הכרעת דין בתיק פ 1666/05

1.                   כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של העלבת עובד ציבור - עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 וכן עבירה של תקיפת עובד ציבור - עבירה לפי סעיף 381 (ב) לחוק.

2.                   בהתאם לכתב האישום, ביום 12.11.04, תקף הנאשם את פקחית העירייה, הגב' לנה קרביץ (להלן: "המתלוננת") בכך שנתן לה אגרוף לאוזנה וגרם לנקב בתופית אוזנה ובהמשך העליב אותה בכך שאמר לה "בת זונה".

3.                   הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וציין שאכן היה ויכוח בינו לבין המתלוננת, אך היא זו שתפסה לו את ידו והוא ניסה רק לשחרר אותה. מכאן נשמעו הראיות בפניי.

4.                   במסגרת פרשת התביעה העידה המתלוננת, אשר סיפרה כי, באותו יום עבדה בעיריית ב"ש כפקחית, מול קריית הממשלה, וכאשר רצתה לתת דו"ח לרכב שעמד באדום לבן, יצא בעל הרכב כשהוא מדבר בפלאפון והתחיל לקלל אותה ולצעוק לה "מה את נותנת לי דוח... בת זונה". היא ציינה כירצתה להמשיך ללכת, ואז הנאשם הגיע מאחוריה, תפס אותה עם היד, סובב אותה ושאל אותה אם צילמה את הרכב, היא לא השיבה ואז נתן לה מכה באוזן עם כף היד.

5.                   המתלוננת ציינהכי, היא הרגישה לאחר מכן שהיא לא שומעת, התקשרה לאחראית שלה ואז לקחו אותה למיון, שם נבדקה ואמרו שיש לה חור בעור התוף.

6.                   בחקירתה הנגדית, עמדה המתלוננת על גירסתה, ודחתה כל טענה שהנאשם לא דיבר איתה ולא קילל אותה. המתלוננת הדגישה שבזמן שזה קרה, לא שמעה כלום ובכתה וציינה כי, היו הרבה אנשים במקום שראו את מה שקרה.

7.                   המתלוננת גם שללה את הטענה כי היא זו שהסתובבה אל הנאשם ותפסה אותו בידו, וציינה כיהיא לא צריכה להסתובב, מכיוון שהלכה מן המקום כיוון שלא רצתה להתעמת איתו (ראה עמ' 5 לפרוטוקול).

8.                   המתלוננת עמדה על כך שיכול להיות שכאשר הנאשם סובב אותה כשתפס בידה, היא עשתה תנועה עם היד השנייה על מנת שיפסיק לתפוס אותה, אבל בכל מקרה, כאמור, לא היא שתפסה את הנאשם, כטענתו.

9.                   במסגרת פרשת התביעה הוגשו בין היתר המסמכים הבאים: תמונה של הרכב, בה נראה הנאשם צועד עם קופסאות לכיוון הרכב, עדות הנאשם - ת/2, דו"ח קצין ממונה - ת/3, דוח פעולה של שוטר - ת/5 וכן דוח עימות שנערך בין המתלוננת לנאשם - ת/6.

10.               במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם שסיפר בעדותו כי, ירד מן הרכב באיזור שמסומן באדום לבן, אך הרבה פעמים נעצרים בו ופורקים סחורה. הוא ציין כי ירד מהאוטו על מנת לקחת נעליים, הגיע חזרה לרכב עם קופסאות הנעליים כשהוא מדבר בפלאפון ואז ראה את הפקחית עומדת ליד רכבו. לדבריו, הכניס את הנעלים לרכב, ראה אותה הולכת, אז שאל אותה אם נתנה לו דוח והיא לא ענתה. בשלב זה, נגע בה ביד כדי לעצור אותהולשאול אותה, ואז היא נבהלה, הסתובבה ותפסה לו את היד. בשלב זה, הוא הניף את ידיו בצורה אינסטנטיבית. לדבריו הוא לא קילל אותה ואף לא נתן לה אגרוף. בחקירתו הנגדית, חזר הנאשם וציין כי, ראה את הפקחית עומדת ליד הרכב, וחשב שאולי צילמה אותו. כן ציין כי, רק נגע בה ותפס בידה.

