כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של תקיפת עובד ציבור וניסיון להכשלת עיקול בניגוד לסעיפים 381(ב) ו- 264 + 25 לחוק העונשין, בהתאמה.
כעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 18.12.02, בשעה 16:00 לערך, הגיע קבלן ההוצל"פ, בנימין כהן (להלן: "המתלונן") לדירתו של הנאשם ברח' דנגור בבני ברק לצורך ביצוע עיקול על פי צו.
על פי הנטען, בעת שהמתלונן עמד לפרוץ את דלת דירתו של הנאשם, הגיע לפתע הנאשם ותקף את המתלונן בכך שדחף אותו והכה בו באגרופיו . עוד נטען, כי הנאשם ניסה להכשיל העיקול על ידי שהפריע לעבודת המעקלים.
ראיות התביעה:
1. המתלונן העיד, כי ביום 18/12/02, בשעה 16:00 לערך, הגיע ביחד עם עוזרו רדא בן ישי לביתו של הנאשם בכדי לבצע עיקול כלפי החייב תומר אוסקר (שהוא בנו של הנאשם). מאחר שלא היה מענה בדירה, החל המתלונן, לדבריו, בפעולות של פריצת דלת הכניסה, אלא שאז, ועוד לפני שהדלת נפתחה, הגיע הנאשם בריצה במעלה המדרגות והחל תוקף אותו. לדברי המתלונן, הנאשם דחף אותו בכוח, כשהוא מסיט אותו מדלת הכניסה, ואחר כך, הלם בו באגרופים באזור החזה ואף קילל אותו. בשלב זה, לדברי המתלונן, הוא ביקש מרדא בן-ישי שיחצוץ בינו לבין הנאשם על מנת למנוע את המשך תקיפתו ובכדי שיוכל להמשיך במשימתו, וכך אכן נעשה.
עוד סיפר העד, כי הנאשם המשיך להתפרע, תוך שהוא מושך בכבל החשמלי של המקדחה ובועט בארגז הכלים. בשל התנהגותו הפרועה של הנאשם, לא ניתן היה להמשיך בביצוע העיקול ולכן הפעולה הופסקה על מנת להזעיק את המשטרה. רק לאחר שהגיעו השוטרים ועצרו את הנאשם, יכול היה המתלונן להמשיך בפעולת העיקול. לדברי המתלונן, מיד לאחר מכן, באותו יום, הוא סר לתחנת המשטרה והגיש תלונה.
מטעמו של המתלונן הוגשו שני מסמכי אזהרה לחייב לפני פריצה מתאריכים 9/12/02 ו- 11/12/02. לדברי העד, בשתי המועדים לעיל, דירתו של הנאשם הייתה סגורה ולכן הושארו ההודעות על דלתו במקום בו ניתן לראותן (
ראה ת/3 א' ו- ב').
כמו כן, הוגש מסמך "הוראה לביצוע ההליך" מטעם ההוצל"פ (
ראה ת/5).
העד הוסיף, כי ערך רשימה של המטלטלין שעוקלו ובה ציין בתמציתיות את העובדה כי במהלך הפעולה הגיע אביו של החייב ותקף אותו באגרופים ובדחיפות (
ראה ת/6).
המתלונן שלל את האפשרות שהנאשם לא זיהה אותו ולא ידע את מהות תפקידו שכן, לדבריו, במספר הזדמנויות בעבר הוא הגיע, במסגרת עבודתו כקבלן הוצל"פ, לדירתו של הנאשם. לכן, לדבריו, טענת הנאשם, כי הוא לא הכיר אותו וטעה לחשוב שמדובר בגנבים המנסים לפרוץ אל ביתו אינה הגיונית. המתלונן הוסיף, כי מאחר וידע מניסיון העבר כי הנאשם הינו "אדם בעייתי", הוא תיאם את הביקור עם המשטרה (עמוד 18, שורה 7).
