הכרעת דין בתיק פ 2133/06

המבוא:

כנגד  הנאשם הוגש כתב אישום בגין העבירות כדלקמן:

1.         ציד חיית בר מוגנת בניגוד לסעיף 2 ו-14(ב) לחוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן: "החוק").

2.         ציד ללא רישיון ציד בניגוד לסעיף 2 ו-14(ב) לחוק.

3.         ציד במלכודת בניגוד לסעיף 5(6) וסעיף 14 (א) לחוק.

4.         החזקת חיית בר מוגנת בניגוד לסעיף 8(א)(3) ו-14 (א) לחוק.

העובדות עפ"י כתב האישום:

בתאריך 9.8.05 בשעה 11:45, בנחל מצובה, עסק הנאשם בציד דרבנים באמצעות מלכודת אותה הניח בשטח. ברכבו נמצאו מספר קוצי דרבן .

הדרבן הינו חיית בר מוגנת. לנאשם לא היה רישיון ציד או היתר למעשיו.

טענות המאשימה:

ב"כ המאשימה טען כי בהודעתו של הנאשם שנגבתה ע"י עופר יעקב, הודה הנאשם במפורש בביצוע העבירות מלבד עבירת ההחזקה.

לפי דברי הנאשם בהודעתו בדרכו לעבודה עצר את רכבו להתפנות.

לדבריו, (ת/3):

"מצאתי מלכודת בצומת כשהלכתי להשתין ולקחתי אותה. אני מנסה לתפוס דרבן, אם אני אצליח טוב אם לא, לא נורא".

לדברי ב"כ המאשימה, בנוסף להודעתו של הנאשם, העדים: עלי עאהד (להלן: "עלי") - פקח ברשות הטבע והגנים באזור הגליל המערבי ועופר יעקב (להלן: "עופר") - מנהל מרחב איזור גליל עליון ברשות הטבע והגנים, העידו בביהמ"ש שבעת שערכו מארב על מלכודת דורבן שהונחה בין קיבוץ איילון לנחל מצובה בשטח חורש טבעי, זיהו את הנאשם ואף צילמו אותו (ת/6, ת/7א'+ב'), בעת שניגש למלכודת הדורבן והכין אותה, מצאו בתוך רכבו של הנאשם, קוץ/שערה של דורבן    (ת/4) ושק גדול שבדרך כלל משמש ללקיחת הדורבן.

עלי העיד כי מאחר והוא יודע היכן הנאשם עובד (בקיבוץ איילון), מלכודת הדורבן לא היתה בדרכו של הנאשם למקום עבודתו.

עופר העיד כי ראה את הכלוב של הדרבן פתוח ובתוך המלכודת מונחים פירות ופיתיון והסביר את תהליך לכידת הדרבן במלכודת (פרוט' עמ' 5 ש' 3-4) וכי הם סגרו את המלכודת וראו את הנאשם מתעסק עמה.

טענות הנאשם:

הנאשם הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום וטען כי המלכודת לא שייכת לו.