלו הנאשם: "כמה זה קנס עכשיו אם 2,000 ש"ח זה בסדר" (עמ' 8, שורה 9) ותגובת השוטר היתה השמת אזיקים על הנאשם.

העד הבין, לטענתו, כי כל חפצו של הנאשם היה לבדוק את גבולות הקנס, ולא מעבר לכך.

נוסע נוסף ברכב, הוא ע.ה. 3, סרגיי מישנזון, בן דודו של ע.ה. 2, טען כי שאל את השוטר מה יהיה וזה השיב ש: "אולי יהיה קנס ומשפט", ואז פנה ועמד בצד ושמע את הנאשם אומר: "2,000 בסדר", כשלכך היתה תגובה נזעמת של השוטר.

הסנגורית, עו"ד שלזינגר, עותרת לקבל את גירסת הנאשם כמהימנה, לאמור, כי כל חפצו היה לברר את גובה הקנס, וכי לא הוכח כי נתגבשה בנאשם מודעות כלשהי לכך שהינו מציע הצעת שוחד. כן נטען, כי גם אם תתקבל גירסת השוטר, עדיין אין בכך כדי לבסס די את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, משמתברר כי הנאשם היה מעורפל משתיית אלכוהול, כששומה היה על השוטר לברר עד תום, עם הנאשם, אם הינו מציע לו שוחד ולא להסתפק בשאלה "למה הינו מתכוון", שאז השיב הנאשם, לפי תומו, כפי שהשיב, והימנעות זו מלברר את הדברים לאשורם, מותירה מקום לטענה כי הנאשם לא התכוון לשחד. כן מלינה הסנגורית על כך, שהנאשם לא נחקר בשפת אימו, וכי החוקרת ניצלה את מצבו, בעודו נתון תחת השפעת המשקה, וזרזה את חקירתו. עוד נטען, כי מן הראוי היה לגבות, במהלך החקירה, גירסה, מחבריו של הנאשם, הם עדי הגנה 2 ו - 3, ומשלא נעשה כן, מדובר במחדל הפוגע בהגנתו של הנאשם.

מדובר בגירסאות קוטביות, של השוטר מזה ושל הנאשם וחבריו מזה, באשר לדברים שאכן יצאו מפיו של הנאשם. לעניין זה, מתגלה גירסת השוטר כגירסה נטולת פניות, שהועלתה מיידת על הכתב, בדוח' פעולה, בסמוך ובתכוף לאמירת הדברים, שנותרו חקוקים היטב בזכרונו של השוטר, שהבהיר עוד בעדותו, כי הינו מורגל בהפצרות ובבקשות לאי רישום דוח', אך כאן היה מדובר בהתפתחות שלא הותירה בידיו כל ברירה אחרת, מלבד לעצור את הנאשם. מעדות השוטר עולה בעליל, כי היבט הקנס כלל לא הועלה מפיו, כפי שטענו הנאשם ועדי ההגנה האחרים, מאחר ואין מדובר בעבירה שהיא בבחינת ברירת קנס.

עוד מתברר, כי טרם הפניה האמורה, ניהל עימו הנאשם שיחה ממושכת בניסיון לשכנעו: "לשחרר את פבל", ומשזו העלתה חרס, הביע במילים מפורשות וברורות הצעה שאין לפרשה, אלא כפי שפרשה השוטר, לאמור: הצעת שוחד לכל דבר, קרי הצעה ליתן לשוטר 2,000 ש"ח בתמורה לשחרורו של פבל. אין מקום לטענה העיקרית שהושמעה בהקשר זה על ידי הסנגורית, לפיה היה על השוטר לדקדק עם הנאשם מעבר לכך, לאמור לחזור ולשאול האם אכן מדובר בכוונה מצד הנאשם להציע שוחד. שאלת השוטר כפי שנוסחה בדוח' הפעולה, לא הותירה מקום לספק כי הנאשם מתבקש להבהיר את כוונת דבריו, לאמור "אמרתי לו אני שוטר ואתה מתכוון שאני תמורת 2,000 ש"ח ישחרר את פבל" (ת/3) והנאשם המשיך ועמד על הצעתו.

הנאשם נמצא הן על ידי השוטר והן על ידי החוקרת (ע.ת. 2), כמי שדיבר עברית טובה וברורה, כפי שעלה גם מעדותו בביהמ"ש.

הטענה כי השוטר נקלע, אפוא, לאי הבנת הדברים בנסיבות העניין, אינה ראויה להישמע בנסיבות דלעיל.