הכרעת דין בתיק פ 1984/07

1.         אני מזכה את הנאשם מהעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ומהעבירה של סחיטה באיומים.

2.         לנאשם מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וכן עבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק.

3.         על פי הנטען בכתב האישום קשר הנאשם קשר עם אחרים, וביניהם 'אבו גאנם' (להלן: "אבו גאנם"), להטיל אימה ולאיים על המתלונן, מיקי אגאבאבא (להלן:"המתלונן"), על אביו של המתלונן, מוני אגאבאבא (להלן:"אביו של המתלונן") ועל אחיו יעקב אייל אגאבאבא (להלן:"אחיו של המתלונן ו/או קובי"), כדי לגרום להם לשלם לנאשם ולחברה שבבעלותו את הכסף שהם חייבים לחברה.

4.         הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום. במענה המפורט שהגיש טען הנאשם כי אביו של המתלונן חב חוב של למעלה מ- 300,000 ש"ח לחברה שבבעלותו. ואולם לאחר שהנאשם והחברה התייחסו לחוב זה כאל "חוב אבוד", יצר אדם בשם אבו גאנם קשר עם מנכ"ל החברה והציע לו את שירותי חברת א.א.ס שירותי אבטחה, שמירה ושירותים בע"מ (להלן:"חברת א.א.ס") לשם גביית החוב.

הנאשם טוען כי אבו גאנם הציג בפניו מצג שחברת א.א.ס היא חברה מכובדת, רצינית, אשר התאגדה עפ"י החוק ויש לה את כל האישורים הנדרשים. בשל כך, סיכם אבו גאנם עם הנאשם ועובדיו שהחברה א.א.ס תפעל לגביית חובו של אבי המתלונן, בתמורה לתשלום אחוזים מהסכום שתצליח החברה לגבות, וכל זאת תוך ידיעה שמדובר בחברה הפועלת בהתאם לחוק. מוסיף הנאשם כי אינו יודע על מעשים לא חוקיים שנעשו ע"י אבו גאנם ו/או ע"י החברה שבניהולו וכי הוא לא יכול היה לדעת על מעשים כאלה, אם נעשו.  

5.         התיק נקבע להוכחות.

6.         הצדדים הגישו תיק מוצגים מוסכם (ת/1 עד ת/57).

7.         מטעם התביעה העיד עד תביעה אחד, עטיה אלעאסם. מטעם ההגנה העיד הנאשם.          

עובדות רקע שאינן שנויות במחלוקת.

8.         הנאשם הוא הבעלים של חברת "גל שדה ניצן" (להלן: "חברת גל שדה") המספקת דלק וסולר.

9.            בין חברת גל שדה לבין חברת מ.ש. אגבאבא (להלן: "חברת מ.ש"), שבבעלות אבי המתלונן, נקשרו יחסים עסקיים.

10.        לפני כ- 7 שנים פשטה חברת מ.ש. את הרגל, כאשר יתרת חובה לחברת גל שדה (ולנאשם) עמדה על סך של  כ- 300,000 ש"ח.

11.        חברת גל שדה (באמצעות הנאשם ושותפיו) הגישו תביעה אזרחית נגד אבי המתלונן, ונקבע כי על האחרון לשלם לנושיו סכום של כ- 800 ש"ח בחודש.

12.        על רקע נתונים אלו והחוב הכספי הנ"ל, נטען בכתב האישום כי הנאשם קשר קשר עם אחרים, וביניהם אבו גאנם, להטיל אימה ולאיים על המתלונן, אביו של המתלונן ועל אחיו, וזאת כדי לגרום להם לשלם לנאשם ולחברה שבבעלותו את החוב הכספי לחברה.

13.        השאלות שתעמודנה בפניי הינן האם המעשים המיוחסים לנאשם ולאבו גאנם בכתב האישום, עולים לכדי העבירות המיוחסות לנאשם בכתב אישום.

