הכרעת דין בתיק פ 1563/05

כתב האישום

1.  הנאשמת הייתה בעת ביצוע העבירות מנהלת בי"ס יסודי ברנר בת-א. הואשמה והודתה בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי הסעיפים 415  ו-415 +34ד' לחוק העונשין, לפי המיוחס לה בעובדות כתב האישום המתוקן.

וזו תמצית כתב האישום: עיריית ת-א מקצה כספים לבתי ספר בעיר למימון שעות לימוד נוספות, המכונות - תגבור לימודים נוסף (תל"ן). התשלום ניתן למורה קבוע המועסק ע"י משרד החינוך, מכספים המועברים מהעירייה למשרד החינוך.

מנהלי בתי"ס מקבלים שכר גלובאלי ואינם זכאים לתשלום עבור שעות נוספות מכל סוג.

בחודש ינואר 2002, פנתה הנאשמת למורה דליה - מורה זו והאחרות שיוזכרו להלן, נמנו על צוות המורים בבית הספר שבניהולה של הנאשמת - וטענה בפניה כי עקב בעיה מנהלית, אינה יכולה לדווח על שעות נוספות של עצמה, ועל כן ביקשה הסכמתה לדווח על אותן השעות בשם המורה, והוסיפה כי הדבר חוקי ומקובל. דליה נתנה הסכמתה ומחודש ינואר 02 ועד נובמבר 03, מלאה הנאשמת מדי חודש בחודשו דו"ח כוזב לפיו המורה זכאית לשעות תל"ן וחתמה על הדו"ח. את הכספים שקיבלה המורה כחלק ממשכורתה, העבירה לנאשמת בשקים וכך שלשלה זו לכיסה 45,000 ש"ח.

בדצמבר 03 יצאה דליה לחופשת מחלה, ועל מנת להמשיך ולקבל את כספי התל"ן, פנתה הנאשמת למורה גלית, הציגה בפניה אותו מצג שווא, אלא שהפעם טענה שהכספים מיועדים למורה דליה. הכספים שהגיעו כביכול לדליה, שולמו לגלית וזו מסרה אותם באותה שיטה לנאשמת, שקיבלה ממנה בפרק זמן של 3 חודשים סך של 11,965 ש"ח. גלית גילתה באקראי שהכספים אינם מועברים לדליה והגישה תלונה למשטרה.

הנאשמת לא חדלה ממעשיה גם בשלב הזה, וכשגלית סירבה לשתף פעולה, פנתה למורה שלישית, הגישה דיווחים כוזבים בשמה וקבלה בכזב עוד כספים. יצוין כי בתחילה הדבר נעשה בהסכמת המורה אך היא חזרה בה ולמרות זאת המשיכה הנאשמת להגיש דיווחים בשמה.

מעשי הנאשמת נפרסו על פני למעלה משנתיים והכספים אותם גרפה לעצמה מסתכמים ב- 60,000 ש"ח. יוער כי הנאשמת השיבה עד כה 50,000 ש"ח והתחייבה להחזיר גם את הסכום הנותר.

בכתב האישום נטען בין היתר כי הנאשמת בהיותה מנהלת ביה"ס, "ניצלה את יחסי המרות והאמון בינה לבין המורות, והכל כדי לשלשל לכיסה כספים שיועדו לטובת תלמידים והעשרתם. כל אלה מצביעים על ביצוע העבירה בנסיבות מחמירות".

3.  עם פתיחת החקירה היא הושעתה מעבודתה. מזה כשנה חזרה לקבל שכרה ממשרד החינוך. ההליך המשמעתי נגדה נדחה עד לאחר סיום המשפט הפלילי.

לאחר הודאתה ובטרם הרשעתה, הופנתה לבקשת ההגנה לקבלת תסקיר שירות מבחן. התביעה הצהירה מתחילת המשפט כי היא תתנגד לאי הרשעת הנאשמת, ללא כל קשר להמלצת התסקיר ותעתור לעונש של מאסר בפועל.

