הכרעת דין בתיק פ 1399-08

א.         כתב האישום

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה שעניינה גרימת מוות בכוונה.

על פי הנטען, ביום 14/08/06, לבקשת הנאשם, נפגשו הנאשם, מוחמד חראנבה (להלן - " חראנבה"), מחמד מסימי (להלן " מחמד") ואחיו מועאד. במהלך פגישה זו, סיפר הנאשם לחראנבה כי ברשותו מחבל מתאבד בשם מחמד בני עודה (להלן - " המתאבד" או " המחבל") וביקש כי חראנבה יובילו במונית שברשותו למחסום אל חמרה (להלן - " המחסום"), על מנת שהמתאבד יבצע שם פיגוע. חראנבה הסכים והנאשם אף ציין בפניו כי במידה והפיגוע יצליח, יבקש ממנו לסייע בהובלת מחבלים מתאבדים נוספים. הנאשם סיכם עם חראנבה, כי ביום 17/08/06, יגיע המתאבד לכפר טובאס ויפנה לחראנבה בשאלה "האם אתה מגיע למחסום ג'פטלק?" וכך יידע חראנבה כי מדובר במתאבד. הנאשם ציין בפני חראנבה, כי הפיגוע יהא בשם "כתאאב שוהדאא אל אקצא" ואף בירר עימו פרטים אודות המחסום האמור והתנהלות החיילים בו. הנאשם אף ביקש מחראנבה שימסור לידי המתאבד אישור עבודה שברשותו על מנת שזה יוכל לעבור במחסום ללא בעיות. חראנבה השיב כי ברשותו שני אישורים, האחד תקף והאחר לא והנאשם ביקש שימסור למתאבד את האישור שאינו תקף.

ביום 17/08/06 בטובאס, פגש חראנבה במתאבד כמתוכנן. המתאבד הזדהה בשמו וחראנבה מסר לידיו את אישור העבודה שהיה ברשותו. השניים אף סיכמו כי חראנבה יאסוף את המתאבד כעבור יומיים. בתאריך 19/08/06, בטובאס, בשעות הבוקר, אסף חראנבה את המתאבד במונית בה נהג השייכת למאהר בדאוי (להלן - " המונית"), והשניים נסעו לכיוון המחסום. במהלך הנסיעה, הראה המתאבד לחראנבה אקדח שהיה ברשותו ואמר לו כי יבצע את הפיגוע באמצעותו. המתאבד אף שאל את חראנבה פרטים אודות המחסום, וחראנבה מסר לו על אופן התנהלות החיילים. המתאבד הבהיר לחראנבה, כי יבצע את הפיגוע לאחר שהוא יתרחק מהמקום. בהגיעם למרחק של 500 מטרים לערך מהמחסום, הוריד חראנבה את המתאבד ונסע חזרה לטובאס. בהמשך, בשעה 11:00 לערך, חזר חראנבה למחסום עם נוסעים. לאחר שהורידם, הציג חראנבה את תעודות הזהות שלו בפני חייל במחסום ואז שמע יריות והבחין במתאבד נופל ארצה.

במעשיו אלו, גרם הנאשם בכוונה למותו של חייל צה"ל רועי פרגון ז"ל (להלן  - "המנוח"), שנהרג מירי המתאבד.

ב.         תשובת הנאשם לכתב האישום וגדר המחלוקת

בישיבה שהתקיימה ביום 25/05/08, כפר הנאשם כפירה כללית וגורפת באמור בכתב האישום. בהמשך, הוצגו הסדרים דיוניים שונים, אשר מהותם הסכמה להגשת מסמכים בלא חקירת העדים הרלוונטיים. מן ההסדרים הדיוניים עולה, כי ההגנה לא כפרה בתוצאת האירוע דהיינו מות המנוח, וזאת נוכח הסכמתה להגשת תעודת הפטירה וחוו"ד שערך ד"ר חן קוגל (וזאת בניגוד לאמור בסיכומיו של הסניגור, כפי שיפורט בהמשך).

מספר ישיבות בהן העידו עדי התביעה, התנהלו בפני הרכב בראשות כב' השופט רס"ן אחסאן חלבי (יחד עם כב' השופטים סא"ל משה אוהד וסא"ל יאיר צדוק). נוכח סיום תפקידו השיפוטי של כב' השופט חלבי בבתי המשפט הצבאיים באזור ובהסכמת הצדדים, החל מהישיבה שהתקיימה בתאריך 24/09/09 הוחלף האב"ד לכב' השופט רס"ן יריב נבון. הצדדים אף הצהירו כי על אף החלפת האב"ד, אין הם מבקשים להשיב לדוכן עדים אשר כבר העידו בבית המשפט בישיבות קודמות, פרט לעד תביעה מס' 5 - חראנבה, נוכח חשיבות גרסתו. יודגש, כי בחנו היטב את דבריהם של העדים אשר העידו בטרם הוחלף האב"ד והחלטנו כי אכן, יש להידרש אך ורק לעדותו המחודשת של חראנבה, כמבוקש.

ג.          התשתית הראייתית:

ג.1        גירסתם של המעורבים בתכנון הפיגוע והוצאתו אל הפועל

מוחמד חראנבה

עדותו בבית המשפט

חראנבה העיד לראשונה ביום 05/02/09 בפני המותב בראשות כב' השופט רס"ן אחסאן חלבי. בעדותו, הכחיש כל קשר לאירוע נשוא כתב האישום, ושלל הכרות עם המחבל. כאשר נשאל באשר להיכרותו עם הנאשם מסר פרטים חלקיים בהשוואה לפרטים הרבים שמסר בחקירותיו במשטרה ובשב"כ. חראנבה אישר כי כתב את אמרותיו בכתב ידו ואף אישר את חתימותיו השונות, אך טען כי אולץ על ידי המדובבים לרשום את הדברים השקריים שכתב. נוכח האמור ובשל סתירות מהותיות שנתגלעו בין עדותו לאמור באמרותיו במשטרה ובשב"כ, נעתר בית המשפט לבקשת התביעה הצבאית והכריז על חראנבה כעד עוין.

בהמשך עדותו ניסה חראנבה, ככל שיכול היה, לטשטש את הקשר בינו לבין הנאשם, את מידת ההכרות הקודמת ביניהם ואת הפרטים שמסר בחקירתו בנוגע למפגש עם הנאשם עובר לפיגוע, במהלכו נתבקש לסייע להוצאת פיגוע אל הפועל וכן הכחיש את אשר ארע לאחריו. כמו כן, הכחיש חראנבה כי הכיר אדם בשם מחמד מסימי וטען כי החוקר פברק את המסמך בו נרשם כי זיהה אדם זה והצביע על תמונתו. חראנבה טען כי החוקר עאוני מקלדה, איים עליו והכתיב לו את הדברים שרשם באמרתו.

התובע הטיח בפניו, כי על אף שנשאל ע"י החוקר האשם חלבי אשר גבה את אמרתו השלישית במשטרה האם מישהו הכריח אותו לרשום את אמרותיו הקודמות השיב שלא, וזאת בניגוד לטענתו לפיה הדברים שנרשמו בשתי אמרותיו המשטרתיות הקודמות שנגבו על ידי החוקר עאוני וכן כל הרשום בזכ"דים מחקירותיו בשב"כ על ידי המכונה דורון, נרשמו בשל לחץ ואיומים שהשניים הפעילו עליו. בתגובה חזר וציין העד כי איימו עליו. לאחר מכן טען, כי ייתכן שבשאלה זו בלבד אף החוקר האשם חלבי הכריח אותו לרשום את הדברים. העד נשאל איך הוא מסביר את העובדה, שלמרות הלחצים והאיומים שלטענתו הפעיל כלפיו החוקר דורון, עדיין נרשם במפורש בזכ"דים כי הוא חוזר בו מגרסתו ומכחיש כל מעורבות בפיגוע. על כך השיב, שכאשר אמר לחוקר שהדברים שקריים, הוא החל לאיים עליו.

בשל החלפת האב"ד וכדי לבחון את גרסתו החשובה של העד בצורה בלתי אמצעית, העיד חראנבה שוב בבית המשפט בתאריך 10/12/09. בעדותו המחודשת, חזר חראנבה על גרסתו בה הכחיש כל קשר למעורבות בפיגוע האמור , וכן חזר וטען כי הדברים שנרשמו באמרותיו השונות, הן במשטרה והן בשב"כ, הוכתבו על ידי המדובבים והחוקרים אשר הפעילו עליו לחץ כבד. חראנבה שב וטען, כי החוקר המשטרתי אילץ אותו לכתוב את הדברים שנרשמו כדי לסיים את החקירה וכך אף עשה חוקר השב"כ, אשר אילץ אותו לרשום את גרסתו בכתב ידו. לשאלה מדוע בעת שנחקר בפעם השלישית במשטרה ע"י האשם חלבי לא אמר לו שהחוקר עאוני הכריח אותו לכתוב דברים שקריים השיב, כי החוקר האשם אמר לו שלא יכתוב שהכריחו אותו.

לשאלת התובע האם נוכח האמור, גם גרסתו לפיה המחבל אילץ אותו באיומי אקדח למסור לידיו את אישור העבודה אינה נכונה ואף היא הוכתבה על ידי החוקר, השיב חראנבה בחיוב. חראנבה אף עומת עם דבריו בבית המשפט בדיון הארכת מעצרו, שם טען כי אם היה מודע לכך שהבחור שהסיע מתכוון להתאבד, לא היה לוקח אותו, והכחיש את האמור. לדבריו כלל לא הסיע את המחבל המתאבד (ראו פרוטוקול הארכת המעצר מיום 25/10/06 - ת/22). חראנבה טען בעדותו, כי נטלו ממנו את אישור העבודה כדי "להלביש" עליו תיק מכיוון שנכח במחסום. לשאלה אם אכן כל הגרסה שקרית והוכתבה על ידי המדובבים, מדוע מוחמד אף הוא מסר בגרסתו על המפגש המקדים עימו באוניברסיטה, ואף טען כי נפגש עימו ועם מאהר בדאווי אשר ביקש לרכוש אקדח לצורך הפיגוע. לחראנבה לא היה כל הסבר לדברי מוחמד, פרט לטענה לפיה הינו שקרן. מאחר והעד הכחיש את האמור באמרותיו, הן במשטרה והן בשב"כ, ואף הוכרז כעד עוין, נבחן את האמור בהן בטרם נכריע באם יש לבכרן תחת עדותו בבית המשפט.

חקירת חראנבה במשטרה

אמרתו מיום 22/08/06 (ת/17)