הכרעת דין בתיק פ 1579/06

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז - 1977. נטען בו, כי בעת ששירת כשוטר במשטרת ישראל, בתאריך 2.7.05 בשעה 02:25, או בסמוך לכך, ברח' חברון בכניסה לערד, עוכב המתלונן אנדריי סזונקין (להלן: "המתלונן") ע"י אנשי משטרה, וביניהם הנאשם, בגין עבירת תעבורה. הוא התלווה אליהם לתחנת משטרת ערד ושם העלו אותו לחדר הבילוש. בהיותם בחדר הבילוש, תקף הנאשם את המתלונן, בכך שסטר על ראשו, באזור אוזנו, ובעט ברגלו, וכל זאת בעת שהוא יושב על כסא. כתוצאה מהמכות נפל המתלונן על ריצפת החדר ונגרמה לו המטומה בגודל 8 X5 ס"מ בברכו ואודם ורגישות באוזנו.

            הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו וניהל הוכחות. למאשימה העידו המתלונן, הרופאה ד"ר אירנה לוין (להלן: "הרופאה"), חוקר מח"ש אברהים אזברגה (להלן: "אזברגה"), וחבריו של המתלונן, ילנה מולוטוב (להלן: "ילנה") ואלכסיי ביסטרצקי (להלן: "אלכסיי"). ההגנה העידה את הנאשם, את השוטר מיכאל זיגלר (להלן: "מיכאל") ואת מתנדב המשמר האזרחי רוסטיסלב קרייזמן (להלן: "המתנדב"). כל השלושה יקראו להלן: - "השוטרים" או "עדי ההגנה". כמו כן העידה ההגנה את ד"ר חן קוגל כמומחה מטעמה (להלן: "ד"ר קוגל").

רקע עובדתי :

2.         אלה הם עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

            במועד האמור בכתב האישום, נהג הנאשם ברכבו, כשעמו אלכסיי וילנה. השוטרים, כולם לבושים אזרחית ודוברי רוסית, נסעו בניידת משטרתית. המתלונן יצא מאזור התעשיה, בסמוך לפאב ונעצר בחשד לאי עצירה בצומת. הנאשם ומיכאל יצאו אליו וביקשו ממנו רשיונות, שלא היו בידו. בקשתו להתיר לו ללכת לביתו, על מנת להמציא אותם, נדחתה. התנהגותו עוררה חשד כי הוא שיכור. לכן, הורו לו להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. חבריו המתינו לו מחוץ לתחנה.

3.         הגירסאות חלוקות לגבי הקורות בתחנה. המתלונן טען, בקליפת אגוז, כי הנאשם דרש ממנו לחתום על דו"ח התנועה, אך הוא סירב, בטענה כי אינו שולט בעברית. בתגובה, הנאשם סטר לו וגרם לו לאיבוד הכרה למספר שניות. מעוצמת הסטירה, נפל על הריצפה, חש משהו רותח על גופו וכן מכה ברגל.

            השוטרים טענו, כי  לא היו דברים מעולם, כי המתלונן היה שיכור, התנהג בצורה מוזרה, ישב בחדר החקירות על כיסא ובשיכרותו התנדנד קדימה ואחורה. לפתע, נפל לאחור, ונשפכה עליו תכולה של כוס קפה.

            המתלונן, ששהה בתחנה כ - 40 דקות, ירד בתום האירוע מחדר הבילוש, עירום בפלג גופו העליון ומתייפח בבכי. הוא אמר ליומנאים, כי השוטרים היכו אותו, נפגש עם חבריו ומיד הלך עמם לחדר המיון שבערד, הנמצא בקרבת מקום. הרופאה בדקה אותו וערכה מסמך רפואי (ת/1). משום חשיבות הממצאים הרפואיים, אביא את תוכן המסמך הרפואי במלואו (טעויות הכתיב הן על אחריות הרופאה):

" בן 29, הופיע לאחר חקירה במשטרת ערד. לתענתו קיבל מקות באזור אוזן שמאלית ורגל שמאלית באזור ברך אספקט פנימי. בנוסף - גבו בסימני משקה קפה, על פי טענתו ששפחו עליו.

בבדיקה - בוכה, סוהר (הכוונה ל"סוער" - ד.מ.), לחץ דם 144/101, דופק 142, ללא ריח אלקוהול, המטומה בגודל 8 X 5 ס"מ באספקט הפנימי של רגל שמאל, רגישות ניכרת ואודם מאחורי האוזן שמאלית ועור גב דביק ממשקה ממותק" (ת/1) .

לאחר שהבדיקה הסתיימה, הרופאה התקשרה, מיוזמתה, לתחנת המשטרה, שוחחה עם הנאשם ואמרה לו: " שהיה אצלם בחור ושהוא הוכה על ידם". הנאשם ביקש ממנה שתתעד  את הסימנים שמצאה וכך עשתה.

דיון :

התיק שבפנינו מעורר שתי שאלות מרכזיות, שהתשובות עליהן יכריעו את גורלו:

השאלה הראשונה - האם חלה טעות, או למצער האם קיים ספק בזיהוי הנאשם? תשובה חיובית לשאלה זו מייתרת המשך הדיון בתיק.

השאלה השנייה - כיצד נגרמה החבלה באספקט הפנימי של הברך השמאלית (להלן: "ההמטומה")?

זיהוי הנאשם :

4.         הסניגור טען בסיכומיו, כי עסקינן במקרה נדיר, בו איש מעדי התביעה העיקרים לא הצביע על הנאשם, כמי שביצע את העבירה. לדעתו, חרף הצורך הממשי לערוך לו מסדר זיהוי  - הדבר לא נעשה. כמו כן טען, שאזברגה טעה בכך, שכיוון את חיצי החקירה דווקא  אל הנאשם.

מהראיות עולה, כי באירוע נכחו 3 אנשים: הראשון - מיכאל, בן 30, גובהו 176 ס"מ ושערו שחור (עמוד 46 שורות 18 -16). השני - הנאשם, יליד 1970, גובהו 1.81, משקלו 97 ק"ג וקירח (עמוד 34 שורות 18 - 17). השלישי - המתנדב בן 37, משקלו, לטענתו, נע בסביבות 100 ק"ג ואף הוא קירח (עמוד 54 שורה 19, עמוד 55 שורה 3). תצלומי המתנדב הוגשו לבית המשפט כראיה (נ/1, נ/2).

נקודת המוצא הינה, ועל כך דומני שאין חולק, שהטעות בזיהוי עלולה ליפול אך ורק בין הנאשם לבין המתנדב. שניהם מתאפיינים בנתונים פיסיים דומים, בריאי גוף וקירחים, ומתקיים ביניהם דמיון חיצוני מסוים. לא תתכן טעות בזיהוי לגבי מיכאל, שמבנה גופו בינוני ושיערו שחור. הוא גם נחזה צעיר מהאחרים (ראה: השחזור - נ/14).