11.               כשנשאל הנאשם מדוע שהפקחית תספר את מה שסיפרה, אם לא תקף אותה, הוא השיב שאין לו כל סכסוף עמה ואולי היא רוצה לסחוט כספים שהיא רואה אדם עם אוטו מפואר ואולי נמאס לה מהעבודה ואולי הנחו אותה כך באגף הפיקוח (ראה עמ' 15 לפרוטוקול). כשנשאל הנאשם למה המתלוננת נבהלה לדבריו, אם לא עשה לה דבר הנאשם הוסיף וציין, שאולי יש לשלוח אותה לבדיקה פסיכיאטרית. כשנשאל הנאשם מדוע בעדותו אמר שהוא מצטער, אם קיבלה מכה, השיב שכוונתו היתה אם קיבלה מכה כשהזיז לה את היד.

12.               ב"כ המאשימה ביקש בסיכומיו לאמץ את עדות המתלוננת, שהיתה עדות מהימנה, ציין כי הנאשם לא הכחיש כי היה לו דין ודברים עם המתלוננת, ציין בפני ביהמ"ש כי הגיב בצורה אינסטנטיבית, ועל כן אין ליתן בדבריו אמון.

13.               ב"כ הנאשם מנגד ציין כי, המדינה לא הוכיחה את גרימת החבלה באוזנה של המתלוננת, כיוון שהתעודה הרפואית לא הוגשה. עוד ציין כי, המדובר בעדות מול עדות שאין דבר לחיזוק עדות המתלוננת ומכאן שהספק פועל לטובת הנאשם ויש לזכותו. ב"כ הנאשם ציין כי אכן התנהגות הנאשם שהלך אחרי הפקחית - המתלוננת, לא היתה התנהגות נאותה אך מדובר בהתנהגות טבעית של אדם שחש שנגרם לו עוול ורצה לברר זאת.

14.               עדות המתלוננת בפניי היתה עדות מהימנה, שמצאתי מקום ליתן בה את מלוא האמון. אציין בעניין זה כי, המתלוננת והנאשם שניהם אישרו שלא היה ביניהם כל סכסוך קודם, ואף הנאשם כשנשאל לא יכל ליתן כל הסבר מניח את הדעת, מדוע שהמתלוננת תתלונן כנגדו אם אכן לא היו דברים מעולם, כטענתו.

15.               יתרה מזאת, עיקרי עדות המתלוננת מאושרים בדברי הנאשם עצמו, היינו, שהנאשם הבין שהמתלוננת, ככל הנראה, נתנה לו דוח, הלך לעברה ומחה על כך שנתנה לו דו"ח.  יתרה מזאת, אף הנאשם עצמו מאשר שלמעשה הלך - רדף אחרי המתלוננת ואף תפס אותה ביד, דבר כשלעצמו מהווה תקיפה ולא סתם התנהגות לא נאותה, כפי שציין בא כוחו.

16.               אציין עוד כי תיאור המתלוננת את האירוע, היינו, העובדה שהנאשם הגיע לרכב וראה אותה עומדת ליד הרכב, כשהוא מדבר בפלאפון ואוחז בידיו קופסאות, ואז פנה אליה והחל להגיד לה למה היא רושמת לו דו"ח, עולה מעדות  הנאשם עצמו.

זאת ועוד, תמיכה לעדות המתלוננת מצוייה במצבה הנפשי מיד לאחר האירוע כפי

שהיא תיארה בעדותה- בכתה והיתה נסערת (ראה עדות המתלוננת עמ' 5 שורה 20

לפרוטוקול). בענין זה הוגש לביהמ"ש דוח פעולה - ת/5 של שוטר מסיור במשטרת