הכרעת דין בתיק פ 2009/03

1.         הנאשם הועמד לדין באישום הראשון:

תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש בניגוד לסעיף 380 ו- 382(ג) לחוק העונשין התשל"ז -  1977; איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק הנ"ל ושיבוש הליכי משפט בניגוד לסעיף 244 לחוק הנ"ל, ובאישום השני; בתקיפת בן זוג בניגוד לסעיף 379 + 282(ב) לחוק הנ"ל ובגניבה בניגוד לסעיף 384 לחוק הנ"ל.

2.         הנאשם והמתלוננת חיים כבני זוג תחת קורת גג אחת.  המתלוננת עובדת למחייתה במכון ליווי.

3.         צוער מיכל מלכה גרניט גבתה את הודעת המתלוננת, ילנה וסילבסקי, והבחינה בסימני חבלה על גופה: סימן חבלה בקוטר 10 ס"מ בכתף שמאל, שתי שריטות אדומות בזרוע יד ימין, סימן חבלה בקוטר 1 ס"מ ביד ימין, נפיחות בלחי שמאל.

4.         במשך תקופה  ארוכה המתלוננת לא אותרה ומשאותרה, לא התייצבה בבית המשפט, חרף זימונה כדין. בדיעבד הסתבר, שהמתלוננת שבה להתגורר עם הנאשם, דבר שיכול להסביר את חוסר רצונה להעיד ואכן, משעמדה על דוכן העדים, חזרה בה מגירסתה במשטרה באופן גורף, טענה ששיקרה במשטרה "מתוך עצבים", עקב רצונו של הנאשם להפרד ממנה.

5.         בהודעה במשטרה גוללה המתלוננת מסכת אלימות וזו תכנה:

א.         ב- 20.1.03 בשעות הערב, יום לפני הגשת התלונה, הנאשם דרש ממנה כסף לסמים וכן דרש ממנה ללכת לעבוד, אך מפאת מחלתה היא סירבה. בתגובה לכך, הנאשם סטר בפניה, היכה בה בגוף ובעט בה וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות. היא בכתה והליטה את פניה עם ידיה.

ב.         היא  אמרה לנאשם שהיא תזמין משטרה, ובתגובה הוא איים שיהרוג אותה.

ג.          הנאשם נטל סכין באורך 20 ס"מ הצמיד אותו לבטנה ואיים להרוג אותה.

ד.         המתלוננת נמלטה לבית חברתה, אך הנאשם לא הרפה ממנה, התקשר אליה ואיים עליה שאם תתלונן במשטרה הוא יהרוג אותה.

ה.         ביום שישי 17.1.03, כאשר היא חזרה מהעבודה, הנאשם דרש ממנה כסף, היא אחזה את התיק שלה בחוזקה, כדי שלא יקח ממנה כסף, הנאשם היכה בה בחוזקה בפניה, היא נפלה על המיטה, התיק נשמט מידיה והנאשם לקח מתיקה 140 ש"ח.

ו.          בשבת 18.1.03, בעת שישנה, הנאשם גנב מהתיק שלה -.700 ש"ח.

6.         כאמור, המתלוננת חזרה בה מהודעתה, הוכרזה כעדה עויינת והודעתה הוגשה לפי סעיף 10א' לפקודת הראיות. בעדותה בבית המשפט טענה, כי סימני החבלה נגרמו לה חלקם מנפילה במדרגות, חלקם היו ישנים והנפיחות בלחי נגרמה כתוצאה מכאב שיניים.

            לדבריה, היא המציאה את תוכן התלונה על סמך דברים ששמעה מחברותיה ובנוסף, בעת מתן העדות במשטרה היא הייתה "מסטולית".

7.         הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען, כי הוא שכר דירה עבורו ועבור המתלוננת ושילם חצי שנה מראש מכספו הוא. לטענתו, המתלוננת כל הזמן שתתה וישנה וסירבה לצאת לעבודה, חרף העובדה שאזל לו הכסף. הוא דרש ממנה שתעזוב את הבית ותפס אותה בידיים כדי להוציאה.

            הנאשם מכחיש שהיכה אותה ולטענתו, הסימנים שהיו עליה נגרמו כנראה מהקליינטים במכון העיסוי שתקפו אותה.

8.         לאחר שבדקתי בדוק היטב את גירסת המתלוננת בבית המשפט אל מול גירסתה במשטרה, אין לי ספק כי המתלוננת שיקרה בבית המשפט ביודעין ובמצח נחושה ואנמק:

א.         המתלוננת התייצבה במשטרה ביוזמתה, מסרה גירסה סדורה, הגיונית ומפורטת עד לפרטי פרטים. בהודעה חזרה המתלוננת ואמרה, כי היא אינה "מסטולית" וכי היא זוכרת היטב את פרטי הארועים. אדם המבקש להעליל עלילה, כטענת המתלוננת, אינו מסוגל למסור תאור מפורט ומדוייק כפי שעשתה המתלוננת במשטרה.

ב.         ההודעה במשטרה נתמכת בסימני החבלה שתועדו על ידי החוקרת מיכל מלכה גרניט וכן בצילומים ת/3. ההסברים שנתנה המתלוננת בבית המשפט לסימנים שהיו עליה גובלים בחוסר סבירות בעליל.