הכרעת דין בתיק פ 2127/03

א. רקע

כתב האישום מייחס לנאשם עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נח], תשל"ג-1977. נסיבות העבירה הן, כי ביום 23.8.01, נתפס הנאשם בתא באגף בידוד בכלא באר שבע, כשבחזקתו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 4.29 גרם, עימו שב מחופשה בה שהה מחוץ לכלא, כשהוא מחולק ל-4 אריזות.

הנאשם לא כפר בהחזקת הסם והיקפו, אך טען כי הסם שנתפס עליו, נועד כולו לשימושו העצמי. לדבריו קנה את הסם בלוד בעת חופשה בה שהה מחוץ לכלא, הוא אינו יודע את משקלו המדויק ושילם בעבורו 600 ש"ח, שהיו ברשותו מסכום שנמסר לו על ידי מעבידו לשעבר בשוק הכרמל, בעת שיצא לחופשתו הנ"ל, בגין חוב שכר העבודה שהיה חייב לו.  מעבר לשמו הפרטי של מעבידו, שלמה, לא ידע הנאשם למסור כל פרט נוסף לגביו ולמותר לציין כי אף לא הובא להעיד מטעמו.

ב. ראיות הצדדים.

    ראיות המאשימה

המאשימה הגישה את הודעת הנאשם מיום 7.8.01 (ת/1), בה ציין, כי הסם אינו שייך לו ואינו משתמש בסם (ש' 19,21 ו -23). כן  הוגשה הודעתו של עד התביעה ראובן יחזקאל, המשמש כסוהר בכלא אשל, אשר תיאר את תפיסת הסם אצל הנאשם (ת/3 מיום 27.8.01). חוו"ד מומחה בעניין הסם שנתפס (ת/2), קבעה, כי הסם שנתפס הינו הרואין במשקל של 4.2917 גרם נטו.

עדות הנאשם

בניגוד לגרסתו במשטרה, העיד הוא בבית המשפט כי בתקופה הרלוונטית היה משתמש בסם (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 12.1.06 ש' 17). הוא קנה את הסם ב-600 ש"ח (עמ' 9 ש' 3), כשלא עבד באותה תקופה שכן היה במאסר ולא היה לו כל מקור פרנסה (עמ' 10 ש' 19) ואולם את המימון לרכישה קיבל מחוב ששולם לו על ידי מעבידו לשעבר אצלו עבד בשוק הכרמל (עמ' 9 ש' 5-12). 

ג. סיכומי הצדדים

1.      סיכומי המאשימה

טענת המאשימה נסובה למעשה על 3 אדנים: הנאשם לא הפריך את החזקה הקבועה בחוק, אין לנאשם האמצעים לרכוש כמות סם כזו לשימושו העצמי וכי מחירו של הסם בשוק עומד על פי 3 מהמחיר שננקב על ידו.  לאור זאת, ביקשה ב"כ המאשימה להרשיע את הנאשם בהחזקת סם שלא לשימוש עצמי, כמפורט בכתב האישום.

2.  סיכומי הסנגוריה

ב"כ הנאשם הסכים לעובדות שהועלו על ידי המאשימה, כמו גם לעובדה בדבר שינויי הגירסה של הנאשם.  יחד עם זאת טען כי הנאשם הינו נרקומן ותגובת הכחשתו הראשונית היתה תגובה צפויה, אימפולסיבית. אין ספק כי בתקופה הנדונה היה הנאשם מכור לסמים, וזוהי גרסתו הנכונה.

גם חלוקת הסם ל-4 מנות אינה מוכיחה כי לא הוחזק לשימושו העצמי. לדברי הסניגור, מסר הנאשם גירסה הגיונית ועל רקע חלוף הזמן הרב, כ-4.5 שנים, לא יכול היה ריאלית למסור פרטים מדויקים יותר בדבר מעבידו.

עוד טוען הסניגור לעניין העובדה כי עפ"י גרסת המאשימה מדובר בסם ששוויו כ-1,800 ש"ח, דבר שלא הובאה לו כל אסמכתא מצידה.

ד. דיון

1. כללי

אין חולק כי הנאשם החזיק סם מסוכן מסוג הרואין, בכמות העולה על החזקה הקבועה בחוק לעניין החזקה לשימוש עצמי.

מקובלים עלי טענות הסניגור בכל שלושת המישורים: מקובלת עלי ההנחה כי תגובתו הראשונית של הנאשם היתה תגובה אימפולסיבית וכי אכן היה צרכן סמים באותה תקופה. כן מוכן אני להניח לזכותו של הנאשם כי עצם העובדה שחלוקת הסם ל-4 מנות, אין בה כדי להוכיח שלא הוחזק הוא לשימוש עצמי, ואף לשאלת שווי הסם, מקבל אני את עמדתו העקרונית של הסניגור, כי התביעה לא הביאה כל ראיה פוזיטיבית למחירו, דבר שאינו מצוי, כך למותר לציין, בידיעתו השיפוטית של בית המשפט.

יחד עם זאת, נראה לי לצערי כי לא אוכל להסכים למסקנה אותה ביקשני הסניגור לקבוע, וכי אין מנוס מקביעה כי הנאשם לא הרים הנטל המוטל עליו ולא שכנע כי הסם הוחזק לצריכה עצמית.

 להלן נימוקי:

א.     הנאשם לא הפריך את החזקה הקבועה בחוק.

אין מחלוקת כי הכמות שנתפסה הינה למעלה מפי 14 מהכמות המוגדרת בחוק ככמות הנחשבת לצריכה  עצמית. הנאשם לא היה עקבי בגרסתו ומסר גירסה שונה בחקירתו המשטרתית ובעדותו בפני בית המשפט, שעה שטען תחילה כי הסם אינו שלו ושאינו משתמש בסם  ואילו בבית המשפט טען אחרת. לכן נפגמה מהימנותו של הנאשם.

         ב. אין לנאשם האמצעים לרכוש כמות סם כזו לשימושו העצמי.

העובדה כי הנאשם לא עבד ולא היה לו כל מקור פרנסה מצביעה על אי יכולת כלכלית לרכישת הסם. גירסתו של הנאשם בדבר קבלת חוב  איננה דיה כדי לתת הסבר הגיוני, ואף המעביד הערטילאי ששמו נשאר עלום לא הובא על ידי הנאשם להעיד. עובדה זו מצטרפת גם לחוסר יכולתו של הנאשם לתת פרטים בדבר מקום העבודה עצמו בשוק הסיטונאי, ובנסיבות הכוללות לא הוכיח הנאשם, לדעתי, את יכולתו לרכישת הסם.

2. החזקה שלא לשימוש עצמי

סעיפי האישום בהם מואשם הנאשם הם -

7. החזקה ושימוש