קשירת קשר לביצוע פשע

14.        המאשימה טוענת בכתב האישום כי הנאשם קשר קשר עם אחרים, וביניהם אבו גאנם, לאיים ולסחוט את המתלונן ואת בני משפחתו, וזאת כדי להניע את המתלונן לשלם לנאשם ולחברת גל שדה שבבעלותו את החוב של אביו.

15.        בעדותו בבית המשפט סיפר הנאשם כי מנכ"ל חברת גל שדה, יחזקאל זיו (להלן: "חזי"), סיפר לו על אבו גאנם ועל חברה העוסקת בגביית חובות ובשירותי שמירה בתחנות דלק. לחזי נודע על חברה זו בעת נסיעתו ברכבת כאשר שמע שיחה שהתנהלה בין מס' אנשים וביניהם אבו גאנם, שעוסקים בגביית חובות. חזי התעניין בעיסוקם וסיפר להם על החוב של אבי המתלונן.  
גם בעדותו של חזי במשטרה הוא מוסר כי פגש ברכבת בחור ש"שייך לחברת שמירה וכח אדם שמתעסקת גם בניכיון צ'קים ולפי הצורך מבצעת גבייה " וכי סיפר על כך לנאשם ולרם. רם הינו רם הרשטיג, אחיו של הנאשם ושותף בחברת גל שדה ניצן (להלן:"רם"/"אחיו של הנאשם").

16.        חזי ורם נפגשו עם אבו גאנם בבית קפה ב"מרכז ביג" בבאר שבע. בפגישה זו היה על חזי ורם לתהות על קנקנו של אבו גאנם ולהחליט "מה אנחנו עושים הלאה" (ת/47, גיליון 2, שורה 12). בפגישה קיבלו השניים חוברת על חברת א.א.ס. מאבו גאנם וסיפרו לאבו גאנם "מי בעל החוב, שזה מ.ש. אגבאבא, הסכום, שזה בערך 320,000 ש"ח, אמרתי לו [לאבו גאנם ע"י רם] כל מה שידעתי על מ.ש. אגבאבא" (ת/45, גיליון 2, שורות 19-20). לאחר דין ודברים סוכם כי חברת א.א.ס. תקבל עבור גביית החוב סכום של 25% מגובה הסכום שיגבה (ראו עדותו של חזי לוי במשטרה, ת/47, גיליון 2, שורות 12-19).  הפגישה נערכה כ- 15 עד 20 דקות.

17.        חזי הציג בפני הנאשם את החוברת מטעם חברת א.א.ס, שקיבל מאבו גאנם. באשר לחוברת מציין הנאשם כי דובר ב- "חוברת שנראית מכובדת לכל דבר עם אישורי ניכוי מס במקור, עם אישורי משטרת ישראל, עם חברות שעוסקות איתה, כביש חוצה ישראל, ביטוח".

18.        לאחר שראה את החוברת דנן, מספר הנאשם "דנו בזה, אמרתי בוודאי שאשמח לעבוד איתם, נתתי לו [לחזי- דב"א] אישור והוא המשיך את הקשר עם אבו גאנם כדי לנסות ולגבות את הכסף".

19.        מבחינתו של הנאשם החוב של אגבאבא היה "חוב אבוד", כסף שהוא "שכח". הנאשם לא ציפה לקבל את הכסף, שכן חלפו כבר 8 שנים (עמ' 29 לפרו', שורות 13-14). ולכן כאשר סיפר לו חזי על חברה שעוסקת בגביית חובות והראה לו את החוברת מטעם החברה, מספר הנאשם "לא היה לי מה להפסיד. לי היה ברור שאת הכסף הזה אני לא אראה יותר, אם מישהו בא ואמר לי אני רוצה 25% מהכסף, שלא עולה לי שום דבר, מבחינתי לא היה לי מה להפסיד" (שם. שורות 24-26).... "גם אם היה מדובר על 50% גם הייתי מסכים" (עמ' 35 לפרו', שורה 8).