הכרעת דין בתיק פ 1639/05

כללי:

1.         התביעה מייחסת לנאשם שתי עבירות: קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין תשל"ז - 197 (להלן: "החוק") ועושק, עבירה לפי סעיף 431 (1) לחוק.

2.         רוב העובדות בתיק זה הן מוסכמות. מן העובדות שאינן שנויות במחלוקת עולים הפרטים הבאים:

א.        הנאשם הכיר את גב' ולנטינה פוליאקוב (להלן: "המתלוננת") בשנת 1977. המתלוננת הכירה לו את בתו ילנה דבלטוב (להלן: "הבת"). בין הנאשם לבת נרקמה מערכת זוגית שנמשכה מספר שנים.

ב.         המתלוננת מסרה לנאשם ביום 2/4/99 סך 5,600$ לתקופה של שנה בריבית של 10%.

            ביום 11/10/99 מסרה לו סך של 4,000$ לשנה באותה ריבית.

            ביום 14/12/99 מסרה לו 10,000$ לחצי שנה בריבית 10%.

ביום 28/2/00 מסרה סך של 6,750$ לתקופה של שנה בתוספת 10% ריבית.

ג.         הנאשם מסר לידי המתלוננת מסמך הכתוב לכאורה בשם שלמה בכר ובו מאשר אותו בכר כי קיבל מהנאשם סכומי הכסף המוזכרים לעיל והסכומים יוחזרו לידי המתלוננת בצירוף 10% ריבית במועד הנקוב.

ד.         הנאשם לא החזיר את הכספים וטען כי אין ביכולתו להחזיר את הכספים.

3.         התביעה טוענת כי בסוף שנת 1998 הציע הנאשם במרמה למתלוננת ולבתה למסור לידיו את חסכונותיהן מעבודתן, והוא יפקידם בבנק אותו מנהל לטענתו חברו, שלמה בכר, מרח' הנביאים 16 ראשון לציון וכן הבטיח כי הן תזכנה ל- 10% ריבית לשנה.

4.         התביעה טוענת עוד כי המתלוננת ובתה נתנו לנאשם את הסכומים המפורטים בסעיף 2 ב' לעיל על סמך הבטחתו השיקרית של הנאשם ותוך ניצול של הנאשם את קלות הדעת של המתלוננת ובתה.

5.         הנאשם טען כי המתלוננת ובתה פנו אליו ואמרו לו שיש להן כסף השמור בבית והוא הציע להן לקבל מהן את הכסף כהלוואה בריבית 10%.

            הנאשם עוד טען כי המתלוננת ידעה שמי שנתן לה את הקבלה זה הוא עצמו ולא שלמה בכר.

פרשת התביעה:

6.         מעדותה של הגב' ולנטינה פוליקוב, המתלוננת עולים הפרטים הבאים:

א.        העדה ציינה כי עלתה לארץ ב- 1996, גרה בשכירות בחולון והחלה לעבוד 10 ימים לאחר הגעתה לארץ. העדה הוסיפה כי בחו"ל הייתה מורה. בארץ עבדה בניקיון.

ב.         בתה של המתלוננת אם חד הורית הגיעה לארץ באפריל 1997. המתלוננת אישרה כי מספר חודשים לאחר שבתה עלתה לארץ נוצר בינה לבין הנאשם מערכת קרובה: "בשלב מסויים הנאשם הפך להיות חלק מהמשפחה...".

ג.         העדה מסרה כי היו ביקורים אצל משפחת הנאשם ובני משפחתו התייחסו אל בתה ככלה.  לדברי העדה הנאשם הפך ליועץ שלהם: "...הוא שאל אותי איפה הכסף שאת מרוויחה? את פנסיונרית ואם חד הורית אסור שיהיה לכם כסף בבנק יש חוקים בארץ... שאלתי אותו מה לעשות, הנאשם אמר שיש לו חבר איש עסקים גדול, יש לו בנק משלו, אנשים חשובים ביותר מפקידים אצלו כסף ואפשר לסמוך עליו.... שאלתי אם לתת לו שקלים והוא אמר שיש לו חבר בשם דוד ואפשר לקנות משם דולרים, וכך עשינו הלכנו לדוד וקנינו דולרים ונתתי את הכסף לנאשם הייתי מטומטמת...".