הכרעת דין בתיק פ 1347/07

עובדות כתב האישום :

כתב האישום שבפניי מייחס לנאשם ביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור, בכך שבתאריך 4.9.06, בשעה 13:00 לערך, במשרדי אגף הרווחה בעיריית הרצלייה, העליב את עובדות הרווחה במקום בכנותו אותן "זונות ושרמוטות", וכן ביצוע עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי, על כך שהשתולל במקום ותוך נפנוף ידיו צעק שלא יניח להן לעבוד עד שלא יסדירו את עניין הגן של בנו.

הרקע לאירועים :

הנאשם, המתגורר בהרצלייה, הוא אב לבן, עם צרכים מיוחדים מולדים, שבמועד התרחשות האירועים, נשוא כתב האישום, היה כבן 5.

על רקע מצבו של בנו מבקר הנאשם לעיתים קרובות במשרדי אגף הרווחה שבעיריית הרצלייה.

אין מחלוקת כי בסמוך למועד האירועים, נשוא כתב האישום, ניסו, ללא הצלחה, עובדי המדור לחינוך מיוחד, במשרד הרווחה שבעיריית הרצלייה, למצוא, לבנו של הנאשם, מסגרת חינוכית שתענה על צרכיו המיוחדים ושתהא לשביעות רצון הנאשם. לאחר שלא נמצאה מסגרת מתאימה בהרצלייה, נעשה ניסיון לשלב את הילד במסגרת מעון, המתאים לצרכיו, בפתח תקווה. בתחילה נתקבלה תשובה חיובית מהמעון, אולם לאחר שהתקיים ביקור של המשפחה עם הילד במקום, נתקבלה הודעה מהמעון לפיה אינם מוכנים לקבלו למסגרתם.

ביום האירוע הגיעו הנאשם, אשתו ובנם הקטין, למדור לחינוך מיוחד, על מנת לברר האם נמצאה מסגרת מתאימה לבנם. על רקע הודעתה של גב' אורנה בירן, מנהלת המדור לחינוך מיוחד ( להלן: "גב' בירן"), לנאשם, על סירוב המעון בפתח-תקווה לקלוט את בנו, ובהמשך נפילתו של הבן, במסדרונות אגף הרווחה, בעת שהמתינו לפגישה עם מנהלת האגף, ופציעתו, התרחשו האירועים הנטענים בכתב האישום.

מסכת הראיות :

מטעם המאשימה העידו שתי המתלוננות, הגב' בירן והגב' שושנה דקל, מזכירה במדור לחינוך מיוחד ( להלן: "הגב' דקל") והוגש דו"ח פעולה שנערך על ידי השוטר סמ"ר דניאל טל, שהגיע למקום לאחר שהתקבלה קריאה, על אדם אשר משתולל במשרדי הרווחה של עיריית הרצלייה.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

אין מחלוקת, בין גרסאות המתלוננות לגרסת הנאשם, על הרקע לאירועים, על העובדה שהנאשם סירב לקבל את הגזרה שבנו לא התקבל למעון בפתח-תקווה ולפיכך נותר לשבת במסדרונות אגף הרווחה בהמתנה לפגישה עם מנהלת האגף וכי בשעה שהמתין במקום, רץ בנו במסדרונות נפל ונפצע בסנטרו. אין גם מחלוקת כי בעקבות הפציעה נכנס נסער לחדרה של הגב' בירן תוך שהוא חולף על פני מקום ישיבתה של הגב' דקל, הממוקם בכניסה לחדרה של הגב' בירן.

המחלוקת סבה סביב השאלות הבאות:

1.         האם הנאשם השתולל במקום, כנטען בכתב האישום, והאם התנהגותו, בעת כניסתו לחדרה של גב' בירן, מגיעה כדי התנהגות פרועה.

2.         האם ניתן לראות בדברים שהטיח הנאשם, בצעקות, בעת כניסתו לחדרן של המתלוננות, לאחר שבנו נפצע, דברי עלבון ומה בדיוק צעק לעברן.

לטענת המתלוננות, לאחר שבנו נפל ונפצע בסנטרו, נכנס הנאשם בריצה ובטריקת דלת לחדרה של גב' בירן, כשהוא נושא את בנו על ידיו, ובצעקות וקללות, האשים אותן באחריות לנפילת בנו ולפציעתו, הטיח לעברן בצעקות "זונות, שרמוטות", הפריע להן בעבודתן ואיים שלא יאפשר להן להמשיך לעבוד במקום.

הגב' דקל גם הביעה את תחושותיה לשמע דברי הגידופין שהשמיע הנאשם, וטענה כי "הנאשם קרה לי זונה ושרמוטה. זה מאד מעליב".

הנאשם אינו חולק על כך שכעס, לאחר שבנו נפל, לכן נכנס בסערה לחדרה של גב' בירן, כשבנו הפצוע בזרועותיו, על מנת להראות לה שנפל, ולשאול אותה " איך היא רוצה לשלוח את הילד לחינוך רגיל והוא נפל". הוא הודה שבכניסתו לחדרה צעק "יא זבלים" וקילל, אך לטענתו לא השתולל ומיד יצא.

מדו"ח הפעולה שערך השוטר, שהגיע למקום, עולה, שבהגיעו פגש בנאשם, הבחין שהוא נרגש ועצבני ושמע מפיו כי "הוא עכשיו רגוע אבל קודם אכן צעק כי לא קיבל את מה שמגיע לו".

דיון ומסקנות :