לאחר שהוגש התסקיר והסתיימו טעוני הצדדים לעניין ההרשעה והעונש, עותרת ההגנה, בהסתמך על התסקיר וראיות אחרות שיפורטו בהמשך לאי הרשעה בסברה שמדובר במקרה מיוחד ויוצא דופן. בטרם אתייחס לטענות הצדדים בשאלת ההרשעה, אסכם את עדויות האופי שהובאו מטעם ההגנה.

הנאשמת עוסקת בחינוך והוראה במשך 24 שנים, ב-10 השנים האחרונות ניהלה את בית הספר ברנר ולפני כן עבדה שם כמורה וסגנית מנהל. אנשי חינוך מהשורה הראשונה באו והתייצבו בביהמ"ש לימינה של הנאשמת ושיבחו פעלה כמנהלת וכאשת חינוך; מקצועיותה, עשייתה הרבה למען בית הספר, הישגיה, יוזמתה, תרומתה לפרויקטים החינוכיים בהם נטלה חלק, הצטיינותה, ועוד. איש איש וזווית הראיה שלו לגבי תרומתה למערכת, כישוריה ואישיותה החיובית. ואפרט מקצת הדברים שנאמרו ע"י העדים:

גב' אתי המלר מפקחת בתי ספר בת-א: מנהלת כריזמטית, דוגמא לבתי ספר אחרים, שילבה באופן מוצלח גישה פדגוגית וניהולית. בלטה בשכונת המצוקה בו שוכן בית הספר, תרמה באופן ממשי- כספי למשפחות ולילדים שנזקקו לתמיכה. השיגה תרומות למען בית הספר והתלמידים הנצרכים. סייעה מרצונה למנהלים אחרים להתמודד עם בעיות מיוחדות שהטרידו אותם. הומלצה על ידי העדה לקבלת פרס חינוך יוקרתי.

כשהתבקשה העדה ע"י התובעת להתייחס לעבירות, אמרה: "איני יכולה להצדיק את ההתנהגות...אולם איני יכולה להסביר דווקא מאחר ויש מול המעשה הזה דברים כל כך טובים ורבים שאין לי הסבר על כך", ( עמ' 10).

מר בלצ'ינסקי, איש חינוך, שיצא בינתיים לגמלאות, שימש בין היתר כיו"ר האגודה על שם יאנוש קורצ'ק בישראל. הנאשמת נבחרה להנהלת האגודה, וייחדה בבית ספרה חדר מיוחד לפרוייקט. העד ביקר בבית סיפרה והתרשם מאורחותיה: "מנהיגה בחסד משכמה ומעלה" (עמ' 10 ש' 24), אהובה על המורים, ההורים והתלמידים.

מר אשר ביטון, פעיל חברתי בשכונה, תיאר את מעשיה ומעורבותה בקרב משפחות שנקלעו למצוקה. גם עו"ד אלי קפלן היה מעורב בקורותיה של אחת המשפחות עליהן סיפר ביטון. לדבריו, בין המשפחות להן סייעה הנאשמת, הייתה אחת שנקלעה למצוקה קשה ביותר, ועד שגורמי הרווחה נכנסו לתמונה, הנאשמת לקחה את ילדי המשפחה תחת חסותה ודאגה לכל צרכיהם. לדברי העד, הנאשמת הפכה כתובת למשפחות רבות בשכונה והקדישה לכך מזמנה ללא גבול. ידוע לו כי בשעת הצורך לקחה ילדים לביתה וטיפלה בהם. העד ליווה את בית הספר במשך שנתיים ואמר שפעילותה המסורה והמקצועית הייתה חריגה ויוצאת דופן.

גב' עדה בנימיני שמשה במשך 9 שנים כיו"ר ועד ההורים, וגם היא מהללת את עשייתה של הנאשמת בבית הספר. עדה זו סיפרה על ביקורי בית שערכה הנאשמת בבתי התלמידים, וסייעה ככל יכולתה לשיפור תנאיהם בבית.

גב' ורד נחום עבדה כמורה בביה"ס ועמדה על התמיכה האישית שקיבלה מהנאשמת,  ועל הנתינה הרבה שלה לבית הספר ולילדים.