המתלונן שלל את האפשרות שהנאשם רק תפס בידו ואמר לו "מה אתה עושה" , כאשר הוא בתגובה, הזיז לו את היד בדחיפה. בחקירתו הנגדית, דבק העד בגרסתו לפיו הנאשם החל לתקוף אותו בשעה שהיה עדיין עם פניו לכיוון הדלת בלי שלמעשה קדמה שיחה כלשהי.
העד הסביר, כי אילו היה הנאשם פונה אליו, כפי שטען שעשה, הוא היה חדל מפעולתו, מראה לו את הצו ומשוחח עימו באופן שהיה מונע את כל התקרית.
המתלונן אישר לשאלות הנאשם, כי לא פנה לטיפול רפואי בהסבירו, שהפגיעות מהן סבל עקב התקיפה היו שטחיות.
2. מטעם התביעה העיד בנוסף רדא בו ישי, מי שנלווה את המתלונן לביצוע הליך ההוצל"פ. העד אישר את דברי המתלונן לגבי נסיבות הגעתם למקום, לרבות העובדה שבעבר הושארו הודעות אזהרה לנאשם, שהודבקו על דלת הדירה.
לדברי העד, תוך כדי שהמתלונן קדח בצילינדר הדלת, עלה הנאשם בסערה לכיוונם כשהוא צועק ומקלל. משהגיע הנאשם אל פתח הדירה, החל לתקוף את המתלונן כשהוא מכה בו מכות אגרוף. באותו הרגע, כך לדברי העד, הוא קפץ בין שניהם על מנת להפריד ולשמש כחוצץ ואכן הצליח לנטרל את הנאשם, מה שאפשר למתלונן לחמוק ולהזעיק סיוע משטרתי.
לדברי העד, בפרק הזמן עד לבואה של המשטרה, בעט הנאשם בארגז הכלים וניתק את המקדחה מהכבל החשמלי. לבסוף, הגיעו השוטרים לזירת האירוע ועצרו את הנאשם תוך כדי שהוא ממשיך לגדף ולאיים. האירוע הסתיים, כך לדברי העד, עם סיום רישום עיקול המטלטלין שבדירה והגשת התלונה במשטרה כנגד הנאשם.
לעניין תפקידו כחוצץ אנושי בין הנאשם לבין המתלונן, השיב העד בחקירתו הנגדית, כי משהבחין שהנאשם תוקף את המתלונן חש מיד לעזרתו. לדבריו, הניסיון מלמד, שהחייבים בדרך כלל נוטים לראות במבצע העיקול את האחראי הראשי והוא מהווה מושא להתנכלויותיהם, ולכן ההנחיה היא להעמיד את דווקא את המלווה בחזית העימות על מנת שיחצוץ בין החייב לבין המבצע.
לשאלות הנאשם בחקירה נגדית אישר העד, כי הנאשם אכן אמר שהחייב הוא בנו. לדברי העד, אמירה זו נאמרה טרם שהנאשם תקף את המתלונן.
3. השוטרת אתי כהן העידה בהתאם לדו"ח הפעולה שהוגש מטעמה (
ראה ת/1)
, כי ביום האירוע הגיעה לדירתו של הנאשם ביחד עם שוטר נוסף ופגשה במתלונן, שהזדהה בפניה כאיש הוצל"פ והראה לו את צו העיקול מכוחו פרץ לדירת הנאשם. השוטרת כהן בדקה את אמיתותו של הצו ומצאה כי מדובר בצו חוקי. לדברי העדה, סיפר לה המתלונן שהנאשם הגיע לדירה במהלך הפריצה וכאשר זיהה אותו כאיש הוצל"פ דחף אותו והכה בו באגרופים בחזהו. העדה הסבירה לנאשם, כך לדבריה, כי הוא מעוכב בגין תקיפת איש ציבור ולאחר מכן ליוותה אותו לתחנת המשטרה. עוד סיפרה העדה, כי הנאשם אמר לה שהוא חשב שפורצים לו לדירה ולכן סובב את האיש בכתפו.
ראיות ההגנה: