הכרעת דין בתיק פ 1538/06

: | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1538-06
4.6.2007
בפני :
כוחן חיותה

- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד ברוך
:
1. עוז דן
2. עמר דליה

עו"ד סקה
עו"ד אלפסי
הכרעת דין

רקע

1.         הנאשמים הנם בעל ואשה, אשר כנגדם הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 וניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק ביחד עם סעיף 25 לחוק, בהתאמה, כפי שיפורט להלן.

2.         כעולה מהפתיח לכתב האישום, בחודש ספטמבר 2000 פתח נאשם 1 (להלן - "הנאשם") את חברת יהלומים גלאט פוד 2000 בע"מ (להלן - "החברה"), חברה אשר הוא היה בעל המניות היחיד בה ואילו נאשמת 2 (להלן - "הנאשמת") נרשמה כעובדת היחידה בחברה. השכר חודשי, אשר שולם לנאשמת, הופקד בחשבון הבנק המשותף שלה ושל הנאשם ושימש את שניהם גם יחד.

            בהמשך לאמור, כעולה מעובדות כתב האישום -

א.         בתאריך 12/9/00 הגיש הנאשם תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי בבני-ברק. בגוף התביעה הצהיר, כי אינו עובד וכי בזמן תקופת האבטלה, מחפש תוכנית לעבודה כעצמאי. בהמשך לאמור, מהלך תקופת זכאותו, התייצב הנאשם בלשכת התעסוקה אחת לשבוע והציג עצמו כדורש עבודה, כל זאת ביודעין כי הצהרותיו כוזבות, שכן פתח חברה, פעל לקידום ענייניה וייצר הכנסה של 7000 ש"ח בחודש. בהסתמך על מצג השווא שהציג, קיבל הנאשם במרמה דמי אבטלה בסך של 26,400 ש"ח.

ב.         בתאריך 10/5/01 הגישה הנאשמת תביעה לדמי אבטלה, בה היא מצהירה כי עבדה בחברה במשך ששה חודשים בין התאריכים ספטמבר 2000 לפברואר 2001. בהתבסס על הצהרתה שלא היה בה אמת, שכן הנאשם הוא זה שביצע את העבודה הלכה למעשה בחברה, עמדה הנאשמת לקבל במרמה דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

גרסת הנאשמים

3.         הנאשמים כפרו במיוחס להם ובחרו שלא להעיד וכן שלא להביא עדים מטעמם. אשר-על כן הוגשו כלל מוצגי התביעה בהסכמה.

להלן אסקור את עיקרי הדברים:

א.         עובר לתקופה הרלוונטית, נשוא כתב האישום שבפניי, עבד הנאשם בתחום המכירות במספר מקומות עבודה, בהם חברת "פאר-לי", חברת "אשפר בשר" וחברת "שי פסי" (ת/8, ת/10). לאחר שפוטר ממקום עבודתו האחרון, ב-19/7/00 (ת/2), פתח את חברת יהלומים גלאט פוד 2000 בע"מ, חברה שתכליתה יזמות וקידום מכירות בתחום המזון (ת/8, עמ' 1 שורה 5, ת/10 עמ' 2 שורות 16-17) ואשר הוא בעל המניות היחיד בה.

ב.         לאחר שפתח את החברה קיבל הנאשם הצעה מחברת "פאר-לי" לקדם מכירות עבורם, אך בשל היותו מובטל וכי ידע שנאסר עליו לעבוד בתקופת האבטלה, בחר למנות את אשתו לביצוע התפקיד, בשם החברה (ת/8, עמ' 2 שורות 9-11) -

"...בשנת שמיטה רצו שאני אקדם להם מכירות בשכר ואני לא הסכמתי, כי אני חתמתי אבטלה אז חתמתי בשם חברת יהלומים גלאט-פוד 2000 הסכם קידום מכירות בין גלאט-פוד לפאר-לי ואז מכיוון שאני לא רציתי להיות מעורב, אך כבעל חברה הייתי חייב לחתום על החוזה אז מיניתי את אשתי לפעול תחת ההסכם הזה" (ת/10 עמ' 2 שורות 38-42)

הנאשם הגדיר את תפקידה של אשתו כביצוע "טלמרקטינג", הכולל התקשרויות טלפוניות, שליחה וקבלה של פקסים.  לדבריו תקופת העסקתה בתפקיד היתה החל מחודש אוגוסט 2000 וכלה בחודש מרץ או אפריל 2001, שעה שהסתיימה ההתקשרות עם חברת "פאר-לי".

לצורך ביצוע השירות העמידה חברת "פאר-לי" לרשות החברה רכב (ת/8 עמ' 3 שורה 3) ופלאפון וסוכם על עמלת בסיס של 7000 ש"ח בחודש. העמלה הופקדה בחשבון החברה ומתוכה שולמה לנאשמת משכורת חודשית בסך 4000 ש"ח.

ג.          על חלקו של הנאשם בהסכם עם חברת "פאר-לי" ניתן ללמוד מהודעתו במשטרה (ת/10), שם הוא נשאל על כך מפורשות. לדבריו הוא ייעץ לאשתו מה לעשות, קיים פגישות עם לקוחות, השתמש ברכב וגייס לקוחות חדשים, אך בגבייה לא עסק כלל (עמ' 3 שורות 47-49).

מחקירתו במוסד לביטוח לאומי (ת/8) ניתן ללמוד על פעילות ענפה של הנאשם לצורך קידום ענייני החברה בכלל ולצורך מתן השירות לחברת "פאר-לי" בפרט. הנאשם יצר עבור אשתו רשימת לקוחות להתקשרות, יצא לפגישות עם לקוחות באמצעות הרכב שקיבל מחברת "פאר-לי", נשא ונתן עם לקוחות והיה בעל הסמכות להעניק הנחות (עמ' 4 שורות     3-1). הוא היה יועץ הפעילות בחברה (עמ' 5 שורות 2-1) ומורשה חתימה, הוציא עבור אשתו תלושי משכורת ואף חתם על מכתב פיטוריה (ת/7).

למעשה, הנאשם בהודעותיו אינו מכחיש את מעורבותו האמורה בפעילות החברה, אך מדגיש כי לא קיבל עבורה שכר ולא הוציא עבורו תלושי משכורת  (ת/8 עמ' 6 שורות 11-8, עמ' 12 שורות 9-7) -

"אני מסכים שסייעתי לאשתי עם כל המהלכים שבהם נערך ההסכם... אני מסכים שסייעתי בקידום המכירות והשתמשתי ברכב שנתנו לחברה לצורך הפעילות הזו. אך בשום צורה לא קיבלתי באופן ישיר או עקיף, ביודעי כי אני חייב להוציא תלוש משכורת לעצמי ולהודיע לביטוח לאומי על הפסקת קבלת דמי אבטלה" (ת/10 עמ' 4 שורות 90-86).

אדרבה, לדידו של הנאשם, כל אימת שהוא "מדבר" בענייני עבודה, אין לכך שום משמעות לעניין זכאותו לדמי אבטלה (ת/8 עמ' 9 שורות 7-6).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>