הכרעת דין בתיק פ 1865/04

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות של בעילת קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, בהסכמה לפי סעיף 346 (א) רישא לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין") וכן תקיפת בן זוג לפי סעיף 379 + 380 (ב) (1) תשל"ז - 1977 ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.

2.         על פי האישום הראשון הנאשם הינו בן דודה של המתלוננת ילידת 1988. במהלך שנת 2001 בירוחם קיים הנאשם יחסי מין עם המתלוננת, ביודעו שהיא בת 14. עוד על פי כתב האישום המשיך הנאשם לקיים יחסי מין עם המתלוננת, כשגרו יחד בבית דודתה של המתלוננת בדימונה ובאילת. המתלוננת הרתה לנאשם וילדה בן בשנת 2003.

3.         על פי האישום השני, במהלך השנים 2002 - 2003, כשגרו הנאשם והמתלוננת יחד באילת וכאשר המתלוננת היתה בהריון נהג הנאשם לתקוף אותה ובהזדמנות אחת הצמיד סכין לגרונה. כאשר המתלוננת הודיעה לנאשם כי ברצונה  לנתק את יחסיה עימו איים עליה הנאשם.

4.         אשר לעבירה של בעילת קטינה שטרם מלאו לה 16  - הודה הנאשם כי הוא בן דודה של המתלוננת וכן הודה כי קיים עימה יחסי מין בהיותה בת 14 וכן הודה בקיום יחסי מין בשנת 2002. עם זאת, לטענתו לא ידע בזמן שקיים עימה יחסי מין כי היא פחות מגיל 16 לדבריו רק בשנת 2003, לאחר שהמתלוננת ילדה את ילדם המשותף נודע לו שהיא למטה מגיל 16.

5.         אשר לאישום של תקיפת בת זוג ואיומים הנאשם מכחיש כי ביצע עבירות אלה.

אשר לעבירה של בעילת קטינה :

6.         ב"כ הנאשם בסיכומיו, לאחר שבחן את הראיות בתיק אומר: " למעשה הנאשם הודה בביצוע עבירה זו ואינו עומד עוד על טענתו. המחלוקת היחידה שנותרה הינה האם המדינה הצליחה להוכיח את כל ! פרק העובדות היינו האם המדינה הצליחה להוכיח כי בעת קיום יחסי מין בשנת 2001 ידע הנאשם את גילה של המתלוננת ..... לפיכך והגם שאין מנוס מהרשעת הנאשם בעבירה המיוחסת לו לאישום הראשון, לא ניתן לקבוע כי הנאשם ידע את גילה האמיתי של המתלוננת בשנת 2001 אלא רק בשנת 2002" .

7.         לאור הצהרתו של ב"כ הנאשם כי אין מנוס מהרשעת הנאשם באישום, תוך הבעת הסתייגותו לעניין ידיעתו של הנאשם את גיל המתלוננת, מצאתי להתייחס לטענה זו בדבר אי ידיעתו של הנאשם את גיל המתלוננת.

8.         המתלוננת העידה ביום 19.2.06 וסיפרה בבית המשפט כי הכירה את הנאשם בבית  אמה שלה, כשהייתה בת 13 ומיד לדבריה כשבועים לאחר הכרותם החלו לקיים יחסי מין. לדבריה, לאחר שהכירה את הנאשם עברה להתגורר איתו בדימונה אצל הדודה שלה ושם המשיכו לקיים יחסי מין. עוד לדבריה כתוצאה מכך נכנסה להריון ובגיל 14 כבר ביצעה הפלה.

לדבריה, מדימונה עברו היא והנאשם להתגורר באילת ושם שוב נכנסה להריון וילדה את הבן שלה כשהיתה בת 15 וחצי.

9.         אומרת המתלוננת בעדותה הראשית (עמ' 3 מול שורה 15): " הנאשם ידע בת כמה אני הוא שאל אותי ואנחנו אמרנו לו. הוא ידע זאת גם מהמשפחה. אני לא יודעת אם לפני כן אבל כשאנחנו הכרנו הוא ידע את הגיל שלי ".

10.        בחקירתה הנגדית נשאלה המתלוננת (עמ' 7 מול שורה 10): " האם יכול להיות שהוא חשב שאני בת 16 תשובתי לא,  זה לא בן אדם זר זה בן דוד שלי.... המשפחה סיפרה לו את הגיל שלי ואני אמרתי לו גם. הוא ידע ".

