הכרעת דין בתיק פ 219/03

1.         כתב האישום המתוקן שהוגש בתיק זה הוגש כנגד ארבעה שמאי מקרקעין - שלמה תענך, שמואל שחר, מוסא חלף ושמעון שינה.

2.         ארבעת השמאים הנאשמים עבדו תקופות ארוכות בלשכת השמאי הממשלתי בחיפה והצפון כעובדי מדינה והינם שמאים בכירים וותיקים.

הנאשם הראשון, שלמה תענך, הוסמך כשמאי ב- 1967 ושימש כשמאי מחוזי בלשכת השמאי הממשלתי בחיפה והצפון. מ- 1981 ועד 1996 שימש כמנהל לשכת חיפה והצפון. מ- 1996 ועד לפרישתו בספטמבר 2000, שימש כסגן השמאי הממשלתי הראשי.

הנאשם השני, שמואל שחר, החל לעבוד באגף שומת מקרקעין בלשכת חיפה בשנת 1970, הוסמך כשמאי מקרקעין ב- 1977 ושימש כמנהל לשכת חיפה והצפון מ- 1996 ועד להשעייתו ב- 2001 בעקבות פרשה זו.

הנאשם השלישי, מוסא חלף, החל לעבוד כשמאי מקרקעין באגף שומת המקרקעין בלשכת חיפה והצפון ב- 1972, לאחר מכן שימש כשמאי מחוזי ומ- 97' אף כסגן מנהל הלשכה עד לפרישתו ב- 2/2002, בעקבות פרשה זו.

הנאשם הרביעי, שמעון שינה, המבוגר מבין ארבעת השמאים, עבד כשמאי מקרקעין בשירות הציבורי בלשכת חיפה והצפון במשך 30 שנה מאז 1964 ועד לצאתו לגמלאות ב- 1994 כשתקופה מסויימת שימש סגן לשכת חיפה והצפון (עמ' 688, 826, 7-1016, 1110,  32 לפרוט').

כתב אישום זה עניינו בעבודות שמאות שביצעו ארבעת הנאשמים עבור המוסד לביטוח לאומי בתקופת 1996 - 2001.

במהלך הבאת הראיות הוגשו מסמכים רבים ביותר ונשמעו עדי תביעה רבים, בהם אנשי אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים, אנשי המוסד לביטוח לאומי, חוקרי משטרה, אנשי נציבות שירות המדינה ואחרים. ארבעת הנאשמים מסרו כולם עדות להגנתם ולא הביאו עדים נוספים.

הראיות נשמעו לאורך ישיבות רבות ואין לי אלא להביע בפני ב"כ הצדדים כולם את הערכתי על חלקם בניהול המשפט רחב היריעה בצורה יעילה.

3.         כתב האישום

            בכתב האישום המתוקן 3 פריטי אישום.

האישום הראשון המועלה בכתב האישום, עניינו בטענה לחיוב ביתר בחשבונות שכר הטרחה שהוגשו למוסד לביטוח לאומי, עניינו של האישום השני הוא בביצוע עבודות פרטיות בניגוד לאיסור. עניינו של האישום השלישי בהלבנת הון.

בחלקו הכללי של כתב האישום, מצויין כי לאור הוראות חוק הבטחת הכנסה תשמ"א - 1980 ותקנה 10 (ב) לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב - 1982, נוצר במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), אליו מוגשות התביעות לגמלה על פי חוק הבטחת הכנסה, הצורך בקבלת שומות מקרקעין לגבי נכסי תובעי קצבאות על פי החוק.

בכתב האישום מצויין כי בנובמבר 78' סוכם בין השמאי הממשלתי הראשי דאז זאב כהן, לבין מנהל אגף זקנה ושאירים במל"ל מר בן ציון ליפשיץ, כי עובדי אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים יבצעו שומות עבור המל"ל כעבודה פרטית, כאשר, בין היתר, גובה שכר הטרחה ייקבע על פי תעריף לשכת שמאי המקרקעין בישראל תוך מתן הנחה.

עוד מצויין כי 4 הנאשמים ושמאי נוסף בשם דב שיוביץ', כולם עובדי אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים בלשכת חיפה והצפון, סיכמו ביניהם בסמוך לעריכת ההסכם ב- 78', כי השומות עבור המל"ל תבוצענה על ידם במשותף, כשהעבודות תחולקנה ביניהם על בסיס גיאוגרפי ושכר הטרחה יחולק שווה בשווה בין חמישתם ללא קשר לכמות העבודה שיבצע כל אחד מהם בפועל, כאשר ב- 1989 פרש השמאי החמישי, דב שיוביץ', מהשותפות.

עוד מצויין בכתב האישום, כי ב- 28.09.98 נחתם הסכם קיבוצי בין ממשלת ישראל באמצעות משרד האוצר, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואחרים בענין תנאי העסקת השמאים בשירות המדינה, כאשר על פיו נאסר על ביצוען של עבודות פרטיות על ידי השמאים בשירות המדינה באופן מוחלט כשבתמורה זכו השמאים בשירות המדינה לתוספת בשיעור של 27% משכרם.

נזכר כי ההסכם הקיבוצי לא חל על נאשם 1 שהחל מ- 20.2.97 הועסק על פי חוזה בכירים שאסר עליו ביצוע כל עבודה פרטית.

מצויין כי השמאי הממשלתי הראשי, משה יצחקי, שלח ב- 1.10.98 מכתב למנהלי לשכות האגף ביניהם נאשם 2 ולנאשם 1 כמכותב, בו הודיע להם על חתימת ההסכם ועל האיסור המוחלט שחל עליהם לבצע עבודות פרטיות. נטען כי ב- 14.12.98 בעקבות ההסכם הקיבוצי סוכם בין המל"ל לשמאי הממשלתי הראשי כי אגף שומת מקרקעין יחל לשמש בתפקיד מטה ויפנה את הבקשות להערכת שווי שישלח המל"ל לשמאים פרטיים הקשורים עם האגף, כאשר ב- 10.1.99 העביר משה יצחקי למנהלי לשכות האגף ביניהם נאשם 2 (ונאשם 1 כמכותב) הנחיה לפיה תועברנה העבודות עבור המל"ל לשמאים פרטיים המועסקים בלשכה כקבלני חוץ.