11.        הנאשם נחקר במשטרה ביום 8.12.03 (ת/1) כאשר נשאל במשטרה אם הוא יודע בת כמה המתלוננת (באותו יום בו נחקר) הוא משיב (בעמ' 3 מול שורה 5 לת/1) שהיום היא בת 16. וכאשר נשאל אם הוא ידע שהכיר אותה בת כמה היא היתה  הוא משיב: " הייתי מודע  לסרט הזה למשטרה לבעיות שהכרתי אותה היא היתה בת 14.5. "

בהמשך אומר לו החוקר: " אתה התחלת לקיים יחסי מין  עם ליזה שהיתה בערך בגיל 13 -14 " והנאשם משיב: " אני אומר שלא איך שהכרתי אותה קיימתי איתה יחסי מין אחרי התקופה שהיינו ביחד לא יודע איך זה יצא אבל יצא ששכבנו ביחד....מדובר בקטינה אני אמרתי לך שאנחנו הולכים לחיות ביחד ולהביא ילד אז שכבנו זה היה בהסכמה... "

12.        בעדותו של הנאשם בבית המשפט, שהיתה מבולבלת ולא עקבית, סותר הנאשם דברים שאמר  במשטרה הן לגבי מועד היכרותו את המתלוננת " הכרתי אותה בשנת 2002" בעוד    שבמשטרה אמר שהכיר אותה בשנת 2000 או 2001. באשר למועד תחילת קיום יחסי המין עם המתלוננת, בעוד שבמשטרה הוא מספר כי איך שהכיר אותה התחיל לקיים איתה יחסי מין, שכפי שגם טוענת המתלוננת שיחסי המין החלו  לאחר שבועיים. בבית המשפט הוא טוען לראשונה כי החל לקיים עימה יחסי מין אחרי שנה-שנה וחצי. טענה זו מופרכת על פניה שכן היא עומדת בסתירה מוחלטת לכל מה שהנאשם סיפר במשטרה  בעת חקירתו בשנת 2003, לפיה אחרי שהכירו כנראה בשנת 2000 או 2001 " ידענו שאנחנו הולכים לחיות ביחד והיינו ביחד תמיד והיינו חיים ביחד עברנו לגור באילת מדימונה ביחד... היינו חיים והבאנו ילד  כי ראינו שאנחנו הולכים לחיות כמו זוג בעל ואשה  והבאנו ילד וליזה מאד רצתה שיהיה לנו ילד" .

13.        בחקירתו בבית המשפט (בעמ' 17 מול שורה 16) הוא מאשר שאמר במשטרה כי אם המתלוננת טוענת שהם החלו לקיים יחסים אחרי שבועיים היא צודקת למרות שהוא טען כי החלו לקיים יחסים אחרי שנה-שנה וחצי. בהמשך לכך  בבית המשפט הוא מוכן לחזור בו מגירסת השנה-שנה וחצי, שכאמור אינה סבירה ונסתרת מניה וביה על ידו הוא, ואומר: " אחרי הרבה זמן שכבנו  ולא אחרי שבועיים שלוש " (עמ' 17 מול שורה 19), אך אין הוא נוקב במועד וניכר בו כי  הבין שעליו לדבוק בטענתו שהחל לקיים יחסי מין עם המתלוננת  זמן רב לאחר שהכיר אותה על מנת שלא להודות כי קיים עימה יחסי מין בהיותה כבת 13 או 14, עובדה שאותה ידע היטב גם בעת קיום יחסי המין עם המתלוננת וגם במעמד עדותו בבית המשפט.

14.        דא עקא, שגם אם לשיטתו של הנאשם הוא קיים יחסי מין עם המתלוננת כשנה לאחר  שהכיר אותה עדיין ידע הנאשם שמדובר בקטינה פחות מגיל 16. זאת ועוד, אין מחלוקת שהמתלוננת כתוצאה מיחסי המין שקיימו היא והנאשם נכנסה להריון, ההריון הראשון וביצעה הפלה. ועל כך אומר הנאשם בעדותו במשטרה: " כן פעם אחת התעקשתי שתעשה הפלה, כי הייתה עדיין קטנה " (עמ' 5 מול שורה 20). אם כך  הנאשם מאשר כי המתלוננת היתה קטנה ולכן רצה שתעשה הפלה, כלומר הוא ידע שהיתה פחות מגיל 16. הדברים עולים בבירור מהמשך עדותו במשטרה המתייחסת להריון השני של המתלוננת, שממנו גם נולד לבני  הזוג ילד.

15.        הנאשם נשאל  בעמ' 5 מול שורה 22: " כשנולד הילד  לא היתה קטינה " והוא עונה: " לפי דעתי היא לא היתה קטנה והיא יכולה להיות אמא בגיל 15 -16 ואני לא חי לפי המנטליות  שלכם אני חי לפי המנטליות שלנו... הבוכרים לפי ... אשה בגיל 15 -16 יכולה להביא ילדים ולהתחתן עם הגבר שהיא רוצה ".

16.        אינני מאמינה לנאשם שניסה לטעון בבית המשפט כי המתלוננת ומשפחתה כביכול ישקרו לו ולמעשה נודע לו גילה האמיתי רק לאחר שעשתה את ההפלה וכי בעת שהתחיל להיות עימה בקשר לא ידע את גילה האמיתי. המתלוננת העידה וסיפרה כי הנאשם הוא בן אח של אמא שלה, כלומר בן דוד שלה. כי מהרגע הראשון ידע בת כמה היא, שכן שאל והיא ספרה לו וגם אמא שלה סיפרה לו. בהיותם בני משפחה ידעו כולם כולל משפחתו של הנאשם בת כמה המתלוננת.